אופטימיים: 'זניט מדיה' צופה צמיחה שנתית של בין 4.6% ל-5.2% בפרסום העולמי; הדיגיטל יצמח פי 3 מכל הענף

חברת המדיה העולמית צופה כי סך ההשקעה בפרסום בעולם ב-2012 צפוי לעבור את השיא מ-2008. איזור המזה"ת, כולל ישראל עתיד לצמוח ב-24%
משה בנימין |

לאחר התאוששות גלובלית חזקה שהסתכמה ב- 4.9% השנה, צפויה המשך צמיחה שנתית שתנוע בין 4.6% ל- 5.2% במשך 3 השנים הקרובות (2011 עד 2013). סך ההשקעה בפרסום בעולם בשנת 2012 צפוי לעבור את השיא שנרשם בשנת 2008. כך עולה מדו"ח המדיה השנתי שמפרסמת היום החברה הבינלאומית זניט מדיה.

עוד מעיקרי הדו"ח: שווקים מתפתחים צפויים להמשיך ולגדול בקצב מהיר יותר משווקים מפותחים. שווקים מתפתחים יהיו אחראים ל- 35.9% מסך ההשקעה בפרסום בשנת 2013, וזאת בהשוואה ל- 31.5% בשנת 2010.

סך ההשקעה בפרינט (עיתונות ומגזינים) צפוי לרדת ב- 2% בין השנים 2010 ו- 2013. תחומי הטלוויזיה, קולנוע ופרסום חוצות צפויים לצמוח יותר מסך צמיחת ענף הפרסום הודות לחידושים ושיפורים טכנולוגיים. הדיגיטל לעומת זאת, צפוי לצמוח בקצב הגבוה פי 3 מקצב הגידול של ענף הפרסום. בתחום הדיגיטל, קטגוריית הווידאו והפרסום ברשתות חברתית הינן הקטגוריות "הלוהטות".

כאמור, זניט מדיה צופה המשך התאוששות בענף הפרסום העולמי בקצב קבוע יחסית במהלך 3 השנים הקרובות בטווח שבין 4.6% ב- 2011 ל- 5.2% בשנים 2012 ו- 2013. כמובן, להמשך ההתאוששות אורבות סכנות לא מעטות בדמות החוב הגבוה של מדינות מפותחות, שיעור אבטלה גבוה בארה"ב, חשש מחדלות פירעון בשוק האירופי, וצמצום בהוצאה הציבורית.

בשנים האחרונות היו פערים גדולים בין קצב הגידול של שווקים מפותחים לבין שווקים מתפתחים, כאשר קצב הגידול בשווקים מתפתחים היה גבוה יותר מאשר שווקים מפותחים. זניט מדיה צופה שפערים אלו ימשיכו להתקיים. כך לדוגמא, שיעור הצמיחה ביפן בין השנים 2010 ל- 2013 צפוי לעמוד על 5%, צפון אמריקה תצמח ב- 9% ואילו גוש מערב אירופה יגדל ב- 10%. בה בשעה, ענף הפרסום באמריקה הלטינית יגדל ב- 26% מרכז ומזרח אירופה ב- 31% והמזרח הרחוק (ללא יפן) ב- 36%. "שאר העולם" (אפריקה והמזרח התיכון כולל ישראל) צפוי לצמוח ב- 24%. נתח השווקים המתפתחים (ללא צפון אמריקה, מערב אירופה ויפן) מכלל העוגה צפוי לעמוד בשנת 2013 על 35.9% בהשוואה ל- 31.5% אשתקד.

ניתן לחלק את 10 שווקי הפרסום המפותחים ל- 4 קבוצות מרכזיות: יפן, שכפי שצוין לעיל, צפויה לצמוח ב- 5% בין השנים 2010 ל- 2013 כאשר מדינה זו סובלת מבעיית דפלציה וחוב ציבורי עצום. ארה"ב והשווקים הגדולים במערב אירופה (צרפת, גרמניה, איטליה ואנגליה) צפויות לצמוח בקצב מאכזב של 7% עד 9% במהלך 3 השנים הקרובות כתוצאה מבעיית חובות, אבטלה והוצאה ציבורית מנופחת. אוסטרליה וקנדה עברו בהצלחה את מיתון 2009 בעיקר הודות לקשרי מסחר מפותחים עם מדינות המזרח הרחוק והן צפויות לצמוח בשיעורים מרשימים של 17% עד 19%. שווקים מתפתחים כגון ברזיל וסין יגדלו בקצבים של 31% ו- 51%, בהתאמה.

