מועד ההכרה בהכנסות ממכירת תוצרת חקלאית
חקלאי המייצא את תוצרתו קיבל מקדמה מהלקוח בחו"ל בסוף שנת 2009. העסקה היא עסקה מתמשכת, כלומר - נכון לסוף שנת 2009 טרם סופקה כל התוצרת ללקוח בחו"ל, אלא רק חלק קטן ממנה.
השאלה:
באיזו שנה תירשם המקדמה כהכנסה בספרי החקלאי?
רו"ח ארז אוריון ורו"ח מיכאל בורשטיין משיבים:
ככלל, כללי החשבונאות קובעים כי עיתוי ההכרה בהכנסות ממכירת טובין הוא כאשר הועברו לקונה עיקר הסיכונים וטובות ההנאה הכרוכים בבעלות על הטובין שנמכרו. במבחן המציאות ניתן לומר כי מועד ההכרה בהכנסות הוא עם העברת הטובין לידי הלקוח. לאור זאת, קבלת מקדמה מלקוח איננה מועד קובע לעניין ההכרה בהכנסות, אלא רק לאחר אספקת הסחורה והעברתה לבעלותו ולשימושו של הקונה. יצוין כי הגישה החשבונאית לעניין מועד ההכרה בהכנסות אינה עומדת בסתירה לדיני המס, כפי שיובהר להלן.
אין בנתוני השאלה פרטים על היקף הפעילות של החקלאי, כגון: מחזור ההכנסות השנתי, שיטת ניהול ספרי החשבונות - חד צדית או כפולה, ושיטת הדיווח לרשויות המס - בסיס מצטבר או בסיס מזומן. מאחר שכך, נתייחס בתשובתנו לאפשרויות שנראות לנו סבירות יותר, ובהתייחס להיבטי מס הכנסה ומע"מ, כדלהלן:
בתוספת י"ב להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות ניהול ספרים") נקבעו הוראות ניהול ספרים לחקלאים, שבמסגרתן נקבעו התנאים ביחס לשיטת ניהול מערכת החשבונות המחייבת את החקלאי - כפולה או חד צדית:
● חקלאי שמחזורו בחקלאות עולה על 4.1 מיליון ש"ח - חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
● חקלאי שמחזורו בחקלאות עולה על 1.1 מיליון ש"ח, אך אינו עולה על 4.1 מיליון ש"ח, אינו מחויב לנהל את מערכת החשבונות שלו בשיטה הכפולה. חקלאי כאמור רשאי לנהל את מערכת החשבונות שלו באמצעות ספר תקבולים ותשלומים.
(סכומי המחזור משתנים מעת לעת, הנתונים הנ"ל מעודכנים לשנת המס 2009).
יצוין כי על פי הוראות ניהול ספרים נדרש החקלאי להכין רשימת מלאי תוצרת חקלאית לסוף השנה, בין שחלה עליו חובת ניהול חשבונות בשיטה הכפולה ובין שהוא מחויב בשיטה החד צדית.
בסעיף 22 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") נקבע כי: "במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה; נמסרו הטובין חלקים חלקים - חל החיוב על כל חלק שנמסר." באשר למועד הוצאת החשבונית, נקבע בסעיף 46(א) לחוק מע"מ כי: "חשבונית תוצא תוך ארבעה עשר יום ממועד החיוב במס..."
במקרה שלפנינו, יש להוציא חשבונית מס בתוך 14 יום ממסירת התוצרת ללקוח. מאחר שעיקר התוצרת לא סופקה ללקוח עד לסוף שנת 2009, אין חובה להוציא חשבונית בגין המקדמה שהתקבלה. לאחר אספקת התוצרת, במהלך שנת 2010, יש להוציא חשבונית ללקוח ולרשום את ההכנסה הכלולה בה בספרים. ההכנסה תדווח לרשות המסים (מס הכנסה) ולרשות מע"מ במסגרת הדיווחים התקופתיים השוטפים של החקלאי.
יודגש כי הרווח המתייחס לתוצרת שסופקה ללקוח עד ליום 31.12.2009 ייכלל בדוח שיגיש החקלאי לשלטונות המס בגין שנת המס 2009.
בהנחה שהחקלאי מייצא את התוצרת לחו"ל וקיימת עמידה בתנאים שנקבעו בסעיף 30 לחוק מע"מ ובתקנות לחוק - יחול מע"מ בשיעור אפס.
באשר לחקלאי שמנהל את מערכת החשבונות שלו בשיטה הכפולה, תוצג המקדמה שהתקבלה במסגרת יתרות הזכאים במאזן, ואם קיים גם מלאי שנרכש או יוצר בגין אותה הזמנה, הוא ייכלל במסגרת מלאי הסגירה במאזן. גם חקלאי שמנהל את מערכת החשבונות שלו בשיטה החד צדית, ואין לו מאזן לעסק, ירשום הכנסה זו וידווח עליה בשנת 2010, עם אספקת התוצרת ללקוח. אם היה נדרש החקלאי על ידי פקיד השומה להגיש הצהרת הון ליום 31.12.2009, עליו לכלול בהצהרת ההון את המקדמה הנ"ל, במסגרת יתרות זכאים בעסק שלא נערך לגביו מאזן.
יצוין כי בכל שיטת ניהול מערכת החשבונות - כפולה או חד צדית - הרווח מהעסקה יקבל את ביטויו המלא ובצורה נאותה על ידי הקבלה בין ההכנסות ממכירת התוצרת לעלותה, במסגרת השינויים במלאי.
יש להקפיד על רישום המקדמה בספרים והנפקת שובר קבלה על פי הוראות ניהול ספרים.
*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
