כלל פיננסים על אפי פיתוח: "לא נופתע אם תחול דחייה נוספת בפתיחת קניון מוסקו סיטי"
חברת אפי פיתוח של אפריקה פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2009. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של 1.9 מיליון דולר, זאת לעומת הפסד של 69.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח של אפי פיתוח נבעה בעיקר מהתאמה להערכות השווי שביצעה חברת Jones Lang LaSalle's עבור חלק מנכסיה של אפי פיתוח במוסקבה. מדובר בנכסים שספגו טלטלה דרמטית מבחינת שווים בשני הרבעונים הראשונים של 2009.
בתגובה לדוחות פרסם יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', עדכון לסקירתו על מניות אפריקה. בן זאב אומר כי "מילת המפתח החוזרת על עצמה בדו"ח של אפי פיתוח היא "התייצבות" המודגשת ב- 8 הזדמנויות שונות (ספרתי). לכאורה, מקום לאופטימיות, אבל חשוב לשים לב לפרטים".
הערכות השמאים JLL מצביעות על יציבות יחסית בשוק ללא צורך בהפחתות ערך. בעניין זה ממליץ בן זאב לעקוב אחר פרוייקט טברסקיה המהווה חלק חשוב בפורטפוליו, אך מתקדם לאיטו. הנזילות חוזרת לאיטה לשוק. "החברה מימנה מחדש בנין משרדים בסכום של 150 מיליון שקל (חלק החברה 50%) אבל שימו לב לריבית המקובלת בשוק - 13% ריבית דולרית".
יתרות המזומנים של החברה עלו לכ- 164 מיליון דולר (132 מיליון דולר ביוני) בזכות מימון מחדש ומכירת הנכס בקוסינסקיה. "להערכתנו, החברה תמשיך להיות זהירה בשימוש במזומנים ואנו בספק אם תשלם דיבידנד".
לגבי קניון רוסיה (מוסקו סיטי) מציין בן זאב כי "זהו האתגר המרכזי של החברה. עד כה הושכרו בו כ- 35% מהשטחים (30% בדו"ח הקודם) וההתקדמות איטית ומאתגרת. בדוח הקודם דובר על פתיחה במחצית הראשונה של 2010 ולא נופתע אם החברה תודיע על דחייה נוספת".
החברה בוחנת מחדש את האסטרטגייה קצרת הטווח שלה, דהיינו, החברה תשקול לחזור לפרויקטים שהופשרו. להערכת כלל פיננסים, הפרוייקט בעל החשיבות המרכזית ביותר הוא קומפלקס טברסקיה, בו הושקעו עד כה כ- 80 מיליון דולר ונתגלעו בו מחלוקות עם עיריית מוסקבה לגבי השתתפות העירייה בעלויות הקשורות לפיתוח תשתיות התחבורה".
לגבי הידיעות בנוגע להסדרים של לבייב עם הבנקים ובעלי האג"ח של אפריקה אומר בן זאב כי "ההליכים להשלמת ההסדר יימשכו אל תוך 2010 ובמקביל נמשיך להיות עדים לתנודתיות רבה במנית החברה, שתספיק לצאת בינתיים ממדד ת"א 25".
בשורה התחתונה: "אפי פיתוח, המנוע העיקרי של החברה, ניצבת בפני אתגרים לא קלים ואפשר לקנות את המניות במכפיל הון 0.6. לפיכך, על רקע ההתקדמות לקראת ההסדר אנו חוזרים על המלצתנו החיובית לאגרות החוב והמלצת המכירה למניות".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