משמעות שיעור הגידול הדרמטי של סין הוא שמדינה זאת תעקוף את גרמניה ותהפוך להיות שוק הפרסום השלישי בגודלו בעולם כבר במהלך 2011. נכון להיום, גודל ענף הפרסום בסין הוא כ- 50% מזה של יפן (מספר 2 בעולם), אבל הוא צפוי להיות 75% כבר ב- 2013. השוק הרוסי צפוי להיכנס לרשימת 10 הגדולים כבר במהלך 2012 וידחק את השוק הקנדי מרשימה זאת. כך שבשנת 2013, השוק הרוסי יתפוס מקום 8, לפני איטליה ואוסטרליה.

למרות תחזיות קודרות קודמות, המדיום הטלוויזיוני מציג הצלחה יוצאת דופן במהלך 5 השנים האחרונות בהשוואה לאמצעי מדיה מסורתיים אחרים. מסכים גדולים ואיכותיים יותר, מגוון רחב יותר של ערוצים דיגיטליים ונוחות השימוש באמצעי DVR הובילו לזה שיותר אנשים צופים יותר זמן בטלוויזיה. נתח הטלוויזיה מכלל העוגה העולמית צמח מ- 37.1% בשנת 2007 ל- 40.7% בשנת 2010 ויגדל ל- 41.8% עד 2013.

נתח האינטרנט בעוגה הגלובלית ממשיך לגדול בקצב מרשים: מ- 14.0% השנה ל- 17.9% בשנת 2013. נתח הפרסום בפורמט Display (או באנרים מסורתיים) צנח מ- 36.2% בשנת 2006 ל- 33.6% בשנת 2009, אבל ההצלחה של פורמט הווידאו והמדיה החברתית הפכו את הקערה על פיה ונתח ה- Display אשר עמד בסוף 2010 על 33.9% וצפוי לצמוח עד ל- 35.0% בשנת 2013.

חן גרנות, מנהל המחקר בזניט מדיה: "ב-2010 הציג סטיב ג'ובס את פורמט ה- iAd המאפשרת למשתמשי iPhone לצפות בפרסומות אינטראקטיביות, כאשר פונקציונאליות ממשק הפרסומת זהה לממשק המשתמש של הטלפון עצמו, דבר שהופך את השימוש ב- iAd למהלך אינטואיטיבי ביותר. ייתרה מכך, הצפייה בפרסומת אינה מאלצת את המשתמש לצאת מיישומי הטלפון בהם הוא נמצא באותה נקודת זמן. מהלכים מסוג זה יאיצו את התפתחות הפרסום בסלולר תוך כדי רענון האופן בו צרכנים תופסים פרסומות רגילות ויהפוך את הצפייה בפרסומת לחוויה חיובית ומהנה יותר".

ענף המדיה בישראל: שנת 2010 שנת היציאה מהמיתון והשנה בה ענף הפרסום הציג התאוששות מרשימה. ענף הפרסום בישראל התרחב בשיעור של 5.9% לרמה של 945$ מיליון.

אלון הוכדורף, מנכ"ל משותף זניט מדיה מציין "שבהלימה לקורה בעולם, גם עוגת הפרסום המקומית גדלה בשנת 2010, כאשר היקף ההשקעה בכלל אמצעי המדיה גדלה ב- 5.9%." ממשיך הוכדורף ואומר שהמסך הטלוויזיוני, המסך האינטרנטי והשילוב של השניים מהווים בעצם את מנוע הצמיחה המרכזי של ענף המדיה בישראל".

כך או כך, שיעור הגידול של השוק הישראלי (5.9%) גבוה מזה העולמי (4.9%) ומשווקים מפותחים אחרים כגון ארה"ב ומערב אירופה, אך בפיגור בהשוואה לשווקים מתעוררים כגון המזרח הרחוק, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית. בדומה לעולם, תחום האינטרנט ממשיך בצמיחתו המהירה והוא הגיע השנה לנתח של 18.1%, כאשר שיעור זה גבוה מהממוצע העולמי העומד על 14.0%, או במילים אחרות, נתח האינטרנט בישראל גבוה ב- 30% מנתחו העולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.