הבחירה של ג'ים רוג'רס: "כרגע אני לא בשורט על שום נכס בעולם אבל אני גם לא בלונג על מניות בארה"ב"
גורו ההשקעות ג'ים רוג'רס מרבה להתראיין לאחרונה בנושאים מגוונים הקשורים, כמובן, לעולם ההשקעות. לפני כשבוע וחצי תקף רוג'רס את הפרופ' נוריאל רוביני וטען כי הפרופ' לכלכלה פשוט טועה בהערכותיו בדבר התפתחות 'אם כל הבועות' בסקטור הסחורות ובשווקים המתעוררים.
מחירם של סחורות רבות עדיין נמוך ממחירי השיא של כל הזמנים ושוקי המניות ממש לא נמצאים בדרך הבטוחה להתמוטטות, כך אמר רוג'רס, יו"ר רוג'רס הולדינס, בראיון טלויזיוני שהעניק לסוכנות הידיעות בלומברג. במקביל, חוזה מנהל ההשקעות כי מחיר אונקיית זהב יטפס לרמה של 2,000 דולר במהלך העשור הקרוב.
בכל אופן, בראיון שהעניק לאחרונה לאתר The Pragmatic Capitalist העלה רוג'רס רעיון מקורי להשקעה שלדעתו תניב רווחים גבוהים מאוד בשנים הקרובות, או יותר נכון בעשורים הקרובים, עם סיכון להפסד נמוך יחסית.
רוג'רס, כידוע, שורי מזה זמן רב על הסחורות, ובעיקר על הסחורות החקלאיות. "בזהב ניתן יהיה להרוויח הרבה בשנים הקרובות, ולמרות זאת, להערכתי יש סחורות אחרות, כגון כסף, כותנה או קפה, שמחירם נמוך באופן יחסי וזול יותר מהזהב ולכן הם יעלו יותר ממחיר הזהב בשנים הקרובות".
הוא ממשיך להשתלח בקובעי המדיניות בארצות הברית, ובעיקר בקברניטי הפדרל ריזרב בראשות בן ברננקי. "אינני יודע עד לאיזה מרחק הם יגיעו עם הדפסות הכספים המטורפות שלהם ואני לא מוכן להמר נגדם כך שזאת אחת הפעמים הבודדות בחיי שאין לי שורטים על מניות, ובכלל על איזשהו נכס בעולם. מנגד, אני גם לא נמצא בפוזיציית לונג על מניות אמריקניות כי יש לי בעיקר פוזיציות לונג על סחורות ומטבעות מסויימים".
"עד כמה שוק המניות יכול להמשיך צפונה? אני לא יודע. מה שאני כן יודע זה שאנחנו מפזרים ערימות של כסף על הבעיות וזה לא פותר אותם, אלא דוחה את הנשורת לעתיד, ולכן נצטרך בעתיד להתמודד עם כל הבעיות שיווצרו מההדפסות האלה ויהיו עוד יותר קשות. יש לכלכלה האמריקנית הרבה מאוד בעיות שעדיין ממתינות לפתרון".
לגבי ההשקעה בסחורות חושב רוג'רס שמדובר כאן במהלך כמעט בטוח לגמרי וברור לחלוטין. "אם כלכלת העולם תלך ותשתפר מחירי הסחורות יעלו מכיוון שכמעט כולן נמצאות במחסור, ואם המצב יחמיר הם יעלו מכיוון שהממשלות מדפיסות כמויות עצומות של כסף והם ידפיסו עוד יותר כסף במקרה של החרפת המשבר!!".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
