פלוס או מינוס? מה הפרסומאים חושבים על הרשת החברתית החדשה של גוגל
הרשת החברתית החדשה של גוגל, בשם גוגל+ כבר כאן. זה התחיל בשקט ולפני כשבועיים פרץ בבת אחת לתודעה. עדיין מדובר בצעדי תינוק לעומת פייסבוק בה היא מתחרה ולציבור הרחב היא עדיין לא אומרת כלום. עם זאת, האנשים הראשונים שכבר שם ומנהלים שיחות ערות על גוגל+, בפייסבוק כמובן הם הפרסומאים שחייבים לבדוק בעיניים כל דבר כמו ילדים שקיבלו צעצוע חדש.
שאלנו 6 מהם שהדיגיטל זורם להם בוורידים, מה הם חושבים על הנסיון הכי חשוב של גוגל בשנים האחרונות ולאן לדעתם זה הולך. בעוד כחודש נשוב לשאול אותם מה דעתם ונבדוק האם הרושם הראשוני השתנה ואולי נזהה אפילו סדקים בעדיפות הגלויה לפייסבוק.
"כמו קשיש המנסה לפתות צעירה סקסית"
ניסו לרדן, מייסד ושותף ב-senseOnet יזמויות אינטרנט: "שוב פעם גוגל מנסה לפתות אותנו ,כמו קשיש המנסה לפתות צעירה סקסית באמצעות הכלי המרשים שלו, הכסף!. גוגל העשירה משיקה רשת חברתית מפוארת ומושקעת ברעש גדול שהפלוס היחיד שלה הוא בשם".
הנסיונות הנואשים שלה להתרחב לעולם הרשתות החברתיות בלי באמת להגיש לנו בשורה חדשה בנראות 'גוגלית' טיפוסית מוכיחה שוב, כמה החברה תקועה בעולמה הצר , קטונתי ובכל זאת אנסה להציע לה להמשיך ולפתח את העולם בו היא שולטת,מנועי החיפוש. ואולי עצם העובדה שגם בתחום הזה אין לנו הרבה בשורות חדשות זוהי אולי ההיזדמנות למישהו אחר שיבוא עם הדבר הגדול הבא!".
"משב רוח מרענן בעידן שבו קצת נמאס מהפייסבוק"
מירן פחמן, סוכנות PH: "גוגל פלוס כרגע הוא הגאדג'ט החדש והמגניב בשכונה. הוא מעוצב נעים ונקי, יש לו כמה קילר אפליקשנס מגניבים כמו ה-hangout ובעידן שבו קצת נמאס מהפייסבוק הוא מהווה משב רוח מרענן. תכל'ס כרגע לטובה ולרעה הוא הדבר הכי דומה לפייסבוק שמישהו הצליח לייצר".
"זה טוב כי זה אומר שהרמה גבוהה ומוקפדת ופחות טוב כי מי צריך עוד פייסבוק? הדבר הכי מעצבן כרגע בגוגל פלוס הוא הפיד שמזניק למעלה פוסטים ישנים ברגע שמישהו הגיב להם, זה מייצר רעש נורא בפיד וגורם לכך שאותה הודעה תחזור על עצמה שוב ושוב.להערכתי הם יורידו את זה מהר מאוד".
"שיטת המעגלים חביבה אבל האם לאנשים יש כוח להתחיל למיין את החברים שלהם או שהם יעדיפו לזרוק את כולם למעגל אחד גדול היא שאלה שאין לי עדיין עליה תשובה. בשורה תחתונה, שמעתי שמישהו קורא לזה פייסבוק מינוס אבל אני באמת חושב שמוקדם להגיד. לדעתי בסופו של דבר 2 הפלטפורמות יחיו יחד אחד לצד השניה ותהיה תחרות שתחייב את שתי העניקיות האלה להתאמץ יותר. זה בטח טוב לגולשים, לפרסומאים ולמפרסמים".
יוזכר כי פחמן ושותפו יגאל חזן משמשים בימים האחרונים כ'דילרים' של ענף הפרסום ושולחים הזמנות לגוגל+ לכל אילו המתקשים להשיג את ההזמנה שמשמשת כתנאי לכניסה בשערי הרשת החברתית החדשה.
"לשם שינוי, הפעם מאוד ברור מה גוגל רוצים"
גיא פורה, סמנכ"ל ניו מדיה בגיתם BBDO: "לשם שינוי מאוד ברור מה גוגל רוצים בזירה החברתית. בניגוד ל-wave שהדבר היחיד שאפשר היה להגיד עליו זה WTF וה-buzz שגם בגוגל לא הבינו מה הם רוצים מעצמם, בגוגל פלוס זה מאוד ברור".
