המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ' צבי אקשטיין, הפגין היום אופטימיות. אקשטיין דיבר בכנס של מרכז קיסריה בנוגע למדיניות כלכלית ושווקים גלובליים תחת הכותרת "האם הגרוע מכל כבר מאחורינו?". הכנס נערך בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.

אקשטיין העריך כי כבר במהלך 2010 יחזרו הכלכלות המובילות בעולם, וגם הישראלית, למיצוי פוטנציאל הצמיחה שלהן. "המשבר הזה נראה, נכון להיום, כמשבר בצורת V, או חצי V, כלומר היציאה מהמשבר תהיה מהירה יחסית ותהיה חזרה מלאה למיצוי פוטנציאל צמיחה מלא במרבית הכלכלות המרכזיות והחשובות בעולם".

"אנחנו יוצאים מהר מהמשבר, יותר מהר ממה שציפינו. תקפו את הכלכלנים שלא צפו את הכניסה למשבר ועל אי הודאות הגדולה בנוגע לעומק המשבר. המחקר הכלכלי לא נמדד על פי נכונות התחזיות שלו, חוקרי הכלכלה מודעים למוגבלות שלהם, אבל המחקר תורם לא מעט ליציבות ומניעת משברים בשווקים הפיננסים".

כאן עבר אקשטיין להגן ולהצדיק את פעולות הבנקים המרכזיים מסביב לעולם. "המדיניות המוניטארית שננקטה בשנה וחצי האחרונות תואמת כמעט בדיוק את המחקרים הכלכליים שנעשו. המדיניות נוחלת הצלחה בעיקר בכך שעלויות האשראי ירדו משמעותית בישראל ובכל העולם וגם האינפלציה תחת שליטה, ונמנעה דפלציה".

"המשבר הזה הוא תוצאה ישירה של התרחבות מהירה מדי של חובות פיננסיים. המסקנה מהמשבר היא ברורה - צריך לתת לבנק המרכזי יכולת לפקח על המערכות הפיננסיות ובעיקר על הסיכונים הפיננסים שלוקחות על עצמן המערכות השונות".

"בבנק ישראל הערכנו כבר בסוף 2007 שאנחנו נכנסים למשבר ולכן הריבית ירדה פעמיים בתחילת 2008, כדי להיות 'לפני העקומה'. לאחר מכן היתה עליה לא צפויה של מחירי הסחורות, מה שהקפיץ את ציפיות האינפלציה, ולכן העלנו את הריבית באיטיות בחודשי הקיץ. אחר כך הגבנו מהר והורדנו את הריבית לגבול התחתון".

לגבי תהליך היציאה מהמשבר אמר אקשטיין "הריבית עלתה בינתיים בצורה מתונה. זאת בגלל שציפיות האינפלציה שנה קדימה קרובות מאוד למכרז היעד הממשלתי, קיים עדיין פער תוצר במשק וגם בגלל שהריביות בעולם עדיין נמוכות מאוד. הנקודה המרכזית היא שאנחנו יכולים ככל שאפשר לתמוך ביעדים של תעסוקה וצמיחה, תוך עמידה ביעדים, ולכן רצוי להמשיך במדיניות הזו".

נציין כי מדבריו של אקשטיין עולה כי בנק ישראל צפוי להמשיך במדיניות הריבית הנמוכה כל עוד ציפיות האינפלציה ישארו בתוך היעד (1%-3%) ולא יחולו התפתחויות משמעותיות בשווקים אחרים, כמו הנדל"ן למשל.

לגבי ההתערבות בשוק המט"ח אמר אקשטיין כי "כשהגענו לרמה של כ-50 מיליארד דולר ברזרבות המט"ח החלה ההתארגנות ליציאה מהשוק. יש לא מעט נתונים המראים על כיוון של התחזקות השקל, כמו עליית היצוא מעבר ליבוא ועודף בחשבון השוטף. עד שלא נראה תנועה של ישראלים החוצה או התמתנות בזרימה של כספי משקיעים זרים לארץ, הלחצים לייסוף השקל צפויים להימשך".

"הרושם שלנו כרגע היא שהמדיניות מצליחה. הצלחנו למנוע התחזקות יתר של השקל ופגיעה קשה מדי ביצוא. כיום יתרות המט"ח מעט גבוהות ממה שרצינו להשיג, אבל ייתכן שנזדקק להם בעתיד".