אביב תרכוש שלד בורסאי: במו"מ לרכוש 87% מ"יולי שוקי הון" לשם השקעות בחו"ל
קבוצת אביב, בשליטתם של דפנה הרלב ודורון אביב, מנהלת משא ומתן לרכישת כ- 87% מ"יולי שוקי הון". מטרת הרכישה הינה לרכז בחברה ציבורית את פעילות הנדל"ן בחו"ל של חברת ארלון, שבשליטת איל לב ארי ויפתח אלוני.
נזכיר כי, לפני שלושה שבועות, הודיעה אביב כי תקים קרן השקעות בהיקף 100 מיליון דולרים לשם השקעות בנדל"ן בחו"ל (
במסגרת העסקאות המתגבשות, תשקיע אביב ארלון ביולי סך כולל של 87 מיליון שקלים באמצעות השקעה במזומן, העברת הלוואות בעלים והעברת מניות. על פי ההסכמים המתגבשים, יזרימו המשקיעים סך של 10 מיליון שקלים, אשר יצטרפו להונה העצמי הנוכחי של יולי שוקי הון בתמורה להקצאת מניות למשקיעים.
בנוסף, יעבירו המשקיעים את הלוואות בעלים באביב ארלון ואת מלוא החזקות המשקיעים באביב ארלון, כנגד הקצאת הון עצמי ביולי בסך כולל של כ- 77 מיליון שקלים. בעקבות העסקאות, ההון העצמי ביולי שוקי הון יגדל ל- 100 מיליון שקלים. החברה התחייבה שלא יעשה שימוש בכספים המצויים כיום ביולי שוקי הון אשר מקורם בגיוס אגרות החוב לצורך הפעילות בסרביה.
"החברה תתמקד בעתיד הקרוב בהשקעות בנדל"ן מניב בארה"ב ובאנגליה ותנצל את ההזדמנויות הקיימות בשווקים אלה", מסרה דפנה הרלב, מנכ"ל קבוצת אביב. "מטרתנו הינה לרכז תחת קורת גג אחת את פעילות אביב ארלון בחו"ל. אין ספק כי המשבר הכלכלי הגלובלי הביא עימו הזדמנויות נדל"ן מרובות ואנו מעוניינים לבסס ולהרחיב את פעילותנו בחו"ל".
הניסיון של קבוצת ארלון בתחום הפיננסים בארה"ב פותח בפני הקבוצה שערים למוסדות בנקאיים המעוניינים למכור נכסי נדל"ן שעוקלו, נמסר מהחברה.
עד כה, השקיעה אביב ארלון 77 מיליון שקלים בייזום נדל"ן מניב ומגורים בסרביה. במסגרת זו, תחל החברה בהקמתו של מרכז קניות מצפון לבלגרד בשטח של 30,000 מ"ר על קרקע בשטח של כ-75 דונם. בנוסף מפתחת החברה קרקע בשטח של 10 דונם במרכז בלגרד, כאשר על פי זכויות הבנייה שאושרו לאחרונה ניתן לבנות על הקרקע כ- 22,000 מ"ר מסחר ומגורים.
"מאז ומתמיד עיקר פעילותה של אביב התמקדה בזיהוי הזדמנויות עסקיות וניצולן", מסר דורון אביב, יו"ר קבוצת אביב. "אני מאמין כי יחד עם שותפינו בחברת ארלון, אשר גם הם בעלי ניסיון עשיר בתחום הנדל"ן מעבר לים, נדע להוביל יחדיו את פעילות ענפה בחו"ל".
לדברי ד"ר שלמה נס, יו"ר דירקטוריון יולי שוקי הון, "הנהלת החברה השכילה לשמור על הכסף של יולי שוקי הון ונמנעה מביצוע השקעות מסוכנות בזמנים של חוסר וודאות. בעלי השליטה בחברה החליטו כי ברצונם לצרף שותף אמין ומנוסה ובעל מוניטין רב שנים כבעל השליטה אשר יחזק אותה וידע לנווט בתקופה סוערת זו".
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
