איתן רף: "שנת 2009 לא הולכת להיות קלה יותר אבל נצא מחוזקים מהמשבר"

יושב ראש בנק לאומי: "הפתרון לבעיית החובות חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה"
קובי ישעיהו |

בנק לאומי פרסם היום את תוצאותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה, שהיו, כצפוי, לא טובות בלשון המעטה.

במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום הדוחות אמר איתן רף, יו"ר הבנק, כי "קשה לדמיין פער גדול יותר מזה שקיים בין המציאות בה אנו מתכנסים כאן היום לזו שהתכנסנו בה לפני שנה בדיוק. מה שקרה בשנה האחרונה בעיקר בעולם, ובמידה קטנה יותר גם כאן, אצלנו, ייכנס בוודאות לספרי ההיסטוריה כאחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות.

"אי אפשר להגזים בתיאור המשבר הזה. מאז ראשיתו ועד סוף 2008 רשמו המוסדות הפיננסיים בעולם הפסדים ומחיקות אחרות בהיקף בלתי נתפס של למעלה מטריליון ורבע דולר. שוקי המניות בכל העולם רשמו נפילות חדות בשיעורים של עשרות אחוזים. במהלך השנה חלחל המשבר אל התחום הריאלי ובמהלך הרביע האחרון של 2008, חלה התכווצות משמעותית ברמת התוצר, בארה"ב, בגוש האירו ובאסיה.

"בשנה שעברה, כאשר דברתי כאן על רעידת האדמה שפקדה את המשק בארצות הברית, תהיתי מתי יגיעו גלי הצונאמי לחופי המשק הישראלי ומה עתיד להיות גובהם. ובכן, הם הגיעו, והם גבוהים. למרות תנאי הפתיחה הטובים של המשק הישראלי, המשבר חלחל גם לכאן, ובמחצית השנייה של 2008, וביתר שאת ברבעון האחרון של השנה, כבר הרגשנו את נחת זרועו של המשבר.

"לתחושתנו, הבנק פגש את המשבר הנוכחי כאשר הוא מוכן, ומצויד באמצעי מיגון חיוביים: מערכת ניהול סיכונים אחראית, תיק אשראי נקי, רמת נזילות טובה והלימות הון גבוהה. מעל לכל אלה, אני רוצה לציין את ההנהלה המנוסה, שבתקופות של משבר מתעצם יתרונה.

"ההנהלה של לאומי היא הנהלה מנוסה מאד, למודת משברים, והיא מטפלת במשבר כפי שראוי וכפי שהיא מתנהלת מאז ומעולם: בקור רוח, מתוך שיקול דעת ועל פי תכנית אסטרטגית סדורה ומדיניות עסקית אחראית. כל אלה הביאו לכך שבהתחשב בהיותנו בנק גדול, גלובלי, החשוף לשוקי העולם וחלק גדול מהמאזן שלו מתנהל במטבע חוץ, הצלחנו לסיים את השנה ברווח, חרף ההפסדים שרשמנו בשני הרבעונים האחרונים של השנה".

עור אמר רף כי "לאומי נכנס למשבר במצב טוב, משום שלאורך שנים הקפדנו שלא לקחת סיכונים בלתי סבירים ולא רכשנו מוצרים שהמהות שלהם אינה ברורה לנו. הקפדנו, ונמשיך להקפיד, על התנהלות מתוך שקיפות וכשיש משהו שצריך לדווח עליו, אנחנו לא מהססים ומדווחים. השקיפות והאחריות שאנחנו מפגינים מול בעלי המניות, השוק ולקוחות, מצביעים על חוזק וחוסן.

"כבר לפני כשנה, עם זיהוי סימני המשבר, התחלנו בתהליך של הפחתת סיכונים והגדלת הנזילות. תהליך זה בחינה של תיקי ההשקעה בני"ע בגישה שמרנית, תוך מימוש השקעות שפוטנציאל הסיכון שלהם גדל בעקבות המשבר, צמצום של החשיפה לבנקים שרמת הסיכון שלהם עלתה, רכישה של אג"ח מדינות ועוד.

"צר לי, אך שנת 2009 לא עומדת להיות קלה יותר. תחזיות הקונצנזוס לגבי הצמיחה בעולם בשנת 2009 הפכו שליליות, ועל פיהן צפויה התכווצות נוספת של כלכלת שוקי העולם. אני מאלה הסבורים שההתבהרות, כאשר תגיע, תתחיל במקום שבו התחיל גם המשבר: בארצות הברית. שם גם מטופלת הבעיה באופן האינטנסיבי ביותר. אין איש שיכול כיום לומר בוודאות מתי צפוי היפוך המגמה ובכל אופן, התאוששות מלאה וחזרה לשיעורי הצמיחה להם הורגלנו בשנים האחרונות, לא צפויה, לדעתי, בשנתיים-שלוש הקרובות".

"התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל צפוי לרדת בשנת 2009. כל זאת, תוך עלייה בשיעור האבטלה. לצערי, זהו נתון שהשלכותיו עלולות להותיר אפקט דרמטי על המארג העדין של החברה הישראלית. ממוצע האבטלה בשנת 2008 היה כ- 6%, והתחזית לסוף שנת 2009 מדברת על 8%. מדובר ב- 240 אלף מובטלים. בנוסף, שיעור העובדים במשרה מלאה יורד כל העת ומוחלף בעבודה במשרות חלקיות. ועוד דבר: האבטלה במשבר הנוכחי חוצה מגזרים וסקטורים. אין בפניה חסינות. כל אלה, לעניות דעתי, צריכים להדיר שינה מעיניהם של מי שיישבו בממשלה הבאה".

בפניה לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, אמר רף כי "הייתי רוצה לראות את הממשלה מספקת פתרונות למצב הנפיץ הזה, לטווח הקצר ולטווח הארוך, ע"י תכנון והאצה אמיתית של פרויקטים תשתיתיים וע"י הפניית משאבים לשיקום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. תחום זה קוצץ מאד לאחרונה, וכדי שמדינת ישראל תהיה ערוכה ליום שאחרי המשבר, עליה לשוב ולהשקיע בו. זהו אינטרס לאומי".

"על רקע אלה, עומד גם הבנק, כמובן, בפני שנה מאתגרת ולא פשוטה. אני חושב שהאתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו הוא ההתמודדות עם אי הוודאות. אי אפשר לדעת היכן אנחנו נמצאים על ציר הזמן של המשבר ולכן עלינו להניח ששיאו עדיין לפנינו. זה דורש מאיתנו רמה גבוהה של מוכנות, למספר רב של תסריטים, ויחייב אותנו להיות גמישים, ברמה האסטרטגית וברמה המעשית.

"אנחנו מודעים למצבו של המשק ולתפקידנו כשחקן מרכזי בו. חרף הדיבורים על מחנק אשראי מצד הבנקים, עלתה כמות האשראי שהם העניקו ללקוחות בשנת 2008. בלאומי מדובר על גידול של 7.4%. נמשיך לתת אשראי, אך נעשה זאת מתוך שיקול דעת, ובהתאם לפרמטרים עסקיים. אנחנו מודעים להשפעת המערכת הבנקאית, ולהשפעתו של לאומי כגורם מוביל בה, על המשק הישראלי, ונפעל בהתאם.

יחד עם זאת, אומר רף, "יש לדעת כי המערכת הבנקאית פשוט אינה מסוגלת למלא אחר החוסרים שהותיר השוק החוץ בנקאי שנדם. האשראי העסקי בישראל נחלק ערב המשבר באופן שווה פחות או יותר, בין אשראי בנקאי וחוץ בנקאי. לכן, כששוק האשראי החוץ בנקאי מפסיק לתפקד, המשמעות היא משבר בכל שוק האשראי. על הממשלה לטפל בהחזרה הדרגתית של השוק החוץ בנקאי לפעילות, ולהסדירו כך שיפעל לפי פרמטרים נאותים של ניהול סיכונים, כי לטווח הארוך הוא הכרחי לפעילות המשק.

"אנו נמצאים היום בנקודת הכרעה קריטית למשק הישראלי. אותה נקודה שבה עמד הממשל האמריקאי ערב קריסת להמן ברדרס. בנקודה זו, על הממשלה לפעול במהירות ובנחישות. האתגר הראשון במעלה הוא ההתמודדות עם הפצצה המתקתקת של האג"ח הקונצרניות. סכום עתק של 25 מיליארד שקלים יעמדו לפירעון ב-2009, ובך הכל כ-90 מיליארד שקלים בשלוש השנים הבאות".

"הבעיה עלולה להתגלגל גם לפתחם של הבנקים. גם אם הבנקים בחנו היטב כל אשראי שנתנו, נהגו באחריות בעת מתן האשראי והצטיידו בביטחונות המתאימים, הרי שקריסה של לווה עקב אי יכולת לשלם עבור האג"ח שבידי הציבור, עשויה להתגלגל לפתחם. הפתרון לבעיה זו חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה. אי פתרון הבעיה עלול לגרום לכדור שלג שקשה יהיה לעצור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.