איתן רף: "שנת 2009 לא הולכת להיות קלה יותר אבל נצא מחוזקים מהמשבר"

יושב ראש בנק לאומי: "הפתרון לבעיית החובות חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה"
קובי ישעיהו |

בנק לאומי פרסם היום את תוצאותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה, שהיו, כצפוי, לא טובות בלשון המעטה.

במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום הדוחות אמר איתן רף, יו"ר הבנק, כי "קשה לדמיין פער גדול יותר מזה שקיים בין המציאות בה אנו מתכנסים כאן היום לזו שהתכנסנו בה לפני שנה בדיוק. מה שקרה בשנה האחרונה בעיקר בעולם, ובמידה קטנה יותר גם כאן, אצלנו, ייכנס בוודאות לספרי ההיסטוריה כאחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות.

"אי אפשר להגזים בתיאור המשבר הזה. מאז ראשיתו ועד סוף 2008 רשמו המוסדות הפיננסיים בעולם הפסדים ומחיקות אחרות בהיקף בלתי נתפס של למעלה מטריליון ורבע דולר. שוקי המניות בכל העולם רשמו נפילות חדות בשיעורים של עשרות אחוזים. במהלך השנה חלחל המשבר אל התחום הריאלי ובמהלך הרביע האחרון של 2008, חלה התכווצות משמעותית ברמת התוצר, בארה"ב, בגוש האירו ובאסיה.

"בשנה שעברה, כאשר דברתי כאן על רעידת האדמה שפקדה את המשק בארצות הברית, תהיתי מתי יגיעו גלי הצונאמי לחופי המשק הישראלי ומה עתיד להיות גובהם. ובכן, הם הגיעו, והם גבוהים. למרות תנאי הפתיחה הטובים של המשק הישראלי, המשבר חלחל גם לכאן, ובמחצית השנייה של 2008, וביתר שאת ברבעון האחרון של השנה, כבר הרגשנו את נחת זרועו של המשבר.

"לתחושתנו, הבנק פגש את המשבר הנוכחי כאשר הוא מוכן, ומצויד באמצעי מיגון חיוביים: מערכת ניהול סיכונים אחראית, תיק אשראי נקי, רמת נזילות טובה והלימות הון גבוהה. מעל לכל אלה, אני רוצה לציין את ההנהלה המנוסה, שבתקופות של משבר מתעצם יתרונה.

"ההנהלה של לאומי היא הנהלה מנוסה מאד, למודת משברים, והיא מטפלת במשבר כפי שראוי וכפי שהיא מתנהלת מאז ומעולם: בקור רוח, מתוך שיקול דעת ועל פי תכנית אסטרטגית סדורה ומדיניות עסקית אחראית. כל אלה הביאו לכך שבהתחשב בהיותנו בנק גדול, גלובלי, החשוף לשוקי העולם וחלק גדול מהמאזן שלו מתנהל במטבע חוץ, הצלחנו לסיים את השנה ברווח, חרף ההפסדים שרשמנו בשני הרבעונים האחרונים של השנה".

עור אמר רף כי "לאומי נכנס למשבר במצב טוב, משום שלאורך שנים הקפדנו שלא לקחת סיכונים בלתי סבירים ולא רכשנו מוצרים שהמהות שלהם אינה ברורה לנו. הקפדנו, ונמשיך להקפיד, על התנהלות מתוך שקיפות וכשיש משהו שצריך לדווח עליו, אנחנו לא מהססים ומדווחים. השקיפות והאחריות שאנחנו מפגינים מול בעלי המניות, השוק ולקוחות, מצביעים על חוזק וחוסן.

"כבר לפני כשנה, עם זיהוי סימני המשבר, התחלנו בתהליך של הפחתת סיכונים והגדלת הנזילות. תהליך זה בחינה של תיקי ההשקעה בני"ע בגישה שמרנית, תוך מימוש השקעות שפוטנציאל הסיכון שלהם גדל בעקבות המשבר, צמצום של החשיפה לבנקים שרמת הסיכון שלהם עלתה, רכישה של אג"ח מדינות ועוד.

"צר לי, אך שנת 2009 לא עומדת להיות קלה יותר. תחזיות הקונצנזוס לגבי הצמיחה בעולם בשנת 2009 הפכו שליליות, ועל פיהן צפויה התכווצות נוספת של כלכלת שוקי העולם. אני מאלה הסבורים שההתבהרות, כאשר תגיע, תתחיל במקום שבו התחיל גם המשבר: בארצות הברית. שם גם מטופלת הבעיה באופן האינטנסיבי ביותר. אין איש שיכול כיום לומר בוודאות מתי צפוי היפוך המגמה ובכל אופן, התאוששות מלאה וחזרה לשיעורי הצמיחה להם הורגלנו בשנים האחרונות, לא צפויה, לדעתי, בשנתיים-שלוש הקרובות".

"התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל צפוי לרדת בשנת 2009. כל זאת, תוך עלייה בשיעור האבטלה. לצערי, זהו נתון שהשלכותיו עלולות להותיר אפקט דרמטי על המארג העדין של החברה הישראלית. ממוצע האבטלה בשנת 2008 היה כ- 6%, והתחזית לסוף שנת 2009 מדברת על 8%. מדובר ב- 240 אלף מובטלים. בנוסף, שיעור העובדים במשרה מלאה יורד כל העת ומוחלף בעבודה במשרות חלקיות. ועוד דבר: האבטלה במשבר הנוכחי חוצה מגזרים וסקטורים. אין בפניה חסינות. כל אלה, לעניות דעתי, צריכים להדיר שינה מעיניהם של מי שיישבו בממשלה הבאה".

בפניה לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, אמר רף כי "הייתי רוצה לראות את הממשלה מספקת פתרונות למצב הנפיץ הזה, לטווח הקצר ולטווח הארוך, ע"י תכנון והאצה אמיתית של פרויקטים תשתיתיים וע"י הפניית משאבים לשיקום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. תחום זה קוצץ מאד לאחרונה, וכדי שמדינת ישראל תהיה ערוכה ליום שאחרי המשבר, עליה לשוב ולהשקיע בו. זהו אינטרס לאומי".

"על רקע אלה, עומד גם הבנק, כמובן, בפני שנה מאתגרת ולא פשוטה. אני חושב שהאתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו הוא ההתמודדות עם אי הוודאות. אי אפשר לדעת היכן אנחנו נמצאים על ציר הזמן של המשבר ולכן עלינו להניח ששיאו עדיין לפנינו. זה דורש מאיתנו רמה גבוהה של מוכנות, למספר רב של תסריטים, ויחייב אותנו להיות גמישים, ברמה האסטרטגית וברמה המעשית.

"אנחנו מודעים למצבו של המשק ולתפקידנו כשחקן מרכזי בו. חרף הדיבורים על מחנק אשראי מצד הבנקים, עלתה כמות האשראי שהם העניקו ללקוחות בשנת 2008. בלאומי מדובר על גידול של 7.4%. נמשיך לתת אשראי, אך נעשה זאת מתוך שיקול דעת, ובהתאם לפרמטרים עסקיים. אנחנו מודעים להשפעת המערכת הבנקאית, ולהשפעתו של לאומי כגורם מוביל בה, על המשק הישראלי, ונפעל בהתאם.

יחד עם זאת, אומר רף, "יש לדעת כי המערכת הבנקאית פשוט אינה מסוגלת למלא אחר החוסרים שהותיר השוק החוץ בנקאי שנדם. האשראי העסקי בישראל נחלק ערב המשבר באופן שווה פחות או יותר, בין אשראי בנקאי וחוץ בנקאי. לכן, כששוק האשראי החוץ בנקאי מפסיק לתפקד, המשמעות היא משבר בכל שוק האשראי. על הממשלה לטפל בהחזרה הדרגתית של השוק החוץ בנקאי לפעילות, ולהסדירו כך שיפעל לפי פרמטרים נאותים של ניהול סיכונים, כי לטווח הארוך הוא הכרחי לפעילות המשק.

"אנו נמצאים היום בנקודת הכרעה קריטית למשק הישראלי. אותה נקודה שבה עמד הממשל האמריקאי ערב קריסת להמן ברדרס. בנקודה זו, על הממשלה לפעול במהירות ובנחישות. האתגר הראשון במעלה הוא ההתמודדות עם הפצצה המתקתקת של האג"ח הקונצרניות. סכום עתק של 25 מיליארד שקלים יעמדו לפירעון ב-2009, ובך הכל כ-90 מיליארד שקלים בשלוש השנים הבאות".

"הבעיה עלולה להתגלגל גם לפתחם של הבנקים. גם אם הבנקים בחנו היטב כל אשראי שנתנו, נהגו באחריות בעת מתן האשראי והצטיידו בביטחונות המתאימים, הרי שקריסה של לווה עקב אי יכולת לשלם עבור האג"ח שבידי הציבור, עשויה להתגלגל לפתחם. הפתרון לבעיה זו חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה. אי פתרון הבעיה עלול לגרום לכדור שלג שקשה יהיה לעצור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.