מע"מ בשיעור אפס במתן שירות לתיירים
האם שירותי פעילויות שטח כגון סנפלינג, טיולי ג'יפים וטיולי אופניים הניתנים לתיירים הם שירותים כאמור בסעיף 30(8)(א) לחוק מע"מ?
ביום 9.1.2011 ניתן פסק דין מחוזי ע"ש 5067/06 [החוויה הישראלית - שירותי תיירות חינוכית בע"מ (להלן: "המערערת") נגד מנהל מע"מ]. למערערת רישיון לסוכנות נסיעות והיא עוסקת, בין היתר, במתן שירותי תיירות לבני נוער ולסטודנטים יהודים מחו"ל, שירותים אותם היא רוכשת מספקים שונים. התמורה בגין שירותים אלו משולמת למערערת על ידי התיירים.
סעיף 30(8)(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") קובע:
"(א) אלה עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס:
(8)(א) לינה של תייר בבית מלון ושירותים נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הניתנים אגב לינה כאמור" (ההדגשה אינה במקור).
בפסק הדין נדונו שתי סוגיות עיקריות:
● האם שירותי פעילויות שטח כגון סנפלינג, טיולי ג'יפים וטיולי אופניים (להלן: "פעילויות שטח"), הניתנים לתיירים על ידי המערערת והנרכשים על ידה מספקים, המספקים גם שירותי לינה באותה העסקה (לאו דווקא בבית מלון), הם שירותים הנלווים ללינה כאמור בסעיף 30(8)(א) לחוק?
● האם כאשר המערערת מספקת שירותי פעילויות שטח לתיירים, אולם פעילויות השטח נרכשות מספקים אשר אינם מספקים לתייר גם שירותי לינה באותה העסקה (לדוגמה: סיורים ארכיאולוגיים), האם רשאית המערערת להסתמך על הוראות תאמ"ו (להלן: "נוהל מע"מ") כלשונו ולחייב את התייר במע"מ אפס?
בסוגיה הראשונה - בית המשפט נותן פרשנות מרחיבה בהסתמך, בין היתר, על הלכת ממן (ע"א 460/00) וקובע:
"האם ניתן לומר כי פעילויות אלו ניתנות 'אגב לינה', או שנכון לומר כי הלינה טפלה לפעילות החווייתית, ומכל מקום אינה קשורה לה? לשיטתי, העובדה שהפעילות היא תכלית הסיור, אינה מונעת את הקביעה כי מדובר בפעילות "אגב לינה" במקרה המתאים, מאחר שגם כאשר מדובר בפעילויות שמארגן בית מלון, ניתן לומר כי הנאות היום הן העיקר." [ההדגשה כאן ולהלן אינה במקור - ר"ב, ע"ד].
לאחר שקבע בית המשפט כי שירותים מסוג סיור או טיול אינם שוללים את הקביעה כי הם ניתנים "אגב לינה" כהגדרת סעיף 30(8)(א) לחוק, בית המשפט ממקד את קביעתו לעניין השאלה אם יש להבדיל בין לינות שטח ולינות בבתי מלון, וקובע:
"אני סבורה כי העובדה שמדובר ב"לינות שטח" - בשונה מלינות בבית מלון - אין בה כדי לעמוד לרועץ למערערת במחלוקת בה עסקינן".
יצוין כי בית המשפט מקבל חיזוק לקביעתו זו מהסכם שומות שנערך למערערת בגין שנים קודמות, שבו ראה מנהל מע"מ בפעילויות שטח שניתנו אגב לינה כשירות שנהוג לתת בבתי מלון, ולפיכך כחייבות בשיעור מע"מ אפס.
בסוגיה השנייה - המערערת נהגה להסתמך על הוראות נוהל מע"מ, הקובעות כי לעניין פעילויות יומיות לתייר, שאינן כוללות לינה ושעליהן לא חלה הוראת שיעור מע"מ אפס, ניתנת למערערת הזכות לבחור שלא לחייב את התיירים במע"מ, אולם אין היא רשאית לקזז את מס התשומות בגין שירותי פעילויות השטח שרכשה.
מנהל מע"מ טען כי הוראות נוהל המע"מ יחולו רק כאשר ספק שירותי פעילויות השטח חייב את התייר במע"מ, ולפיכך כאשר המערערת, על פי הנוהל, לא מקזזת המע"מ שנגבה בעקיפין - המע"מ מועבר למדינה כאילו חויב התייר על ידי המערערת. בפועל נמצאו מקרים שבהם ספקי פעילויות השטח לא חייבו את המערערת במע"מ, ולכן המערערת "ויתרה" על מס תשומות שלא שילמה.
בית המשפט קובע כי נוהל המע"מ כנוסחו מחייב את מנהל מע"מ:
"מקובל עליי שהפירוש שנתן פקיד השומה להוראת התאמ"ו הוא פירוש המתיישב עם כוונת החוק. ואולם, לא זה המבחן בהקשר הנדון. המבחן הוא מה נישום סביר יכול להבין, ואין הכוונה דווקא לנישום שאינו מבין כלל בענייני מע"מ. גם רואה חשבון או משפטן יכלו להבין שבדעת הרשות לנהוג כפי שעולה מפשוטה של ההוראה... בנסיבות אלו, נראה כי נוסח הוראת התאמ"ו נכשל בנסחו את ההוראה בחוסר זהירות, שיש בה כדי להכשיל את הרבים, ומן הראוי שהדבר יתוקן..."
בסיכומו של דבר, שואל בית המשפט וקובע:
"האם יש ביד המערערת לסמוך ישירות על הוראת הנוהל ולטעון לפירושו של החוק בהישען עליה? לשיטתי, התשובה על כך חיובית. ידוע לכל שהוראות הנוהל נמצאות גם בידי הנישומים והם מכוונים התנהגותם לאורם".
וכן: "פרסום הנחיה הניתנת על ידי הרשות עומד כנגד טענת הרשות לפירוש שונה של החוק... ויש בו טענת מניעות כלפיה...יש מקום לקבל טענת ההסתמכות הנשענת על מילותיה."
הערעור התקבל.
נעיר כי מדי פעם אנו נתקלים בהשגות הנשמעות מפי פקידי שומה, הקובעים כי הוראות/הקלות/עמדות אגף שפורסמו בחוזרים מקצועיים של רשות המסים אינן רלוונטיות, שכן העמדה השתנתה.
לדוגמה: פקידי שומה מסוימים נוקטים בעמדה כי האמור בחוזר מס הכנסה 10/2001 "השפעת חוק החברות החדש על דיני המס", הקובע כי ככלל, רכישה עצמית של מניות תסווג כעסקה במישור ההון (וכי החריג הוא ברכישה עצמית מכל בעלי המניות, פרו-ראטה), כבר אינו רלוונטי, וכיום עמדתם שונה ויש לסווג את העסקה קודם כל כחלוקת דיווידנד לכלל בעלי המניות, ולאחר מכן רכישה ומכירה ביניהם.
המסקנה העולה מקביעת בית המשפט בסוגיה זו היא כי רשות המסים מחויבת להוראות, לחוזרים ולנהלים הרשמיים שהיא מפרסמת, וכי נישומים רשאים להסתמך על פרסומים רשמיים של רשות המסים כעל הבטחה שלטונית.
הכותבות - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