"רשת חברתית חדשה שמסדרת לך בצורה יפה את החברים שלך ועושה מה שפייסבוק עושה רק בשיתוף עוד פלטפורמות. נחמד. ברור. זה מתבטא גם בסרטוני הסברה והדגמה. ככל שהסרט ארוך יותר כך המוצר גרוע יותר. סרט הסברה של WAVE היה משהו כמו שעתיים. (נשברתי כעבור 15 דקות שגם הם היו נצח)סרט ההסברה של גוגל פלוס הוא דקה וחצי.כל זה טוב ויפה אבל כל הקטע של רשת חברתית הוא... שהיו לך חברים שם.זה עוד אין. אז נדבר עוד חודשיים".
"נראה כמו זירה משעממת"
גיא שמחון, מנכ"ל PNM: "כפי שזה נראה היום אני לא מבין מדוע אני צריך להצטרף ובמה זה עוזר לי. נראה זירה משעממת. מה שכן בתהליך ההרשמה מיד אחרי השם ושם המשפחה והמין שלי הם מבקשים אישור לעקוב אחר הגולש ולהתאים לו פרסומות גם באתרים שאינם גוגל. לרגע נדמה לי שזו המטרה האמיתית שלהם- להתאים לי פרסומות ברשת התוכן של גוגל ולא מדיה חברתית".
"שיטת ההפצה של הזמנות בין חברים עושה עבודה טובה ביצירת נחשקות"
יהב דרייזין, מנהל האסטרטגיה בראובני פרידן: "השקת הגוגל פלוס היא אתגר מרתק, לפחות עבורנו אנשי השיווק. אם בוחנים את הפלוס במונחים של ממשק וטכנולוגיה אז אפשר לומר כבר עכשיו שגוגל סוף סוף הצליחה לפצח את הממשק הנכון לרשת חברתית. אבל כולנו מבינים שטכנולוגיה, בעידן של פייסבוק, היא בסה"כ תנאי סף והיא לא מספיקה בשביל לשנות הרגלים. איך מעבירים את מאמיני דת הפייסבוק לעולם שכולו פלוס? איך גורמים לנו לנטוש את הבית שניבנה בעמל רב ואת רשימת החברים שנבחרה בקפידה? לא פשוט..."
"שיטת ההפצה, המוכרת מהשקת הג ימייל, של הזמנות בין חברים עדיין עושה עבודה טובה ביצירת נחשקות ובאופן אירוני הפכה את הפייסבוק לזירה בה נוצר הבאזז על המתחרה החדשה (באזז שקיבל תפנית לא מחמיאה לאחר שחלוצי הפלוס חזרו למולדת לדווח). החוויה הראשונה שנכנסים לפלוס היא של מינימליזם גוגלי אופייני, תפיסת עולם שונה לאיך צריכה להתנהל רשת חברתית (שיטת המעגלים) אבל אי אפשר שלא להרגיש שמשהו חסר, ואכן משהו חסר- חברים. אז נכון שעדיין מוקדם לחרוץ את גורלו של הפלוס אבל מהתרשמות קצרה במהלך סוף השבוע האחרון קשה לראות שגוגל מספקת לנו סיבה מספיק טובה לעבור".
"בשורה התחתונה, גוגל תצליח ולא בגלל הפלוס"
אלדד וינברגר, סמנכ"ל הקריאייטיב במקאן אריקסון: בשורה התחתונה, גוגל + תצליח בגלל הגוגל ולא בגלל הפלוס. הפלוסים שמוסיפה גוגל לחוויה של פייסבוק הם פיצ'רים נחמדים אבל לא כאלה שמצדיקים מעבר לרשת חברתית חדשה (הפיצ'ר של סירקלס אפילו קצת מטרחן) אז למה בכל זאת גוגל + תהיה הצלחה בעיני? בעיקר בגלל החיבור לגוגל, ובפרט לג'ימייל. כבר עכשיו ג'ימייל שולחת התרעות למשתמשיה שמבוססות על הדאטה שהיא צברה עליהם ומפנות לגוגל+. המידע שיש לגוגל על כולנו יאפשר להם לשלוח לנו התרעות ממקדות על חברים ונושאים שהיא כבר יודעת שיש לנו עניין בהם וכך בסופו של דבר תפתה אותנו להצטרף או שלא.
- 2.1+ (ל"ת)Like 04/07/2011 21:05הגב לתגובה זו
- 1.פלוס או מינוס כולם צודקים (ל"ת)04/07/2011 20:17הגב לתגובה זו
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
