עד 450 דולר ליום: מתווה הפיצויים המתגבש לישראלים שנתקעו בחו״ל במהלך המלחמה
השמיים נסגרו והחשבון עדיין פתוח: סגירת המרחב האווירי במבצע "עם כלביא" השאירה כ-150 אלף ישראלים לכודים מעבר לים - חלקם למשך ימים ארוכים, ללא טיסת חזור, עם הוצאות שוטפות שנערמו במהירות;
מתווה הפיצויים המתגבש שבמרכזו החזר הוצאות המחיה והלינה, עשוי להגיע לסכומים של עד 450 דולר ליום לאדם
מאז ה-13 ביוני, היום שבו פרצה המערכה הבטחונית ״עם כלביא״, המערכה העצימה מול איראן שהובילה לסגירת המרחב האווירי ושדה התעופה הלאומי נתב"ג בפני טיסות יוצאות ונכנסות, נותרו מעל ל-150 אלף ישראלים בחו"ל ללא אפשרות מיידית לחזור הביתה. אמנם חברות התעופה הפעילו מבצעי חירום להחזרת נוסעים, אבל בפועל רבים נאלצו לממן שהות מתמשכת במדינות זרות, לעיתים במחירים מופקעים, ואפילו לרכוש כרטיסי טיסה חלופיים במחיר מלא ומעבר
לכך.
אל תוך החלל הזה נכנס כעת מתווה הפיצוי שמתגבש בוועדת הכלכלה של הכנסת, ביוזמת הח"כים ולדימיר בליאק וינון אזולאי ובשיתוף משרדי התחבורה והכלכלה. לפי ההצעה שעל הפרק, יוענק החזר עבור הוצאות מחיה ולינה, בהתאם לתקנות מס הכנסה להכרה בהוצאות לחו"ל.
הסכומים שהוזכרו בדיון מגיעים עד 355 דולר ללינה ו-167 דולר למחיה ליום - בהתאם למעמד (מבוגר או ילד).
מי יפוצה ובאילו תנאים?
לפי ההצעה, הפיצוי יוענק לפי מספר הנפשות במשפחה: מבוגר יקבל 100% מהסכום המזכה, וילד - 50%. המסלול צפוי להיות פשוט
יחסית, ויכלול הגשה מקוונת של בקשה בצירוף קבלות, בדומה למנגנונים שכבר יושמו בתקופת הקורונה. ואולם, המתווה הממשלתי - בשלב זה - אינו כולל פיצוי עבור טיסות חלופיות, גם כאשר אלו עלו לנוסעים מאות אחוזים יותר מהכרטיס המקורי שבוטל. משרדי התחבורה והכלכלה עובדים על
מודל משלים, שעשוי לכלול גם שיפוי בגין עלות ההגעה ארצה.
במקביל למתווה הפיצוי, מתנהל מאבק נוסף בין חברות התעופה לבין רגולטור התעופה והכנסת. החברות, בהובלת ארגון IATA ונציגות תיירות ישראליות, דורשות פטור רטרואקטיבי מחוק שירותי תעופה (הידוע כ"חוק
טיבי"), בטענה כי מדובר באירוע חירום שאינו בשליטתן. הפטור המבוקש כולל את ביטול החובה להעניק לינה, מזון ותחבורה, ובמקרים מסוימים גם פיצוי כספי.
- אושר תזכיר חוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית
- אנרג'יאן עם עלייה של 24% ברווח הנקי, למרות ההשבתה הזמנית ביוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמהצד השני עומדים שורה של גופים אזרחיים, ובכללם חברת הטכנולוגיה רייטי, שמתמחה בסיוע לנוסעים במימוש
זכויותיהם. במסמך שהוגש לוועדת הכלכלה בסוף השבוע שעבר, טוענת רייטי כי מדובר במהלך מסוכן שנועד למסמס את זכויות הצרכנים דווקא בשעת מצוקה. "השיבוש שנוצר במהלך המבצע, גם אם התנהל במסגרת מערכה צבאית, אינו חורג מעקרונות האחריות שחברות התעופה נדרשות לעמוד בהם", נכתב
במסמך העמדה.
