דעה

על יחסים בין יחצניות לעיתונאים: כשסקס נכנס למשוואה

רומנים בין עיתונאים ויחצנים יכולים לעורר לא מעט שאלות בעיות. תמיר האס מסביר עד כמה הגבולות בסוגיות אלו מטושטשים, ומי הנפגעים האמיתיים
תמיר האס | (11)

עיתונאי מגיע לפגישה עם יחצנית. שניהם יפים, שניהם נחמדים, שניהם פנויים. הוא מציין שלא בא לו על קפה, אלא דווקא על יין ומפציר ביחצנית "תשתי גם, לא מתאים לשתות לבד". היא מסכימה. המתח מבעבע, כוס היין של כל אחד מהם הוכפלה לצד סופלה חמים, והפגישה שהחלה בלחיצת יד חשודה זרמה ונסגרה עם נשיקה אצילית על הלחי.

הבעיה: העיתונאי הגיע לדבר עם היחצנית על הלקוח שלה, היה לו חומר שיכל לקבור אותו, למעשה הוא תכנן להיכנס באימאמא שלו כי גם ככה הוא לא מת עליו, אך שבועיים לאחר מכן הופיעה כתבה בעיתון בו עובד הכתב, כאשר במקום תמונה של הלקוח מרכין ראש ומגרד בפדחת שתוכננה להישלף ממעמקי הארכיון, עשו לו ג'סטה ושלחו צלם, ובמקום כותרת חדה ודוקרת, הייתה כותרת מאוזנת. שלא לדבר על חלקים מהחומר הצהוב שהולבנו.

למה זו בעיה אתם תוהים? כי במקרה הספציפי הזה, לעיתונאי היו עוד מראש ('מראש' זו מילת המפתח) תוכניות איך לחמם את העורך ולרמוס את המסוקר, ובדמיונו הוא כבר בנה תשתית אכזרית לכתבה בהתבסס על החומר שהיה לו. אפשר לטעון לתוצאה טובה עבור היחצנית, אבל ספק אם גם לעבודה טובה כי הרי התוצאה הגיעה במקרה, שכן לאחר הפגישה הראשונה הייתה גם שניה שלישית ורביעית, במסגרתן 2 המקצוענים שוחחו על פוליטיקה, זוגיות, מטרות לחיים, ואפילו על האחיינים המחוצ'קנים שלהם. כן, ניחשתם נכון, הם יצאו לכמה דייטים.

בין הרצוי למצוי יש תלוי

רומנים/ זוגיות/ סטוצים בין עיתונאים ויחצנים, עיתונאיות ויחצניות וכל פורמט שאתם יכולים לחשוב עליו, עלולים לייצר המון בעיות. למשל, אם הקשר יגמר ברע, הלקוחות עלולים למצוא עצמם כאזרחים נפגעי מלחמה, ומאידך העוסקים ביח"צ עלולים לייבש את הצד המסקר במסגרת נקמה אישית קצרת טווח משהו.

ואם מערכת היחסים כן מצליחה, אז הצד המסקר עלול להימנע מסיקור שלילי של הלקוח (על סיטואציה כזו חבריי לצרה ודאי לא תתלוננו).

מצד שני, אנחנו בני אדם. וזה עשוי להיות בעייתי לצדד באסכולה שתטען לאיסור על יחסי קרבה בין עיתונאים ויחצנים עקב ניגוד אינטרסים פוטנציאלי שכן אלו נמצאים באינטראקציה תמידית. ניתן אמנם לשער שיש בוסים שיכולים להעיר ולהאיר (בין אם זה לגיטימי או לא) אבל גם אם מדובר על נישנושים ומישמושים או מאידך זוגיות רצינית, כמדומני שהאפשרות היחידה היא לקוות שהשניים יהיו מספיק נאמנים לעבודתם. אלא אם כן, יש לכם הצעה פרקטית יותר?

מוקדש ל-ד'.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חיים היחצ"ן 05/06/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    תמיר האס יקר, מקווה שאין לך בעיה שאכנה אותך ת'. אם אתה יודע משהו על רומן בין עיתונאי ליחצ"נית, מן הראוי שתדווח לעורך העיתון של הכתב, על חוסר אתיקה בין שני המעורבים. הכי קל זה לכתוב טורים בעיתון על הא ודא ולתפוס כותרות. אם אתה מתלונן על יחסים אסורים ולא אתיים, אז תעשה משהו ואל תברבר! זה רק מוכיח כמה אתה בעצמך אדם חלש אופי ופחדן שאין לו אומץ לעשות מעשה כדי להפסיק את התופעה הזאת (במידה והיא אכן קיימת). אם היית גבר, היית פונה לעורך העיתון ומדווח במקום לכתוב טור שמכתים את כל הענף. אבל כנראה שאתה חושש שהעיתונאים של אותו עיתון יחרימו אותך. וכאן נשאלת השאלה אם אכן יש לך ביצים לעמוד בזה או שלא. כנראה שלא. בכל מקרה יצאת פחדן!!!!!
  • ת.ה 05/06/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    הועלתה סוגיה, לא הצגת עמדה. מאיפה אתה יודע שיש לי בעיה עם זה? בנתיים אני נמצא פה עם שם ופנים, ואתה מאחורי כינוי. מוזמן ליצור קשר לכתובת המייל במידה ואתה חושש מפרהסיה
  • 6.
    אילנה שמול 05/06/2011 07:49
    הגב לתגובה זו
    החיים הם דינאמיים, אכן, לעתים, אולי לרוב, הם נוטים לצד הלא נכון של הכוונה התחילית.
  • 5.
    אחת שיודעת... 02/06/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
    תומר, אני מעריכה את הכתיבה שלך וקוראת רבות בד"כ.. לא ברור כאן למה התכוון המשורר, והמסר ערטילאי. מה גם שההקדשה לד' עושה את המאמר כולו ל"פתק" עם סוד (זו מילה חמה עכשיו :)) שמעבירים שני תיכוניסטים בשיעור..
  • תמיר.ה 02/06/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
    כי אין פה תשובה חד משמעית..
  • 4.
    אחת 02/06/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    מי זה/ מי זו ד'?....
  • זה יחצן או עיתונאי אמממ מעניין. (ל"ת)
    אממ 02/06/2011 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מחפשת פואנטה 02/06/2011 08:36
    הגב לתגובה זו
    שיש רומנים? יודעים. שזה עלול להיות בעייתי? יודעים וגם אפילו יודעים עוד כמה סיבות. אז מה בעצם רצית לחדש לנו פה?
  • ת.ה 02/06/2011 14:25
    הגב לתגובה זו
    לא אצלי
  • 2.
    אהרלה סדן 01/06/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
    שזו תהיה הבעיה האחרונה שמטרידה אותנו .
  • 1.
    רוני 01/06/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    :)
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.