התמלוגים בשוק הגז: האם לשנות מדיניות? 70% לא מרוצים מהמצב הקיים
נושא שיעור התמלוגים הראוי שעל חברות הגז לשלם למדינה התחמם לאחרונה ועלה לכותרות עם הודעתה של חברת נובל אנרג'י על סבירות של 50% להפקת גז בהיקף של 16 TCF במבנה 'לוויתן'. בעוד שחברות הגז מתנגדות לכל שינוי בסידור הקיים, במיוחד בכל הקשור לממצאים רטרואקטיביים ותגליות שהוכחו, עולים קולות שקוראים לחלק את הרווחים שיזרמו, בין אם בתגליות עבר ובין עם עתידיות, באופן שיטיב יותר עם המדינה.
החברות מצידן טוענות כי אין משנים כללים באמצע המשחק. טענה שנראית לכאורה הגיונית - החברות מכלכלות את צעדיהן לפי תמונת מצב מסויימת, כך שנראה ששינוייה "תוך כדי תנועה" מהווה הפרה של כללי המשחק בין הרגולטור לבין המגזר הפרטי.
טענה זו נשמעת הגיונית, אך הקבוצה התומכת בשינוי שיעורי התמלוגים גם באופן רטרואקטיבי על תגליות קיימות (כמו 'דלית', 'תמר' ו'ים תטיס') מציינת בתשובה כי התנגדות החברות לכללי המשחק היא חד כיוונית בלבד. הם מזכירים כי היזמים הפרטיים לעולם לא התנגדו להקלות שקיבלו בעבר - הרי לא השמיעו קולות מחאה כאשר הורד מס החברות, למשל.
טענה נוספת של חברות הגז היא שהן לקחו על עצמן את הסיכון בחיפוש הגז, דבר הכרוך בעלויות רבות, זאת ללא שום השתתפות מהמדינה, שכעת רוצה להגדיל את חלקה בעוגת הרווחים. מולם, המצדדים בהעלאת שיעור התמלוגים, לפחות בכל הקשור לתגליות עתידיות (כולל גם את 'לווייתן' שעדיין לא נחשבת לתגלית), טוענים כי התגליות האחרונות ('תמר' ו'דלית') משנות את התמונה ואת הסיכון שלוקחות על עצמן החברות. לפי הגיון זה, העובדה שנמצאו כבר מאגרים גדולים באזור מורידה את הסיכון שהחברות לוקחות על עצמן, ועל כן אין סיבה שלא יגזרו קופון קטן יותר.
טענה עקרונית פחות ותועלתנית יותר של התומכים בשינוי המדיניות היא העובדה שמדובר בכסף רב שלכאורה יכול ללכת למקומות חשובים במערכת הציבורית, כמו חינוך ובריאות הסובלים מתת תקצוב.
שאלה זו של האיזון הרווח הראוי בין היזם לבין הציבור בעת הפקת משאבי טבע היא לא פשוטה, כך נראה, על כן לא פלא שאפילו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
מדד המחירים ביולי ירד לרמה השנתית הנמוכה זה שנה וחצי, לאחר שיא של 38% בשנה שעברה
האינפלציה במצרים המשיכה להאט ביולי, זו החודש השני ברציפות, מה שעשוי לאפשר לבנק המרכזי במצרים לשוב למדיניות מוניטרית מרחיבה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן בערים עלה ביולי ב־13.9% לעומת יולי אשתקד, לעומת 14.9% ביוני. בחישוב חודשי נרשמה ירידת מחירים של 0.5%, לאחר ירידה של 0.1% ביוני.
מחירי המזון והמשקאות, הרכיב הגדול בסל המדד, עלו ביולי ב־3.4% לעומת התקופה המקבילה, ירידה משמעותית לעומת עלייה של 6.9% בחודש הקודם. לחצי המחירים עדיין מורגשים, במיוחד לאור התלות הגבוהה בייבוא מזון.
רקע כלכלי ותוכנית הסיוע
האינפלציה במצרים הגיעה לשיא של 38% בספטמבר 2023, על רקע רפורמות כלכליות מקיפות במסגרת חבילת סיוע של 57 מיליארד דולר מאיחוד האמירויות וקרן המטבע הבינלאומית. הרפורמות כללו שינויי מטבע, הפחתת סובסידיות והגברת השקעות זרות, שתרמו להתייצבות הדרגתית. כלכלת מצרים, השנייה בגודלה באפריקה, מתאפיינת בפוטנציאל במגזרי החקלאות, הייצור והשירותים, ומיקום אסטרטגי כשער לאפריקה, אסיה ואירופה. עם זאת, היא מתמודדת עם חוב ציבורי גבוה, לחצי מאזן תשלומים, יצוא איטי ופעילות מגזר פרטי חלשה, המושפעים גם מסכסוכים אזוריים המשפיעים על תעלת סואץ. תחזיות מצביעות על צמיחת תמ"ג של 3.8% ב-2025, 4.2% ב-2026 ו-4.6% ב-2027, הודות לעלייה בצריכה פרטית, השקעות והקלה באינפלציה. מאז השיא, הבנק המרכזי הוריד את הריבית פעמיים, אך ביולי בחר להותיר אותה ללא שינוי.
הישיבה הקרובה של ועדת המדיניות המוניטרית ב־28 באוגוסט עשויה להוביל להורדת ריבית נוספת, לאור האינפלציה הליבה הנמוכה והנתונים האחרונים. מצרים מחזיקה בריביות ריאליות גבוהות, המושכות משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי. התחזקות הלירה המצרית, שנסחרה סביב 48.5 לדולר בסוף השבוע, תורמת להפחתת לחצי המחירים במדינה התלויה בייבוא, ותומכת בהמשך ההאטה באינפלציה, שצפויה לרדת ל-12% ב-2026 ול-10% ב-2027.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
