האם נתון התעסוקה יחליש את הדולר?
מטבע הדולר שהתחזק בתקופה האחרונה בעקבות משבר הגירעונות באירופה, מתחיל לגלות סימנים של חולשה עקב חששות המשקיעים שהכלכלה האמריקאית לא תתאושש בצורה מהירה, בעיקר לאחר נסיגת הממשל האמריקאי מחלק מתוכניות התמריצים
כלכלת ארה"ב ששבעים אחוז ממנה נשענים על צריכה, מראה סימנים של גמגום, כאשר הנתונים מראים שהכלכלה אינה מתפתחת בקצב הנכון. אמנם הקונצנזוס שקיים בקרב הכלכלנים מבטיח שאין מיתון כפול באופק, אבל הנתונים הכלכליים מצביעים על כך שהכלכלה נמצאת בכיוון כמעט ודאי של האטה בחלקה השני של שנת 2010.
ההשלכות מהמשבר באירופה מתחילות להשפיע גם על ארה"ב, הצרכנים חוששים מגלי הדף בעקבות המשבר אשר יפגעו בכלכלה שלהם, חששות אלו גורמים לצרכנים להמשיך ולהדק את החגורה ולבעלי החברות לשמור על המצב הנוכחי הקיים ולא להוסיף עובדים חדשים לחברה.
אינדקס הדולר אשר מודד את מצבו של הדולר מול מטבעות היורו, הין, הפאונד, הדולר הקנדי, המטבע השוויצרי והמטבע השוודי מראה על ירידה של 3.5% מאז ה- 7 ביוני.
הנתונים האחרונים מכיוון כלכלת ארה"ב מגבירים את חששות האזרחים לגביי האטה בכלכלה ואפילו כניסה למיתון נוסף כפי שמזהירים חלק מהכלכלנים הבכירים, חילוקי הדעות בין ארה"ב למדינות אחרות בנוגע לשאלה האם לצאת או להמשיך עם תוכניות התמריצים, יחד עם הדאגה לגביי מצב הגירעונות החמור גם בארה"ב, גורמים לחששות ובלבול בקרב המשקיעים.
במצב הנוכחי נראה שנתון פחות טוב מהצפיות לגביי מצב התעסוקה בארה"ב רק יעצים את חששות המשקיעים לגביי האטה בצמיחה הכלכלית ואפילו בנוגע לאפשרות של מיתון נוסף במדינה, דבר שיגרום להתדרדרות הדולר מול האירו ומול הצמדים המרכזיים בזמן פרסום הנתון.
מצד שני כמובן, נתון חיובי של מצב התעסוקה בארה"ב, יכול לעודד את המשקיעים ולהראות להם שמצב הכלכלי בארה"ב הוא לא כזה נורא בהשוואה למדינות אחרות וכתוצאה מכך פרסום הנתון יגרום להתחזקות הדולר.
שם המשחק בפרסום נתונים חשובים כדוגמת נתון האבטלה הוא האם הנתונים יוצאים בהתאם לציפיות גם אם הן שליליות או בניגוד להן, הנתונים המפתיעים, אלו שלא נלקחו בהשערות של המשקיעים, הם אלו שגורמים הרבה פעמים לתנועה חזקה מאוד בשווקים, תנועה זו בדרך כלל משפיעה על הצמד רק למספר שעות ולאחר מכן הצמד חוזר למגמה הקודמת שלו, אבל לפעמים אם הנתון באמת שופך אור חדש על מצב הכלכלה המגמה כולה יכולה להשתנות.
נתון חיובי מאוד בנוגע למצב התעסוקה בארה"ב לדוגמה, יכול לגרום למשקיעים לחשוב שהפד יחליט לשנות את הריבית בקרוב וכתוצאה מכך המשקיעים ייקנו דולרים ויחזקו את המטבע מול הצמדים העיקריים.
כפי שאמרנו קודם לכן, מסחר בהודעות חשובות הוא מסחר קשה מאוד שבו הרבה פעמים הספרדים מתרחבים עקב התנועות החזקות שקורות באותן דקות של פרסום ההודעה, רוב הסוחרים לטווח הארוך מעדיפים לצאת מפוזיציות לפניי פרסום ההודעה, לצמצם סטופים וכדומה כדי להגן על הפוזיציה שלהם בזמן פרסום ההודעה שלאף אחד מהמשקיעים הקטנים אין באמת מושג מה יקרה.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.27% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקהלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.
הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.
בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה, שישראל מאופיינת בה.
אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.
