עיראק מגדילה את תפוקת הנפט: איך מרוויחים?

אריה גורן, אנליסט הסחורות של אתר Bizportal, בסקירת הסחורות השבועית וגם על איך משקיעים בנפט בארץ.
אריה גורן |

במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא נרשמה מגמה אחידה, מחירי אחדות מהסחורות עלו ומחירי אחרות ירדו. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-0.35%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-43.1% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-34.6% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במתכות האצילות: הזהב עלה ב-5.3% ל-1,095.70 דולר לאונקיה, והכסף עלה ב-6.9% ל-17.38 דולר לאונקיה. לעומתם ירד מחיר הגז הטבעי ב-8.9%, ומחיר הפחם ירד ב-3.6%. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-0.6% ל-77.43 דולר לחבית, אבל על הנפט בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, הוסיף לעלות גם בשבוע שעבר, עלייה תלולה בשיעור של 9.35% ל-3,393 נקודות, ערכו הגבוה ביותר מזה שלושה חודשים. המדד עלה בסיכום ששת השבועות האחרונים ב-57% בשל ביקוש רב לעפרות ברזל, פחם, דשנים וגרעינים. הדבר מצביע על כך שבקרוב תגיע הצמיחה המשמעותית בכלכלה העולמית שכולם כה מחכים לה.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות נאות בסיכום שבועי. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-3.2% ל-1,069.30 נקודות, המדד נמוך כיום ב-32.1% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-60.4% מהשפל שאליו צנח ב-6 במארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-3.29% ל-2,112.44 נקודות, המדד נמוך כיום ב-26.2% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-66.9% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-2.35% ל-1,132.19 נקודות, המדד נמוך כיום ב-32.7% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-66.5% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.

הדולר נחלש ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-0.83% ל-1.484 דולר לאירו, וב-0.24% ביחס לין היפני ל-89.88 ין לדולר. הדולר התחזק מעט ביחס לשקל בסיכום שבועי ב-0.67%, ושערו היציג האחרון היה 3.771 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

נפט

ביום חמישי שעבר העניקה ממשלת עיראק לשתי ענקיות האנרגיה, ExxonMobil האמריקאית ו- Royal Dutch Shell הבריטית-הולנדית, את הזכות לפתח את שדות הנפט הענקיים West Qurna, דבר הצפוי להביא לקפיצה גדולה בתפוקת הנפט של עיראק. ההסכם הנוכחי הוא השלישי בסוגו השנה, אך זו הפעם הראשונה מזה שלושים שנה שקונסורציום המובל בידי חברה אמריקאית נכנס לפעילות בתעשיית הנפט העיראקית. בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין חתמה חברת הנפט הרוסית Lukoil על הסכם לפתח את שדות הנפט האלו, והיא הקדישה מאמצים רבים בשבועות האחרונים לזכות בחזרה בחוזה, אך לאכזבתה מאמציה לא נשאו פרי.

שר הנפט של עיראק, חוסיין שריסטאני, אמר לאחר חתימת ההסכם שהוא בטוח כעת שבתוך שבע עד עשר שנים תגדיל עיראק את תפוקת הנפט שלה מקצת יותר משני מיליון חביות ליום כעת לכמעט עשרה מיליון חביות ביום, כמות המהווה יותר מ-10% מהתפוקה העולמית כיום.

הגדלת תפוקת הנפט העיראקית בצורה כה משמעותית צפויה לגרום לבעיה רצינית לארגון אופ"ק. הארגון הוריד את מכסות הייצור של חברותיו לאחר הנפילה החדה במחיר הנפט בסוף השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית. בניגוד לשאר החברות בארגון אופ"ק, על עיראק לא הוטלה מגבלה על מכסת הייצור מאז הפקיע האו"ם מדי משטרו של סדאם חוסיין את השליטה בתעשיית הנפט שם. גם לאחר הפלישה האמריקאית בשנת 2003 לא הוטלה מגבלה על תפוקת הנפט של עיראק מתוך כוונה לאפשר לה לאשש את כלכלתה. הגדלת תפוקת הנפט של עיראק בשעה שחברות אופ"ק רבות מתמרמרות על המכסה שהוטלה עליהן וטוענות שהמכסות חולקו בצורה לא הוגנת יכולה לגרום למשבר בארגון.

תפוקה וצריכה של נפט בעיראק בשנים 2008-1976

כדי להבהיר את תמונת מאזן הנפט העולמי, מפורטים בטבלה להלן נתונים על המדינות מפיקות הנפט העיקריות והמדינות בעלות רזרבות הנפט העיקריות, וכן נתונים על צרכניות ויצואניות הנפט העיקריות.

לאור התפתחות זו נשאלת השאלה איך הדבר ישפיע על מחיר הנפט בטווח הקרוב והרחוק? מכיוון שפיתוח שדות נפט חדשים בסדר גודל כזה דורש שנים רבות, לא צפויה לכך השפעה מידית על מחיר הנפט. גם בטווח הארוך הגדלת תפוקת הנפט העולמית בשיעור של 10% לא אמורה להשפיע על מחירו, זאת בהנחה שהביקוש העולמי יגדל בקצב גדול אף יותר.

בעת הקרובה ישפיעו שני גורמים עיקריים על מחיר הנפט: גידול בביקוש בעקבות יציאת הכלכלה העולמית מהמיתון הכבד, והתנהגותו של ארגון אופ"ק. מצד אחד, הביאה החלטת הארגון להקטנת התפוקה ליצירת רף תחתון במחיר הנפט של כ-60 דולר לחבית. מצד שני, ההערכה היא שהארגון יגדיל את מכסות ההפקה אם יעלה מחיר הנפט מעל ל-80 דולר לחבית, זאת כדי לא לפגוע בהתאוששות הכלכלה העולמית בגלל מחירי נפט גבוהים. משקיעים שרכשו חוזים על נפט או תעודות סל על נפט כשירד מחירו מתחת ל-70 דולר לחבית וחיסלו את השקעתם כשהתקרב המחיר ל-80 דולר, זכו ברווחים נאים. ההערכה היא שאסטרטגיה זו תוסיף להביא רווחים גם בהמשך.

איך משקיעים בנפט בישראל?

כלל-פורקס

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה במחיר הנפט בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים.

קישור לאתר החברה

תעודת סל קסם נפט

לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 2.9 מיליון ש"ח, וערך נכסיה 40.4 מיליון ש"ח.

קישור לחברה

תעודת סל תכלית נפט

לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 3.1 מיליון ש"ח, וערך נכסיה 18.9 מיליון ש"ח.

קישור לחברה

איך משקיעים בנפט בארצות הברית?

בטבלה שלהלן נתונים עיקריים על תעודות הסל לנפט הנסחרות בבורסת ניו יורק

מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט, תעודת סל או כל סחורה שהיא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.