בעלי עניין השבוע: המדינה פועלת למכירת האחזקות בלאומי ודיסקונט, זרח זורחת
שוק המניות המקומי המשיך השבוע להתנדנד בטווח צר. מדד המעו"ף עשה נסיון נוסף לפרוץ את מחסום ה-1,000 נקודות ביום רביעי אולם לא הצליח ונסוג בחצי השעה האחרונה של המסחר, כשביום חמישי נמשכה הנסיגה במקביל לחולשה בבורסות אירופה ובוול סטריט.
בגזרת בעלי העניין היו השבוע מספר התפתחויות מאוד מעניינות. בעלת העניין המרכזית בבנקים לאומי ודיסקונט, מדינת ישראל, החליטה לפעול למכירת אחזקותיה באמצעות הבורסה. זאת, לאחר שהנסיונות למכור את האחזקות לגרעין שליטה לא צלחו בשנים האחרונות. על ההתפתחויות האלה ואחרות נפגשנו לראיון מצולם עם ליאור רבינוביץ', אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איי.בי.איי.
השבוע נודע כי חברת מטיס קפיטל, הנמצאת בשליטת אמנון ברזילאי ומוני הראל, מוכרת את החזקותיה ביבואנית סובארו, חברת יפנאוטו החזקות, לצד שלישי ששמו לא פורסם (ככל הנראה מדובר באיש העסקים שלמה שמלצר). ע"פ הודעת החברה לבורסה, דירקטוריון מטיס אישר מכירה של מלוא החזקותיה ביפנאוטו, שווה ערך ל-50% מהונה המונפק והנפרע של יפנאוטו, בתמורה ל-135 מליון שקלים.
התפתחויות נרשמו גם בחברה עלומה ולא נודעת למרבית המשקיעים בבורסה, זרח יהש. ניירות הערך של השותפות זינקו השבוע, לקראת התחלת הקידוח בים המלח. את העליות החדות ניצל יחזקאל כליף, שאסף בהתמדה בחודשים האחרונים מניות ואופציות של השותפות, ומימש ברווח גבוה חלק מהאחזקות.
בסקטור הביומד בלטה השבוע חברת ביוליין, שדיווחה ביום רביעי על פריצת דרך בטיפול בחולי סכיזופרניה. בעקבות ההודעה זינקה המניה במחזור ענק בשני ימי המסחר האחרונים. בעלת עניין מרכזית בחברה, קרן פאן אטלנטיק, רכשה מיד לאחר ההודעה כ-220 אלף מניות נוספות במחיר של 2.88 שקל למניה והגיעה לאחזקה של 12.5% מהחברה.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