החברה מזכירה שורה של מקרים עולמיים מהשנים האחרונות - תקלה עולמית בקראודסטרייק, הוריקנים, שביתות ושיבושים - שבהם לא ניתן פטור דומה, וחברות התעופה נדרשו להמשיך ולספק שירות לנוסעים. לטענתה, ההכרה בזכויות הנוסעים בעתות חירום היא אבן יסוד
של הדין האירופי - שמכוחו, אגב, נוסע שטיסתו בוטלה באירופה היה זכאי לשירות מלא, גם אם חברת התעופה היא ישראלית.
נכון לעכשיו טרם אושר סופית המתווה לפיצוי, וטרם התקבלה הכרעה בסוגיית הפטור לחברות התעופה. ועדת
הכלכלה צפויה להמשיך בדיונים בשבועות הקרובים, כאשר מחד מונח על השולחן צורך אמיתי של אלפי אזרחים שנפגעו כלכלית מהמבצע; ומאידך לחצים משמעותיים מצד תעשיית התעופה, המבקשת הגנה רגולטורית.
- 12.אנונימי 06/07/2025 21:08הגב לתגובה זוהמדינה חותמת על הלוואות בריביות גבוהות מאוד בשם שלנו ואנחנו אלה שאמורים לפרוע ולא מי שחתם כמו בחיים הרגילים
- 11.ומי שקם בגלל האזעקות לא מגיע לו (ל"ת)אנונימי 06/07/2025 19:04הגב לתגובה זו
- 10.חבל שחזרתי מוקדם הייתי יכול להשאר עוד כמה ימים על חשבון המדינה וגם לישון טוב בלילה בלי לקום לאזעקות (ל"ת)אנונימי 06/07/2025 18:55הגב לתגובה זו
- 9.מוריה 06/07/2025 18:51הגב לתגובה זולקצץ משרדים מיותרים
- אם היית תקועה ומקבלת פיצוי לא היית אומרת חלם חח (ל"ת)אנונימי 09/07/2025 18:50הגב לתגובה זו
- 8.מוקי 06/07/2025 18:09הגב לתגובה זומשפחה של 4 שהיתה בחול 10 ימים יקבלו 25000 אלף שח. מאיפה יביאו את הכסף
- חתימה על הלוואות מבנקים זרים 06/07/2025 21:10הגב לתגובה זודבר כזה חא שמעתי...שוחד בחירות בכל פינה...בעיריה....במשרדי ממשלה...בממשלה...
- 7.הזקן 06/07/2025 17:59הגב לתגובה זוחלם זה כאן.
- הממשלה השתגע. מאיפה הכסף. סכום עתק כפיצוי!!!!! (ל"ת)אנונימישולמן 13/07/2025 13:27הגב לתגובה זו
- 6.חיים 06/07/2025 17:36הגב לתגובה זוהם למדו תורה ושמרו עלינו.
- סבטלנה 06/07/2025 18:49הגב לתגובה זוהפרזיטים
- 5.עכשיו אני בטוח 100%. הולכים לבחירות. (ל"ת)עידן 06/07/2025 16:56הגב לתגובה זו
- 4.החיים 06/07/2025 16:29הגב לתגובה זואו שגם החרדים יקבלו 450 דולר לכל יום בו השתמטו
- 3.אנונימי 06/07/2025 16:06הגב לתגובה זואז אני שלא נסעתי לחול רוצה בדיוק את אותו סכוםממש חצוףהמדינה היא לא מחלבה ולא גננתכול אזרח אחראי להחלטותיו אם הוא טס לחול בזמן מלחמה הסיכון הוא שלומספיק עם הנדיבות על חשבון כולנו
- 2.אנונימי 06/07/2025 16:02הגב לתגובה זותקשיבו האזרחים לא מפליצים כסף. זה גם לא כסף של אמא שלכם. העלתם לנו מיסים לרמת גזל על. באיזה זכות אתם מפזרים חופשי חופשי
- 1.יחזקאל 06/07/2025 15:29הגב לתגובה זובחול זו בעיה שלווהמדינה לא צריכה לפצות אותו.ומה אם הייתה שביתה בנמלי התעופה בצרפת למשלהאם הישראלי המצוי היה מבקש פיצוי מממשלת צרפת אני מאמין שכןאבל הוא היה נזרק מכל המדרגות.
- טיפשות ורעות רוח הן מחלות חשוכות מרפא. (ל"ת)אנונימי 06/07/2025 16:49הגב לתגובה זו
- אנחנו כן בתקופה של בחירות ואפשר לשדוד את הקופה ביבי......הולך לבקר בקיבוצים (ל"ת)אנונימי 06/07/2025 16:29הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
