מגדל שוקי הון: החורף הקרוב צפוי להיות מוזהב, נפח המסחר הגדל מעיד על עוצמת השוק
כלכלני מגדל שוקי הון פרסמו היום סקירה על שוקי ההון, הסחורות והאג"ח בארץ ובעולם. גידי הלפרין, סמנכ"ל ומנהל דסק פלטינום בחברה, אומר כי אינדיקאטור מובהק לעוצמה שמגלה השוק לאחרונה הוא הנפח המצטבר שעלה בעשרת הימים האחרונים ביותר מ-20%.
מדובר באינדיקטור שמסמן את היקף כניסת כספים חדשים לשוק, מעין תזרים המזומנים של הבורסה, מספר חיובי מצביע על מגמת איסוף סחורה מצד הקונים, אשר מצטרפים לשוק ורוכשים מניות תוך עליות שערים. "הגיוני להניח שאיסוף (רכישה) סחורה זה קודם לעליות שערים. דבר זה תומך בהמשך המגמה החיובית לעבר רמת 1,100 הנקודות".
לגבי מצבו של המשק האמריקאי מציינים במגדל כי הוא מצמצם את קצב איבוד המשרות כבר ארבעה חודשים ברציפות. ההערכות הנוכחיות מדברות על יצירת משרות חדשות במחצית שנת 2010. שיעור האבטלה אמנם גבוה, 10.2%, ועשוי לעלות בחודשים הקרובים לעבר 10.5%, "אבל אנו כנראה לקראת סיום גל העלייה באבטלה. יש לזכור ששיעור האבטלה הוא נתון סטטיסטי בפיגור. מספר המובטלים הוא אמנם גבוה, אבל מה שחשוב הוא מגמת השיפור. כל עוד היא נמשכת השוק יהיה חיובי".
צפוי חורף מוזהב
לגבי העליה המטאורית של הזהב מציינים במגדל כי הזהב נהנה מעניין תקשורתי רב ומסנטימנט חיובי. על כן, "מחירו יטפס בזמן הקרוב. בשנים האחרונות אירעה תופעה של עליית מחיר אונקיית זהב בין חודשי הסתיו עד חודשי האביב- אפקט החורף החם של הזהב".
הזהב רושם עלייה רצופה כבר תשע שנים ובעשור האחרון הניבה ההשקעה בו תשואה של כמעט 400%. "אין לזה תקדים בהשקעות פיננסיות מקובלות. עם זאת, חשוב להזהיר כי יש להתייחס אל השקעה בזהב בזהירות רבה - מדובר במכשיר שמשמש להגנה מפני קטסטרופות, מעין אופציית רכש על אסונות (שלא נדע), אך במקביל משמש גם להגנה מפני התפרצות אינפלציונית גלובלית ומפני חולשת דולר".
במגדל ממליצים להשקיע בזהב חלק מזערי מתיק ההשקעות על מנת להגן מפני התפרצות אינפלציונית בעתיד. "אנו משוכנעים שכאשר יתחדשו הביקושים הריאליים למוצרים ושירותים, יתחיל לנוע גל הכספים העצום ששוכב במרתפי הבנקים לעבר שווקי המוצרים והאינפלציה תתגבר. מה גם שהצפי לגידול דרמטי בגירעון התקציבי בשנים הבאות, צפוי להביא להיחלשות נוספת בשער הדולר ולזינוק במחיר הזהב".
האפיק הצמוד צפוי לקחת את הבכורה
לגבי שוק האג"ח מציינים במגדל כי בשלוש השנים שחלפו הניבה ההשקעה באג"ח צמוד ממשלתי 32%, אג"ח קונצרני נשא 24% ואג"ח שקלי מסוג שחר (מח"מ 5 שנים) הניב 25%. תשואות נאות בלי ספק, אבל התנאים בשוק היום השתנו. "הריבית כבר לא צפויה לרדת וצפויה אף לעלות במהלך השנים 2010-2011 לעבר 3.5% בעקבות התחזקות הציפיות האינפלציוניות. אז קצב שנתי של 8% עד 10% לשנה בשחרים, כפי שהיה בעשור האחרון, כבר לא נראה".
לאחר שנה כמו 2009, בה צפוי השחר להניב כ-3% נומינלית, יכול המשקיע הסביר להסתפק גם ב-6% לשנה - "הלוואי. תימרון נכון של המשקיע בתוך כל אפיק, באמצעות תנועה על גבי העקום (קיצור והארכת טווח ההשקעה לפי המצב בשוק) עשוי להניב עוד כמה אחוזים וזה משמעותי מאד".
המסקנה: "המשקיעים צריכים להסיט חלק מהשקעותיהם השקליות לעבר האפיק הצמוד למדד. משקיעים שנצמדו לתמהיל (MIX) ההשקעות של תיק הנכסים הפיננסי של הציבור לא הדביקו את התשואה של השוק".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
