עצמאות הישראלי: 66% גרים בנכס בבעלותם, איזו עיר שיאנית הבעלות?
דירה בבעלות הינה יעד נחשק עבור מרבית הישראלים. חלומו של ההורה הישראלי הוא שילדיו ירכשו מקצוע מכובד, יקימו משפחה לתפארת וירכשו דירה.
אולם לפי נתוני מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי שיעור הדירות בבעלות דווקא ירד ב-16 השנים האחרונות. אם בשנת 1995 שיעור הדירות בבעלות עמד על 73%, כיום השיעור עומד על כ-66%. הנתון המפתיע הוא כי בשתי תקופות הזמן שיעור שוכרי הדירות נותר ללא שינוי ועמד על כ-25%.
רינה דגני, יו"ר מכון גיאוקרטוגרפיה, אומרת כי יותר אנשים רוכשים בשנים האחרונות דירות להשקעה ומאפשרים לילדיהם להתגורר בהן, לכן שיעור שוכרי הדירות נותר ללא שינוי. לדבריה, לאנשים צעירים חסר הון והם מעדיפים להתגורר בשכירות, או לחילופין מעדיפים לרכוש דירה יותר קטנה, להשכירה ולשכור דירה יותר גדולה שעונה על צורכיהם.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתל אביב שיעור המתגוררים בדירות בבעלות עומד על 47.4% בלבד, בעוד בראשון לציון השיעור עומד על 76.3%. בירושלים השיעור הוא 57.4%, בחיפה 58.9% ובאשדוד 74.6%. מהנתונים עולה כי בקרב האוכלוסיה הלא יהודית שיעור המתגוררים בדירות בבעלות עומד על 93.7%.
עוד ניתן לראות מנתוני הלמ"ס כי 43% מתושבי תל אביב מתגוררים בשכירות, בניגוד ל-21.6% בלבד בראשון לציון ו-22.6% באשדוד. בחיפה שיעור השכירויות הוא 34% ובירושלים 29.9%. דגני טוענת כי לאור הביקוש הרב לדירות שכורות בתל אביב, נראה בעשור הקרוב תופעה של יזמים שירכשו בניינים שלמים, יבצעו להם שיפוץ מקיף וישכירו אותם כמו במנהטן.
מלבד הירידה בשיעור הבעלות, ניתן להבחין עוד כי צפיפות הדיור ממשיכה לרדת. ב-1999 52.7% מהאוכלוסיה גרה בצפיפות של פחות מנפש לחדר, לעומת 46.3% כיום. ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע החדרים הוא 2.74 במשקי בית של
נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.56 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. בקרב משקי הבית הערביים, ממוצע החדרים היאל 2.33 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.44 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. במשקי בית יהודיים ממוצע הנפשות לחדר הוא 0.83, ואילו במשקי הבית הערביים ממוצע הנפשות לחדר עומד הוא 1.47.
- 7.הומלס 11/05/2011 07:48הגב לתגובה זווהם משלמים שכ" ד (משכנתא) לבנק.
- ינקלה 11/05/2011 08:05הגב לתגובה זונכון מאוד
- 6.סקרים=שקרים 11/05/2011 07:46הגב לתגובה זודירות בבעלותם זא לא כאשר קנו דירה, אלא כאשר אין כבר משכנתא.
- 5.אחד העם 11/05/2011 07:04הגב לתגובה זומשכירים,הנתון הרבה יותר גבוה הוא עומד על 30% ויותר
- 4.יאיר 11/05/2011 05:03הגב לתגובה זוהשם ישמור !! כמה אוכלי חינם אני מפרנס בשביל לקרוא את הנתונים המטופשים הללו שאין בהם דבר ע" מ להועיל בפיתרון בעיית הדיור בישראל !!!!!!!
- 3.חד גדיא 11/05/2011 02:03הגב לתגובה זותשמעו .עבורם כל האמצעים כשרים .התחילו אם הקבלנים המשיכו במתווכים הוסיפו את העיתונאים ומגלי העתידות ולבסוף החליטו ללכת על סעיף עובדות .ש ל- 66% מהציבור יש נכס משלו .האם זה לא גורם לכם להיות בין 66% ? כן מפתה .בתוך כל תהליך יש צורך במאסף באנשים שיביאו את הסיפור הטרגי...
- 2.הגליל סקסי כמו התחת של דגני (ל"ת)milf hunter 10/05/2011 23:23הגב לתגובה זו
- 1.קליפת השום 10/05/2011 23:09הגב לתגובה זוהכל בזכות האלימות,השתלטות על קרקעות,קומבינות...ועוד סופרים את מיליוני הישראלים(ערבים)בנפרד....הממיינים גזענים?
- אחמד 11/05/2011 07:48הגב לתגובה זובמשולש : גבעתיים-רמת גן -בני ברק
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
