איתן רף: "שנת 2009 לא הולכת להיות קלה יותר אבל נצא מחוזקים מהמשבר"

יושב ראש בנק לאומי: "הפתרון לבעיית החובות חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה"
קובי ישעיהו |

בנק לאומי פרסם היום את תוצאותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה, שהיו, כצפוי, לא טובות בלשון המעטה.

במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום הדוחות אמר איתן רף, יו"ר הבנק, כי "קשה לדמיין פער גדול יותר מזה שקיים בין המציאות בה אנו מתכנסים כאן היום לזו שהתכנסנו בה לפני שנה בדיוק. מה שקרה בשנה האחרונה בעיקר בעולם, ובמידה קטנה יותר גם כאן, אצלנו, ייכנס בוודאות לספרי ההיסטוריה כאחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות.

"אי אפשר להגזים בתיאור המשבר הזה. מאז ראשיתו ועד סוף 2008 רשמו המוסדות הפיננסיים בעולם הפסדים ומחיקות אחרות בהיקף בלתי נתפס של למעלה מטריליון ורבע דולר. שוקי המניות בכל העולם רשמו נפילות חדות בשיעורים של עשרות אחוזים. במהלך השנה חלחל המשבר אל התחום הריאלי ובמהלך הרביע האחרון של 2008, חלה התכווצות משמעותית ברמת התוצר, בארה"ב, בגוש האירו ובאסיה.

"בשנה שעברה, כאשר דברתי כאן על רעידת האדמה שפקדה את המשק בארצות הברית, תהיתי מתי יגיעו גלי הצונאמי לחופי המשק הישראלי ומה עתיד להיות גובהם. ובכן, הם הגיעו, והם גבוהים. למרות תנאי הפתיחה הטובים של המשק הישראלי, המשבר חלחל גם לכאן, ובמחצית השנייה של 2008, וביתר שאת ברבעון האחרון של השנה, כבר הרגשנו את נחת זרועו של המשבר.

"לתחושתנו, הבנק פגש את המשבר הנוכחי כאשר הוא מוכן, ומצויד באמצעי מיגון חיוביים: מערכת ניהול סיכונים אחראית, תיק אשראי נקי, רמת נזילות טובה והלימות הון גבוהה. מעל לכל אלה, אני רוצה לציין את ההנהלה המנוסה, שבתקופות של משבר מתעצם יתרונה.

"ההנהלה של לאומי היא הנהלה מנוסה מאד, למודת משברים, והיא מטפלת במשבר כפי שראוי וכפי שהיא מתנהלת מאז ומעולם: בקור רוח, מתוך שיקול דעת ועל פי תכנית אסטרטגית סדורה ומדיניות עסקית אחראית. כל אלה הביאו לכך שבהתחשב בהיותנו בנק גדול, גלובלי, החשוף לשוקי העולם וחלק גדול מהמאזן שלו מתנהל במטבע חוץ, הצלחנו לסיים את השנה ברווח, חרף ההפסדים שרשמנו בשני הרבעונים האחרונים של השנה".

עור אמר רף כי "לאומי נכנס למשבר במצב טוב, משום שלאורך שנים הקפדנו שלא לקחת סיכונים בלתי סבירים ולא רכשנו מוצרים שהמהות שלהם אינה ברורה לנו. הקפדנו, ונמשיך להקפיד, על התנהלות מתוך שקיפות וכשיש משהו שצריך לדווח עליו, אנחנו לא מהססים ומדווחים. השקיפות והאחריות שאנחנו מפגינים מול בעלי המניות, השוק ולקוחות, מצביעים על חוזק וחוסן.

"כבר לפני כשנה, עם זיהוי סימני המשבר, התחלנו בתהליך של הפחתת סיכונים והגדלת הנזילות. תהליך זה בחינה של תיקי ההשקעה בני"ע בגישה שמרנית, תוך מימוש השקעות שפוטנציאל הסיכון שלהם גדל בעקבות המשבר, צמצום של החשיפה לבנקים שרמת הסיכון שלהם עלתה, רכישה של אג"ח מדינות ועוד.

"צר לי, אך שנת 2009 לא עומדת להיות קלה יותר. תחזיות הקונצנזוס לגבי הצמיחה בעולם בשנת 2009 הפכו שליליות, ועל פיהן צפויה התכווצות נוספת של כלכלת שוקי העולם. אני מאלה הסבורים שההתבהרות, כאשר תגיע, תתחיל במקום שבו התחיל גם המשבר: בארצות הברית. שם גם מטופלת הבעיה באופן האינטנסיבי ביותר. אין איש שיכול כיום לומר בוודאות מתי צפוי היפוך המגמה ובכל אופן, התאוששות מלאה וחזרה לשיעורי הצמיחה להם הורגלנו בשנים האחרונות, לא צפויה, לדעתי, בשנתיים-שלוש הקרובות".

"התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל צפוי לרדת בשנת 2009. כל זאת, תוך עלייה בשיעור האבטלה. לצערי, זהו נתון שהשלכותיו עלולות להותיר אפקט דרמטי על המארג העדין של החברה הישראלית. ממוצע האבטלה בשנת 2008 היה כ- 6%, והתחזית לסוף שנת 2009 מדברת על 8%. מדובר ב- 240 אלף מובטלים. בנוסף, שיעור העובדים במשרה מלאה יורד כל העת ומוחלף בעבודה במשרות חלקיות. ועוד דבר: האבטלה במשבר הנוכחי חוצה מגזרים וסקטורים. אין בפניה חסינות. כל אלה, לעניות דעתי, צריכים להדיר שינה מעיניהם של מי שיישבו בממשלה הבאה".

בפניה לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, אמר רף כי "הייתי רוצה לראות את הממשלה מספקת פתרונות למצב הנפיץ הזה, לטווח הקצר ולטווח הארוך, ע"י תכנון והאצה אמיתית של פרויקטים תשתיתיים וע"י הפניית משאבים לשיקום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. תחום זה קוצץ מאד לאחרונה, וכדי שמדינת ישראל תהיה ערוכה ליום שאחרי המשבר, עליה לשוב ולהשקיע בו. זהו אינטרס לאומי".

"על רקע אלה, עומד גם הבנק, כמובן, בפני שנה מאתגרת ולא פשוטה. אני חושב שהאתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו הוא ההתמודדות עם אי הוודאות. אי אפשר לדעת היכן אנחנו נמצאים על ציר הזמן של המשבר ולכן עלינו להניח ששיאו עדיין לפנינו. זה דורש מאיתנו רמה גבוהה של מוכנות, למספר רב של תסריטים, ויחייב אותנו להיות גמישים, ברמה האסטרטגית וברמה המעשית.

"אנחנו מודעים למצבו של המשק ולתפקידנו כשחקן מרכזי בו. חרף הדיבורים על מחנק אשראי מצד הבנקים, עלתה כמות האשראי שהם העניקו ללקוחות בשנת 2008. בלאומי מדובר על גידול של 7.4%. נמשיך לתת אשראי, אך נעשה זאת מתוך שיקול דעת, ובהתאם לפרמטרים עסקיים. אנחנו מודעים להשפעת המערכת הבנקאית, ולהשפעתו של לאומי כגורם מוביל בה, על המשק הישראלי, ונפעל בהתאם.

יחד עם זאת, אומר רף, "יש לדעת כי המערכת הבנקאית פשוט אינה מסוגלת למלא אחר החוסרים שהותיר השוק החוץ בנקאי שנדם. האשראי העסקי בישראל נחלק ערב המשבר באופן שווה פחות או יותר, בין אשראי בנקאי וחוץ בנקאי. לכן, כששוק האשראי החוץ בנקאי מפסיק לתפקד, המשמעות היא משבר בכל שוק האשראי. על הממשלה לטפל בהחזרה הדרגתית של השוק החוץ בנקאי לפעילות, ולהסדירו כך שיפעל לפי פרמטרים נאותים של ניהול סיכונים, כי לטווח הארוך הוא הכרחי לפעילות המשק.

"אנו נמצאים היום בנקודת הכרעה קריטית למשק הישראלי. אותה נקודה שבה עמד הממשל האמריקאי ערב קריסת להמן ברדרס. בנקודה זו, על הממשלה לפעול במהירות ובנחישות. האתגר הראשון במעלה הוא ההתמודדות עם הפצצה המתקתקת של האג"ח הקונצרניות. סכום עתק של 25 מיליארד שקלים יעמדו לפירעון ב-2009, ובך הכל כ-90 מיליארד שקלים בשלוש השנים הבאות".

"הבעיה עלולה להתגלגל גם לפתחם של הבנקים. גם אם הבנקים בחנו היטב כל אשראי שנתנו, נהגו באחריות בעת מתן האשראי והצטיידו בביטחונות המתאימים, הרי שקריסה של לווה עקב אי יכולת לשלם עבור האג"ח שבידי הציבור, עשויה להתגלגל לפתחם. הפתרון לבעיה זו חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה. אי פתרון הבעיה עלול לגרום לכדור שלג שקשה יהיה לעצור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".