עד 450 דולר ליום: מתווה הפיצויים המתגבש לישראלים שנתקעו בחו״ל במהלך המלחמה

מאז ה-13 ביוני, היום שבו פרצה המערכה הבטחונית ״עם כלביא״, המערכה העצימה מול איראן שהובילה לסגירת המרחב האווירי ושדה התעופה הלאומי נתב"ג בפני טיסות יוצאות ונכנסות, נותרו מעל ל-150 אלף ישראלים בחו"ל ללא אפשרות מיידית לחזור הביתה. אמנם חברות התעופה הפעילו מבצעי חירום להחזרת נוסעים, אבל בפועל רבים נאלצו לממן שהות מתמשכת במדינות זרות, לעיתים במחירים מופקעים, ואפילו לרכוש כרטיסי טיסה חלופיים במחיר מלא ומעבר לכך. 

אל תוך החלל הזה נכנס כעת מתווה הפיצוי שמתגבש בוועדת הכלכלה של הכנסת, ביוזמת הח"כים ולדימיר בליאק וינון אזולאי ובשיתוף משרדי התחבורה והכלכלה. לפי ההצעה שעל הפרק, יוענק החזר עבור הוצאות מחיה ולינה, בהתאם לתקנות מס הכנסה להכרה בהוצאות לחו"ל. הסכומים שהוזכרו בדיון מגיעים עד 355 דולר ללינה ו-167 דולר למחיה ליום - בהתאם למעמד (מבוגר או ילד).

מי יפוצה ובאילו תנאים?

לפי ההצעה, הפיצוי יוענק לפי מספר הנפשות במשפחה: מבוגר יקבל 100% מהסכום המזכה, וילד - 50%. המסלול צפוי להיות פשוט יחסית, ויכלול הגשה מקוונת של בקשה בצירוף קבלות, בדומה למנגנונים שכבר יושמו בתקופת הקורונה. ואולם, המתווה הממשלתי - בשלב זה - אינו כולל פיצוי עבור טיסות חלופיות, גם כאשר אלו עלו לנוסעים מאות אחוזים יותר מהכרטיס המקורי שבוטל. משרדי התחבורה והכלכלה עובדים על מודל משלים, שעשוי לכלול גם שיפוי בגין עלות ההגעה ארצה.

במקביל למתווה הפיצוי, מתנהל מאבק נוסף בין חברות התעופה לבין רגולטור התעופה והכנסת. החברות, בהובלת ארגון IATA ונציגות תיירות ישראליות, דורשות פטור רטרואקטיבי מחוק שירותי תעופה (הידוע כ"חוק טיבי"), בטענה כי מדובר באירוע חירום שאינו בשליטתן. הפטור המבוקש כולל את ביטול החובה להעניק לינה, מזון ותחבורה, ובמקרים מסוימים גם פיצוי כספי.

• הממשלה אישרה מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו מ-"עם כלביא"
• שיקום מרוכז לדירות שנפגעו במלחמה - בניהול המדינה

אלא שמהצד השני עומדים שורה של גופים אזרחיים, ובכללם חברת הטכנולוגיה רייטי, שמתמחה בסיוע לנוסעים במימוש זכויותיהם. במסמך שהוגש לוועדת הכלכלה בסוף השבוע שעבר, טוענת רייטי כי מדובר במהלך מסוכן שנועד למסמס את זכויות הצרכנים דווקא בשעת מצוקה. "השיבוש שנוצר במהלך המבצע, גם אם התנהל במסגרת מערכה צבאית, אינו חורג מעקרונות האחריות שחברות התעופה נדרשות לעמוד בהם", נכתב במסמך העמדה.

החברה מזכירה שורה של מקרים עולמיים מהשנים האחרונות - תקלה עולמית בקראודסטרייק, הוריקנים, שביתות ושיבושים - שבהם לא ניתן פטור דומה, וחברות התעופה נדרשו להמשיך ולספק שירות לנוסעים. לטענתה, ההכרה בזכויות הנוסעים בעתות חירום היא אבן יסוד של הדין האירופי - שמכוחו, אגב, נוסע שטיסתו בוטלה באירופה היה זכאי לשירות מלא, גם אם חברת התעופה היא ישראלית.

נכון לעכשיו טרם אושר סופית המתווה לפיצוי, וטרם התקבלה הכרעה בסוגיית הפטור לחברות התעופה. ועדת הכלכלה צפויה להמשיך בדיונים בשבועות הקרובים, כאשר מחד מונח על השולחן צורך אמיתי של אלפי אזרחים שנפגעו כלכלית מהמבצע; ומאידך לחצים משמעותיים מצד תעשיית התעופה, המבקשת הגנה רגולטורית.

• פסק דין חסר תקדים: מומחה מס בינלאומי נדרש לשלם 37.5 מיליון דולר לגרושתו
• ארקיע: "ללא מענקי קיום התעופה הישראלית תקרוס"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"