איתן רף: "שנת 2009 לא הולכת להיות קלה יותר אבל נצא מחוזקים מהמשבר"

יושב ראש בנק לאומי: "הפתרון לבעיית החובות חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה"
קובי ישעיהו |

בנק לאומי פרסם היום את תוצאותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה, שהיו, כצפוי, לא טובות בלשון המעטה.

במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום הדוחות אמר איתן רף, יו"ר הבנק, כי "קשה לדמיין פער גדול יותר מזה שקיים בין המציאות בה אנו מתכנסים כאן היום לזו שהתכנסנו בה לפני שנה בדיוק. מה שקרה בשנה האחרונה בעיקר בעולם, ובמידה קטנה יותר גם כאן, אצלנו, ייכנס בוודאות לספרי ההיסטוריה כאחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות.

"אי אפשר להגזים בתיאור המשבר הזה. מאז ראשיתו ועד סוף 2008 רשמו המוסדות הפיננסיים בעולם הפסדים ומחיקות אחרות בהיקף בלתי נתפס של למעלה מטריליון ורבע דולר. שוקי המניות בכל העולם רשמו נפילות חדות בשיעורים של עשרות אחוזים. במהלך השנה חלחל המשבר אל התחום הריאלי ובמהלך הרביע האחרון של 2008, חלה התכווצות משמעותית ברמת התוצר, בארה"ב, בגוש האירו ובאסיה.

"בשנה שעברה, כאשר דברתי כאן על רעידת האדמה שפקדה את המשק בארצות הברית, תהיתי מתי יגיעו גלי הצונאמי לחופי המשק הישראלי ומה עתיד להיות גובהם. ובכן, הם הגיעו, והם גבוהים. למרות תנאי הפתיחה הטובים של המשק הישראלי, המשבר חלחל גם לכאן, ובמחצית השנייה של 2008, וביתר שאת ברבעון האחרון של השנה, כבר הרגשנו את נחת זרועו של המשבר.

"לתחושתנו, הבנק פגש את המשבר הנוכחי כאשר הוא מוכן, ומצויד באמצעי מיגון חיוביים: מערכת ניהול סיכונים אחראית, תיק אשראי נקי, רמת נזילות טובה והלימות הון גבוהה. מעל לכל אלה, אני רוצה לציין את ההנהלה המנוסה, שבתקופות של משבר מתעצם יתרונה.

"ההנהלה של לאומי היא הנהלה מנוסה מאד, למודת משברים, והיא מטפלת במשבר כפי שראוי וכפי שהיא מתנהלת מאז ומעולם: בקור רוח, מתוך שיקול דעת ועל פי תכנית אסטרטגית סדורה ומדיניות עסקית אחראית. כל אלה הביאו לכך שבהתחשב בהיותנו בנק גדול, גלובלי, החשוף לשוקי העולם וחלק גדול מהמאזן שלו מתנהל במטבע חוץ, הצלחנו לסיים את השנה ברווח, חרף ההפסדים שרשמנו בשני הרבעונים האחרונים של השנה".

עור אמר רף כי "לאומי נכנס למשבר במצב טוב, משום שלאורך שנים הקפדנו שלא לקחת סיכונים בלתי סבירים ולא רכשנו מוצרים שהמהות שלהם אינה ברורה לנו. הקפדנו, ונמשיך להקפיד, על התנהלות מתוך שקיפות וכשיש משהו שצריך לדווח עליו, אנחנו לא מהססים ומדווחים. השקיפות והאחריות שאנחנו מפגינים מול בעלי המניות, השוק ולקוחות, מצביעים על חוזק וחוסן.

"כבר לפני כשנה, עם זיהוי סימני המשבר, התחלנו בתהליך של הפחתת סיכונים והגדלת הנזילות. תהליך זה בחינה של תיקי ההשקעה בני"ע בגישה שמרנית, תוך מימוש השקעות שפוטנציאל הסיכון שלהם גדל בעקבות המשבר, צמצום של החשיפה לבנקים שרמת הסיכון שלהם עלתה, רכישה של אג"ח מדינות ועוד.

"צר לי, אך שנת 2009 לא עומדת להיות קלה יותר. תחזיות הקונצנזוס לגבי הצמיחה בעולם בשנת 2009 הפכו שליליות, ועל פיהן צפויה התכווצות נוספת של כלכלת שוקי העולם. אני מאלה הסבורים שההתבהרות, כאשר תגיע, תתחיל במקום שבו התחיל גם המשבר: בארצות הברית. שם גם מטופלת הבעיה באופן האינטנסיבי ביותר. אין איש שיכול כיום לומר בוודאות מתי צפוי היפוך המגמה ובכל אופן, התאוששות מלאה וחזרה לשיעורי הצמיחה להם הורגלנו בשנים האחרונות, לא צפויה, לדעתי, בשנתיים-שלוש הקרובות".

"התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל צפוי לרדת בשנת 2009. כל זאת, תוך עלייה בשיעור האבטלה. לצערי, זהו נתון שהשלכותיו עלולות להותיר אפקט דרמטי על המארג העדין של החברה הישראלית. ממוצע האבטלה בשנת 2008 היה כ- 6%, והתחזית לסוף שנת 2009 מדברת על 8%. מדובר ב- 240 אלף מובטלים. בנוסף, שיעור העובדים במשרה מלאה יורד כל העת ומוחלף בעבודה במשרות חלקיות. ועוד דבר: האבטלה במשבר הנוכחי חוצה מגזרים וסקטורים. אין בפניה חסינות. כל אלה, לעניות דעתי, צריכים להדיר שינה מעיניהם של מי שיישבו בממשלה הבאה".

בפניה לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, אמר רף כי "הייתי רוצה לראות את הממשלה מספקת פתרונות למצב הנפיץ הזה, לטווח הקצר ולטווח הארוך, ע"י תכנון והאצה אמיתית של פרויקטים תשתיתיים וע"י הפניית משאבים לשיקום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. תחום זה קוצץ מאד לאחרונה, וכדי שמדינת ישראל תהיה ערוכה ליום שאחרי המשבר, עליה לשוב ולהשקיע בו. זהו אינטרס לאומי".

"על רקע אלה, עומד גם הבנק, כמובן, בפני שנה מאתגרת ולא פשוטה. אני חושב שהאתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו הוא ההתמודדות עם אי הוודאות. אי אפשר לדעת היכן אנחנו נמצאים על ציר הזמן של המשבר ולכן עלינו להניח ששיאו עדיין לפנינו. זה דורש מאיתנו רמה גבוהה של מוכנות, למספר רב של תסריטים, ויחייב אותנו להיות גמישים, ברמה האסטרטגית וברמה המעשית.

"אנחנו מודעים למצבו של המשק ולתפקידנו כשחקן מרכזי בו. חרף הדיבורים על מחנק אשראי מצד הבנקים, עלתה כמות האשראי שהם העניקו ללקוחות בשנת 2008. בלאומי מדובר על גידול של 7.4%. נמשיך לתת אשראי, אך נעשה זאת מתוך שיקול דעת, ובהתאם לפרמטרים עסקיים. אנחנו מודעים להשפעת המערכת הבנקאית, ולהשפעתו של לאומי כגורם מוביל בה, על המשק הישראלי, ונפעל בהתאם.

יחד עם זאת, אומר רף, "יש לדעת כי המערכת הבנקאית פשוט אינה מסוגלת למלא אחר החוסרים שהותיר השוק החוץ בנקאי שנדם. האשראי העסקי בישראל נחלק ערב המשבר באופן שווה פחות או יותר, בין אשראי בנקאי וחוץ בנקאי. לכן, כששוק האשראי החוץ בנקאי מפסיק לתפקד, המשמעות היא משבר בכל שוק האשראי. על הממשלה לטפל בהחזרה הדרגתית של השוק החוץ בנקאי לפעילות, ולהסדירו כך שיפעל לפי פרמטרים נאותים של ניהול סיכונים, כי לטווח הארוך הוא הכרחי לפעילות המשק.

"אנו נמצאים היום בנקודת הכרעה קריטית למשק הישראלי. אותה נקודה שבה עמד הממשל האמריקאי ערב קריסת להמן ברדרס. בנקודה זו, על הממשלה לפעול במהירות ובנחישות. האתגר הראשון במעלה הוא ההתמודדות עם הפצצה המתקתקת של האג"ח הקונצרניות. סכום עתק של 25 מיליארד שקלים יעמדו לפירעון ב-2009, ובך הכל כ-90 מיליארד שקלים בשלוש השנים הבאות".

"הבעיה עלולה להתגלגל גם לפתחם של הבנקים. גם אם הבנקים בחנו היטב כל אשראי שנתנו, נהגו באחריות בעת מתן האשראי והצטיידו בביטחונות המתאימים, הרי שקריסה של לווה עקב אי יכולת לשלם עבור האג"ח שבידי הציבור, עשויה להתגלגל לפתחם. הפתרון לבעיה זו חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה. אי פתרון הבעיה עלול לגרום לכדור שלג שקשה יהיה לעצור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.