איילת ניר: "ההתערבות של פישר באג"ח לא תפתור את בעיות הטייקונים"
בעקבות פרסום נתוני בנק ישראל מהבוקר, בנוגע לציפיות האינפלציה וכמות הכסף במשק בחודש האחרון, ולקראת פרסום ההודעה של בנק ישראל בנוגע למדיניות המוניטארית מחר, פרסמו היום ובסוף השבוע מספר כלכלני מאקרו עדכונים ותחזיות.
בשיחה עם Bizportal אומרת איילת ניר, הכלכלית הראשית של איי.בי.איי, כי "הנגיד סטנלי פישר אמר ביום חמישי כי בבנק המרכזי בוחנים כל הזמן כלים נוספים. בנק ישראל עדיין רחוק מאוד מהנקודה בו הוא יגיד שאין לו יותר מה לעשות. הוא יכול למשל להגדיל ולהעצים עוד יותר את הצעדים שכבר נקט עד כה: לרכוש עוד מט"ח, עוד אג"ח ממשלתי ולבצע עוד פעולות".
בתשובה לשאלה בנוגע לאזהרות החוזרות ונשנות של הנגיד בנוגע לגרעון הממשלתי אומרת ניר כי "לפישר אין שום בעיה עם המייצבים האוטומטיים. אבל לא צריך לקחת את הצד הקיצוני השני ועוד להגדיל את צד ההוצאות. גם ככה הגרעון השנה יגדל מאוד בעקבות הירידה החדה בצד ההכנסות".
מחר צפויה ההפחתה האחרונה
בנוגע לריבית אומרת ניר כי "מחר צפויה ההפחתה האחרונה, או 0.5% לרמה של 0.5%, או הורדה של 0.75% ל-0.25% ומעתה הריבית צפויה להישאר ברמה זו ובנק ישראל יפעל מעכשיו באמצעות הכלים האחרים שבאמצעותו.
"המטרה של בנק ישראל היא למעשה להוריד את הריבית הארוכה באג"ח הממשלתי והוא לא צפוי לפעול בשוק האג"ח הקונצרני. ראינו בשבוע שעבר סנוניות ראשונות בשוק האג"ח הקונצרני, ואני רוצה לקוות שצפויה התאוששות בשוק בחודשים הקרובים. זה לא יפתור את הבעיות של הטייקונים אבל זה בהחלט יפתור את בעיית החברות שהאג"ח הממשלתי משמש להן כ"בנצ'מרק" להנפקות".
פישר אמר שהוא מבצע "סטריליזציה" של המהלך, כלומר לא מגדיל את כמות הכסף. אבל אם הריבית יורדת לרמה נמוכה מאוד, לכאורה הוא יכול להמשיך לרכוש אג"חים עוד הרבה זמן ולהוריד את התשואות לרמות מאוד מאוד נמוכות אבל אני בטוחה שבבנק המרכזי עוקבים מקרוב אחרי המצב ויודעים שבנקודה מסויימת הם יצטרכו לפעול בכיוון ההפוך ולספוג בחזרה את הנזילות העצומה שיש בשווקים, בכדי לא ליצור אינפלציה גבוהה מידי. הם ישמחו מאוד להגיע לנקודה הזו".
רון אייכל: כנראה שפישר יתערב גם בשוק האג"ח הקונצרני
רון אייכל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אומר בסקירה שפרסם היום כי "מן הדברים של הנגיד פישר בכנס בשבוע שעבר עלה, כי בבנק ישראל מבינים שכלי הריבית סיים את תפקידו. חשוב לציין כי הנגיד לא התבייש לומר זאת. עם זאת הוא טען כי לדעתו עדיין הכלי אפקטיבי".
לפיכך, אומר אייכל, כי "לאחר ההתרה הקרובה (או אולי עוד אחת) בכדי לתמוך בפעילות הכלכלית הנחלשת, הבנק יצטרך לספק פתרונות מוניטריים יצירתיים. כידוע, אופציה אחת תהיה רכישות אג"ח ממשלת ישראל. וכך, בחודשים הקרובים הסוחרים בשוק לא ידברו על הציפיות לריבית בנק ישראל, שהרי זו לא תהייה רלוונטית, אלא ינתחו את מידת ההתערבות של בנק ישראל בעקום הממשלתי. ניתן לצפות למהלכים נוספים של בנק ישראל, כפי שרואים בעולם, וכנראה באפיק הקונצרני (לדוגמא, אולי ברכישה של ניירות ערך מסחריים)".
