יפן מתערבת במסחר

מחלקת המחקר של כלל פורקס על התערבות הבנק המרכזי ביפן שהובילה להחלשות הין בכל החזיתות

הבנק המרכזי של יפן מתערב במסחר בפעם הראשונה מאז 2004 וזאת לאחר שהין התחזק מול הדולר עד לרמות שיא של 82.88 ין לדולר, רמה הגבוהה ביותר ב-15 שנים האחרונות. הבנק המרכזי של יפן סימן את רמת 82 ין לדולר כקו הגנה שאותו אין לעבור. אחרי ההתערבות הין נחלש משמעותית בכל החזיתות ונסחר כעת סביב 85 ין לדולר.

השווקים באסיה מטפסים בתגובה להתערבות הבנק המרכזי של יפן, בעיקר מדד הניקי אשר מזנק בשעה זו ב-2.8%. המדדים המובילים בארה"ב סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת למרות העלייה המפתיע של 0.6% במכירות הקמעונאיות (ליבה).

באירופה, סקר הסנטימנט הכלכלי של מכון ZEW רשם קריאה שלילית של 4.3-נקודות בגרמניה, הרמה הנמוכה ביותר ב- 19 החודשים האחרונים. משבר החוב הרבעוני בגוש האירו והאטה הכלכלית בעולם עלולים לסכן את צמיחתה של הכלכלה הגדולה בגוש האירו.

שוק מט"ח

הסיפור המרכזי ללא ספק הוא התערבות הבנק המרכזי של יפן אשר הובילה להחלשות הין בכל החזיתות. הדולר האמריקני נחלש משמעותית מול כל המטבעות על רקע הסנטימנט החיובי השורר בשווקים בתקופה האחרונה. הפרנק השוויצרי חצה את רמת השקילות והגיע קרוב מאוד לרמות השיא של נובמבר 09 ברמה של 0.9916. הדולר האוסטרלי פרץ את רמת ה-0.94 לראשונה מאז יולי 2008 וקבע שיא חדש בנקודה 0.9458.

הדולר ניו זילנד הצליח לבחון את אזור ההתנגדות 0.74. הפאונד חצה את רמת ההתנגדות 1.5530 שעות ספורות לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן אשר חרג מטווח היעד של הבנק המרכזי. המחירים עולים ב-3.1% ושולחים את מרווין קינג לכתוב מכתב הסבר בפעם השמינית ברציפות. הזהב פורץ את השיא האחרון וקובע שיא חדש באזור 1,274 דולר לאונקיה.

היום במרכז:

הסוחרים ינסו לעכל את התערבותו של הבנק המרכזי של יפן. הסנטימנט החיובי באסיה עשוי להוביל לעליות חדות באירופה ובארה"ב. במישור המאקרו ירכזו עניין נתוני התעסוקה בבריטניה, מדד המחירים לצרכן באירופה ונתוני היצור בארה"ב.

הנתון המרכזי של היום: החלטת הריבית בניו זילנד

הבנק המרכזי של ניו זילנד עשוי להותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה של 3% בעקבות רעידת האדמה שהייתה ב-4.9, החזקה ביותר בשמונת העשורים האחרונים. הנזקים החמורים של רעידת האדמה יובילו לפגיע קשה בצמיחה ובצריכה הפרטית.

דולר - שקל

הצמד מתקרב לרמת התמיכה המשמעותית 3.75. היום אמור להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. במידה והאינפלציה תעלה מעל הציפיות, התחזקות השקל תצבור תאוצה בשל הערכות כי בנק ישראל יאלץ לעלות הריבית בפגישה הבאה באוקטובר. פישר עלול להתערב במהלך היום במסחר במידה ושער החליפין ירד מתחת ל-3.75.

גרף יומי

רמות משמעותית:

התנגדות 2: 3.8380

התנגדות 1: 3.80

ספוט: 3.7541

תמיכה 1: 3.75

תמיכה 2: 3.70

אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. מכירה - כל עוד הצמד מתחת ל-3.80. יעדים: 3.75, 3.70. קניה - בפריצה ונעילה יומית מעל 3.80. יעדים: 3.83, 3.88.

אירו דולר

משבר החוב הרבעוני באירופה ממשיך להעיב על הסנטימנט הכלכלי באירופה. על פי סקר שערך מכון ZEW, הסנטימנט הכלכלי בגרמניה ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2009 ורשם קריאה שלילית של 4.3- לעומת 14 נקודות שנרשמו בחודש קודם.

הנתון המשוכלל לגוש האירו כולו לא היה מעודד במיוחד, כאשר רשם קריאה של 4.4 נקודות לעומת הערכות המוקדמות שעמדו על 14.9 נקודות. האירו נחלש משמעותית זמן קצר אחרי פרסום ההחלטה, אך לקראת הפתיחה בארה"ב הצליח האירו לבצע מהלך עליות מרשים של קרוב ל-200 פיפס וקבע שיא באזור 1.3032.

גרף יומי

- טווח המחירים נפרץ אמש, והצמד הצליח לסגור מחיר מעל 1.30. כעת ניתן לצפות להמשך מהלך העליות עד אזור 1.3260.

- המומנטום בעליה, ה-MACD מאותת על חזרה למהלך העליות.

רמות משמעותיות:

התנגדות 2: 1.3260

התנגדות 1: 1.31

ספוט: 1.2974

תמיכה 1: 1.2915

תמיכה 2: 1.2730

אסטרטגיה לשבוע זה: לונג. החזקת פוזיציות לונג מהפריצה של 1.2915. יעד ראשון הושג ב-1.30. יעדים נוספים - 1.31, 1.3260.

אוזי דולר

גרף יומי

- הצמד לא הצליח להחזיק מעמד מעל 0.94 וסגר את הנר היומי בנקודה 0.9396.

- פריצה ונעילת מחיר מעל 0.94 עשויים להוביל למהלך עליות עד אזור רמת השקילות.

- שבירה וסגירה מתחת ל-0.93 עשויים לעקב את התרחיש השוורי.

- האינדיקטורים מאותתים שורט.

רמות משמעותית:

התנגדות 2: 0.9458 שיא שנקבע אמש

התנגדות 1: 0.94

ספוט: 0.9362

תמיכה 1: 0.93

תמיכה 2: 0.9215

אסטרטגיה לימים הקרובים: ניטראלי. אופציית לונג: בפריצה נוספת ונעילה מעל 0.94. יעדים: 0.95, 0.98, 1.00. אופציית שורט: בשבירת מחיר מתחת ל-0.93. סטופ: 0.95, יעדים: 0.9220, 0.90, 0.8780.

*** ניתוחים ועסקאות כלולות בדוח זה הינם למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מנייה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם. הכותבים יכולים להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך. הכותבים אינם בעלי רשיון ייעוץ או ניהול תיקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.