החגיגה הזו היא הזדמנות למכור, אל תרוצו אחרי העדר
אבירי הכלכלה בעולם וגם בארץ נחלצים להגן על הציבור הרחב במגוון צעדים יצירתיים יותר ויצירתיים פחות, ועוד לפני שבדקנו אם זה עובד, האמריקאים רצים לקנות מניות בעליות חדות ומזריקים אדרנלין ירוק לכל הבורסות בעולם. בואו ננסה לעשות קצת סדר בנתונים ובמהלכים הכלכליים כדי לראות אם אנחנו יודעים איך צריך להתנהג.
הבורסות בארצות הברית ובעיקר המגזר הפיננסי זינקו בחדות בעקבות התוכנית החדשה של משרד האוצר האמריקאי לרכוש את הנכסים הרעילים של הבנקים כלומר להפריד את הנכסים הבעייתיים קרי המשכנתאות, המניות ואגרות החוב המסוכנות ממאזני הבנקים.
התוכנית של טימותי גייתנר, שר האוצר האמריקאי מתבססת על שלושה מרכיבים כשהראשון והעיקרי הוא הקמת חברה פרטית עם יכולת מימון של טריליון דולר (אלף מיליארד), שתרכוש נכסים רעילים מהבנקים. האוצר יקצה עד כ- 100 מליארד דולר מאותם 700 מיליארד כספי הסיוע שהכריז עליהם בעבר ויוסיף לכך עוד כ- 900 מיליארד דולר שיגוייסו מהמגזר הפרטי באמצעות מכרז וסיוע וערבות ממשלתית ומינוף של 6 ל-1 באמצעות תאגיד ביטוח הפיקדונות.
לא ממש ברורה התוכנית, לא ברור איך יתמחרו את הנכסים הרעילים והאם זה יאושש ויבריא את המגזר הפיננסי. המרכיב השני של התוכנית הוא הרחבת התוכנית לייצוב שוק האשראי הצרכני והמרכיב השלישי, בהמשך הוא להקים קרנות בשליטה ממשלתית חלקית (עד 50%) שיעסקו גם ברכישת הנכסים הרעילים.
התוכנית האמריקאית נראית מעניינת ומאוד יצירתית אבל אנחנו היינו כאן קודם. התוכנית שלהם מזכירה קצת את קרנות המינוף שמתוכננות לקום בארץ, רק שאנחנו לא מדברים על המגזר הפיננסי אלא דווקא על המגזר העיסקי ואצלנו לא ברור מהי המעורבות הממשלתית שתהיה בניהול התמיכה והסיוע. לגבי המרכיב השני של תוכנית הממשל האמריקאי, אצלנו בישראל סטנלי פישר נלחם במחנק האשראי בדרך של הפחתת הריבית המוניטרית במשק, בדומה למהלכים שנקט הנגיד האמריקאי. אבל לא שם ולא כאן מהלך זה משיג את המטרה.
מחנק האשראי ללווים ממשיך להתקיים כאשר רק לווים טובים וקטנים נהנים מכסף כמעט בחינם. תחשבו על זה: ריבית הפריים היא 2% בלבד. כל אותן הלוואות שניתנו בתנאים של פריים מינוס חצי אחוז ואפילו מינוס אחוז, המשמעות היא כסף חינם. מנגד כמובן אין הכנסות על הנכסים הפיננסים אלא אם לוקחים סיכון מסוים בהשקעה.
אוקי, אז אנחנו יודעים מהן התוכניות ואנחנו יודעים שהריבית מאוד נמוכה, לחובה ולזכות ואנחנו גם יודעים שהסיכון עדיין קיים ושרמת אי הוודאות עוד לא פחתה וגם שישנן הזדמנויות, בין אם פיננסיות ובין אם ריאליות. אנחנו יודעים להגיד גם שסביר להניח שהאבירים הכלכליים יוכלו להצליח לנצח את המשבר ושבסופו של דבר הכלכלה העולמית תתאושש והשווקים הפיננסים יתאוששו עוד לפני כן. עכשיו מתחילות התהיות מה לעשות ואיך לא להחמיץ הזדמנויות. האם לרוץ ולקנות עכשיו, בעליות שערים, כי מישהו יודע שיש שיפור וכי אולי אנחנו מחמיצים את ההזדמנות לקנות בשפל וכי אולי השווקים יברחו לנו?
כאן אני מתחברת לכותרת שלי - אל תפעלו עם העדר. כשהשווקים עולים חזק צריך למכור, לא לרוץ ולקנות יחד עם כולם. מה יצא לכם אם תרוצו לקנות בעליות החדות, הרי למחרת או אחרי כמה ימים יבואו הירידות ולא תהנו מכלום. תנצלו את ההזדמנות למכור. אחר כך תוכלו לקנות הכל שוב ובמחיר טוב יותר מזה שמכרתם. וגם אם לא, גם אם המחיר יעלה וטעיתם, אז מה, אל תהיו חזירים, יש לכם רווח תממשו אותו. להרוויח שלושה אחוז אחרי עמלות בעולם של ריבית אפס זה המון. מי שמוכר אחרי רווח שכזה לא צריך לשאול את עצמו מה לקנות במקום ולמה למכור נכס טוב. חכו בסבלנות ואולי אפילו תקנו שוב את מה שמכרתם.
אני טוענת ששם המשחק היום הוא לנצל הזדמנויות בטווחים הקצרים ולממש רווחי הון שנוצרים כתוצאה מכך. הכלכלה העולמית עוד לא יצאה מהמשבר והיא גם לא תצא במהירות כזו שלא נספיק לעלות על הגל. תמיד יהיו הזדמנויות השקעה לטווח ארוך.
מאת: תמי זנד, מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
