איתן רף: "שנת 2009 לא הולכת להיות קלה יותר אבל נצא מחוזקים מהמשבר"
בנק לאומי פרסם היום את תוצאותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה, שהיו, כצפוי, לא טובות בלשון המעטה.
במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום הדוחות אמר איתן רף, יו"ר הבנק, כי "קשה לדמיין פער גדול יותר מזה שקיים בין המציאות בה אנו מתכנסים כאן היום לזו שהתכנסנו בה לפני שנה בדיוק. מה שקרה בשנה האחרונה בעיקר בעולם, ובמידה קטנה יותר גם כאן, אצלנו, ייכנס בוודאות לספרי ההיסטוריה כאחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות.
"אי אפשר להגזים בתיאור המשבר הזה. מאז ראשיתו ועד סוף 2008 רשמו המוסדות הפיננסיים בעולם הפסדים ומחיקות אחרות בהיקף בלתי נתפס של למעלה מטריליון ורבע דולר. שוקי המניות בכל העולם רשמו נפילות חדות בשיעורים של עשרות אחוזים. במהלך השנה חלחל המשבר אל התחום הריאלי ובמהלך הרביע האחרון של 2008, חלה התכווצות משמעותית ברמת התוצר, בארה"ב, בגוש האירו ובאסיה.
"בשנה שעברה, כאשר דברתי כאן על רעידת האדמה שפקדה את המשק בארצות הברית, תהיתי מתי יגיעו גלי הצונאמי לחופי המשק הישראלי ומה עתיד להיות גובהם. ובכן, הם הגיעו, והם גבוהים. למרות תנאי הפתיחה הטובים של המשק הישראלי, המשבר חלחל גם לכאן, ובמחצית השנייה של 2008, וביתר שאת ברבעון האחרון של השנה, כבר הרגשנו את נחת זרועו של המשבר.
"לתחושתנו, הבנק פגש את המשבר הנוכחי כאשר הוא מוכן, ומצויד באמצעי מיגון חיוביים: מערכת ניהול סיכונים אחראית, תיק אשראי נקי, רמת נזילות טובה והלימות הון גבוהה. מעל לכל אלה, אני רוצה לציין את ההנהלה המנוסה, שבתקופות של משבר מתעצם יתרונה.
"ההנהלה של לאומי היא הנהלה מנוסה מאד, למודת משברים, והיא מטפלת במשבר כפי שראוי וכפי שהיא מתנהלת מאז ומעולם: בקור רוח, מתוך שיקול דעת ועל פי תכנית אסטרטגית סדורה ומדיניות עסקית אחראית. כל אלה הביאו לכך שבהתחשב בהיותנו בנק גדול, גלובלי, החשוף לשוקי העולם וחלק גדול מהמאזן שלו מתנהל במטבע חוץ, הצלחנו לסיים את השנה ברווח, חרף ההפסדים שרשמנו בשני הרבעונים האחרונים של השנה".
עור אמר רף כי "לאומי נכנס למשבר במצב טוב, משום שלאורך שנים הקפדנו שלא לקחת סיכונים בלתי סבירים ולא רכשנו מוצרים שהמהות שלהם אינה ברורה לנו. הקפדנו, ונמשיך להקפיד, על התנהלות מתוך שקיפות וכשיש משהו שצריך לדווח עליו, אנחנו לא מהססים ומדווחים. השקיפות והאחריות שאנחנו מפגינים מול בעלי המניות, השוק ולקוחות, מצביעים על חוזק וחוסן.
"כבר לפני כשנה, עם זיהוי סימני המשבר, התחלנו בתהליך של הפחתת סיכונים והגדלת הנזילות. תהליך זה בחינה של תיקי ההשקעה בני"ע בגישה שמרנית, תוך מימוש השקעות שפוטנציאל הסיכון שלהם גדל בעקבות המשבר, צמצום של החשיפה לבנקים שרמת הסיכון שלהם עלתה, רכישה של אג"ח מדינות ועוד.
"צר לי, אך שנת 2009 לא עומדת להיות קלה יותר. תחזיות הקונצנזוס לגבי הצמיחה בעולם בשנת 2009 הפכו שליליות, ועל פיהן צפויה התכווצות נוספת של כלכלת שוקי העולם. אני מאלה הסבורים שההתבהרות, כאשר תגיע, תתחיל במקום שבו התחיל גם המשבר: בארצות הברית. שם גם מטופלת הבעיה באופן האינטנסיבי ביותר. אין איש שיכול כיום לומר בוודאות מתי צפוי היפוך המגמה ובכל אופן, התאוששות מלאה וחזרה לשיעורי הצמיחה להם הורגלנו בשנים האחרונות, לא צפויה, לדעתי, בשנתיים-שלוש הקרובות".
"התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל צפוי לרדת בשנת 2009. כל זאת, תוך עלייה בשיעור האבטלה. לצערי, זהו נתון שהשלכותיו עלולות להותיר אפקט דרמטי על המארג העדין של החברה הישראלית. ממוצע האבטלה בשנת 2008 היה כ- 6%, והתחזית לסוף שנת 2009 מדברת על 8%. מדובר ב- 240 אלף מובטלים. בנוסף, שיעור העובדים במשרה מלאה יורד כל העת ומוחלף בעבודה במשרות חלקיות. ועוד דבר: האבטלה במשבר הנוכחי חוצה מגזרים וסקטורים. אין בפניה חסינות. כל אלה, לעניות דעתי, צריכים להדיר שינה מעיניהם של מי שיישבו בממשלה הבאה".
בפניה לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, אמר רף כי "הייתי רוצה לראות את הממשלה מספקת פתרונות למצב הנפיץ הזה, לטווח הקצר ולטווח הארוך, ע"י תכנון והאצה אמיתית של פרויקטים תשתיתיים וע"י הפניית משאבים לשיקום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. תחום זה קוצץ מאד לאחרונה, וכדי שמדינת ישראל תהיה ערוכה ליום שאחרי המשבר, עליה לשוב ולהשקיע בו. זהו אינטרס לאומי".
"על רקע אלה, עומד גם הבנק, כמובן, בפני שנה מאתגרת ולא פשוטה. אני חושב שהאתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו הוא ההתמודדות עם אי הוודאות. אי אפשר לדעת היכן אנחנו נמצאים על ציר הזמן של המשבר ולכן עלינו להניח ששיאו עדיין לפנינו. זה דורש מאיתנו רמה גבוהה של מוכנות, למספר רב של תסריטים, ויחייב אותנו להיות גמישים, ברמה האסטרטגית וברמה המעשית.
"אנחנו מודעים למצבו של המשק ולתפקידנו כשחקן מרכזי בו. חרף הדיבורים על מחנק אשראי מצד הבנקים, עלתה כמות האשראי שהם העניקו ללקוחות בשנת 2008. בלאומי מדובר על גידול של 7.4%. נמשיך לתת אשראי, אך נעשה זאת מתוך שיקול דעת, ובהתאם לפרמטרים עסקיים. אנחנו מודעים להשפעת המערכת הבנקאית, ולהשפעתו של לאומי כגורם מוביל בה, על המשק הישראלי, ונפעל בהתאם.
יחד עם זאת, אומר רף, "יש לדעת כי המערכת הבנקאית פשוט אינה מסוגלת למלא אחר החוסרים שהותיר השוק החוץ בנקאי שנדם. האשראי העסקי בישראל נחלק ערב המשבר באופן שווה פחות או יותר, בין אשראי בנקאי וחוץ בנקאי. לכן, כששוק האשראי החוץ בנקאי מפסיק לתפקד, המשמעות היא משבר בכל שוק האשראי. על הממשלה לטפל בהחזרה הדרגתית של השוק החוץ בנקאי לפעילות, ולהסדירו כך שיפעל לפי פרמטרים נאותים של ניהול סיכונים, כי לטווח הארוך הוא הכרחי לפעילות המשק.
"אנו נמצאים היום בנקודת הכרעה קריטית למשק הישראלי. אותה נקודה שבה עמד הממשל האמריקאי ערב קריסת להמן ברדרס. בנקודה זו, על הממשלה לפעול במהירות ובנחישות. האתגר הראשון במעלה הוא ההתמודדות עם הפצצה המתקתקת של האג"ח הקונצרניות. סכום עתק של 25 מיליארד שקלים יעמדו לפירעון ב-2009, ובך הכל כ-90 מיליארד שקלים בשלוש השנים הבאות".
"הבעיה עלולה להתגלגל גם לפתחם של הבנקים. גם אם הבנקים בחנו היטב כל אשראי שנתנו, נהגו באחריות בעת מתן האשראי והצטיידו בביטחונות המתאימים, הרי שקריסה של לווה עקב אי יכולת לשלם עבור האג"ח שבידי הציבור, עשויה להתגלגל לפתחם. הפתרון לבעיה זו חייב להיות מערכתי, כולל ומונהג ע"י הממשלה. אי פתרון הבעיה עלול לגרום לכדור שלג שקשה יהיה לעצור".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