גם לגבי רכישות המט"ח, אומר אייכל, כי "ייתכן וזה לא סוף הסיפור, חרף ההתקרבות ליעד של 44 מיליארד דולר. לא מן הנמנע כי בבנק ישראל יגדירו יעד יתרות חדש (כמובן, גבוה יותר) או ידווחו על הפחתה צנועה, בהיקף הרכישה היומית. אגב, בדוח האחרון של ה-IMF ציינו לשבח את רכישות המט"ח על ידי הבנק. יתר על כן, נראה כי כל עוד ישנו עודף בחשבון השוטף, היוצר פוטנציאל לייסוף של השקל כנגד הדולר האמריקאי, והסביבה הכלכלית מחריפה, יהיה קשה מאוד לבנק להכריז על סיום ההתערבות. אם יעשה כן, שנה של עבודה קשה עלולה לרדת לטמיון, תוך שבועות".
לאור כל זאת, אייכל צופה כי מחר תופחת הריבית המוניטרית לחודש מארס ב-50 נקודות בסיס, לכדי 0.5%. ייתכן כי בסוף החודש הבא תופחת הריבית ב-25 נקודות בסיס נוספות ובכך, ככל הנראה, תסתיים תקופת ההתרה המוניטרית ה"סטנדרטית" לתקופה ארוכה מאוד.
אורי גרינפלד: ההתכווצות תימשך לכל אורך 2009
כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, אורי גרינפלד, אומר כי "השבוע יפורסמו נתוני החשבונאות הלאומית ל-2008. אנו מעריכים כי אלה ילמדו על התכווצות המשק כבר ברבעון הרביעי של 2008, התכווצות שלהערכתנו תמשך לאורך כל 2009".
בשבוע החולף הודיע בנק ישראל על רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק החופשי מה שנתפס בקרב המשקיעים כעל התערבות בשוק האג"ח, והביא לגל עליות חדות הן באג"ח הממשלתי והן באג"ח הקונצרני, כשאלה עלו בין 3%-4%. למרות שעליות אלה תוקנו מעט ביום שלמחרת, המגמה הכללית עדיין חיובית.
השוק עדיין מאמין, אומר גרינפלד, "שבנק ישראל יפעל להמשך הורדת הריבית לטווח הארוך בכדי להקל על נטילת האשראי במשק. להערכתנו, כל עוד אי הוודאות בשווקים תישאר גבוהה, יש מקום להמשך מעבר משקיעים אל האג"ח הממשלתי, אך באפיק זה הסיכוי לרווחים מצוי בעיקר בטווחים הארוכים, ובטווחים האלה האטרקטיביות עשויה להיות גבוהה יותר מהאפיק הקונצרני שעדיין מסוכן".
בנוגע לריבית מעריך גרינפלד כי מחר יוריד פישר את הריבית בחצי אחוז לרמה של חצי אחוז, וזאת במסגרת ניסיונותיו המתמשכים להקל על נטילת האשראי במשק.
לידר: הורדת ריבית אגרסיבית מחר תמשיך לתמוך בשוק האג"ח
כלכלני לידר שוקי הון אומרים בסקירתם השבועית כי קשה להעריך כעת באיזו כמות תסתכם ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח. מדיניות זו צפויה להיות ממושכת ותומכת בהמשך ירידה מתונה בתשואות.
"הורדת ריבית אגסיבית מחר תמשיך לתמוך בשוק האג"ח. צמצום בפערי ריביות לכמעט אפס מול הפד תומך בהמשך פיחות בשקל. שוק האג"ח חושש (בצדק) מגירעון גדול השנה אך חשוב להדגיש שהשנה לגיוס הממשלתי אין תחרות עם הגיוס של הסקטור הפרטי. הגידול הצפוי בחיסכון של משקי הבית גבוה בהרבה מהגיוס נטו על ידי האוצר.
צפי האינפלציה עדיין מתחת ליעד
הבוקר פרסם הבנק המרכזי את העדכון החודשי בנוגע לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ותחזיות כלכלי המאקרו במשק בחודש שעבר. שיעור האינפלציה הצפוי (ל-12 החודשים הבאים) טיפס בינואר ל-0.6%, לעומת צפי לאינפלציה שלילית של 0.7% שהיה בשוק בחודש דצמבר. מדובר אמנם בעליה אבל יש לזכור שהיעד הממשלתי עומד על 1%-3% כך שהצפי עדיין נמוך מהיעד הממשלתי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.