חברת Cal עולה ברווחים בכ-29% וסך ההכנסות הסתכמו בכ-292 לרבעון השני

רווחי כאל הסתכמו ב-72 מיליון שקל ברבעון וסיימה את הרבעון השני עם 1.54 מיליון כרטיסים, שמתוכם 1.28 מיליון הינם כרטיסים פעילים
מאיה זיסר |

חברת האשראי Cal אשר בשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, פרסמה היום (א') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2009 בו הציגה עלייה בהכנסות וגידול בשורה התחתונה. ההכנסות הסתכמו ב-292 מיליון שקל, עלייה של כ-13% בהשוואה ל- 258 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה Cal ברווח הנקי של 72 מיליון שקל, גידול של 29% לעומת הרבעון המקביל עם היקף אשראי צרכני חוץ בנקאי של 2 מיליארד שקל, גידול של 34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הרווח מפעילות מימון ברבעון השני של 2009 הסתכם ב-53 מיליון שקל, גידול של 36% בהשוואה ל-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ונובע מהעלייה בהיקף האשראי שניתן על ידי החברה ישירות ללקוחותיה.

חברת האשראי רשמה גידול של 34% בתיק האשראי החוץ-בנקאי ל-1.96 מיליארד שקל. היקף ההפרשה לחובות מסופקים גדלו פי שלוש ביחס למחצית הראשונה ועומדים על 39 מיליון שקל, לעומת 13 מיליון שקל בלבד במחצית הראשונה אשתקד. ההפרשה בהיקף זה מגלמת שיעור 1.95% מתיק האשראי של Cal.

סך המאזן של Cal עמד בסוף יוני על 8 מיליארד שקל, לעומת 7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 15%. Cal סיימה את הרבעון השני של 2009 עם 1.54 מיליון כרטיסים. מספר הכרטיסים הפעילים מתוך הסך הוא 1.28 מיליון - 83.1% מתוכם, ועלייה של 3.6% בהשוואה לרבעון המקביל (35 אלף כרטיסים בשנה). חברת האשראי מדווחת על 413 אלף כרטיסים חוץ-בנקאיים פעילים, עלייה של 12 אלף כרטיסים ממספרם בסוף 2008.

לדברי בעז צ'צ'יק מנכ"ל Cal, "התוצאות המצויינות של Cal ברבעון השני הינן בזכות ההערכות הנכונה של החברה למשבר הכלכלי יחד עם קידום הצירים האסטרטגיים שלה. פעילות האשראי החוץ בנקאי והסליקה הבינלאומית, ימשיכו להוות חלק משמעותי מהרווח הנקי של החברה גם בשנים הבאות". צ'צ'יק הוסיף כי "ברבעון הנוכחי אנו רואים גם את ההשפעה של ההתארגנות החדשה באגף העסקי והתרומה שלו לרווח הנקי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?