יותר מאפריקה ומבזן: הזינוק של ישראמקו - שווה היום כבר כ-2 מיליארד שקל

מה חושבים האנליסטים לגבי השווי האמיתי? ואיך נראה גרף החברה מבחינת אירועים? המניה משילה כעת 2.5% וממשיכה לרכז מחזור ער
אריאל אטיאס |

בתקופה האחרונה, מניית ישראמקו יהש, אחת השותפות בקידוח "תמר 1" ובקידוחים נוספים המתוכננים באזור, שולטת במסכים. המנייה, שרגע לפני תחילת השנה החדשב נסחרה במחירי שפל ובמחזור הנמוך מ-5,000 שקל רשמה אתמול את המחזור הגדול ביותר בתודלותיה כאשר 165.6 מיליון שקל עברו במהלך המסחר היומי במנייה.

אז מה כל כך מיוחד במנייה שהצליחה לשלוח את מניית כיל למקום החמישי ברשימת המניות הסחירות ביותר ולגרום למדד ת"א 75 (ביחד עם שאר חברותיה לשותפות) לרשום תשואה של 30.9%, מתחילת 2009.

בעלי המניות ב'ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת' (או בשמה הסחיר ישראמקו יהש) לפי הנתונים הרשמיים של הבורסה הם 'חנל ניהול שות' (12.66%), נפטא ניהול שות (8.63%), חנל (8.13%), אקויטל (3.04%) וחיים צוף (0.43%).

בחינה מדוקדקת יותר מראה, כי ברוב השליטה המשורשרת בישראמקו (דרך אקויטל וחנל, ראשי תיבות של חברת הנפט לישראל) שולט קובי מימון. את החברה, העוסקת כבר שני עשורים בעסקי הקידוח, מנהל יוסי לוי. עם זאת זהו הקידוח הראשון שבו הצליחה לגלות גז.

נציין, כי צוף שהינו שותפו ומנהל עסקיו בישראל של מימון התחיל לרכוש בחודש ספטמבר מיחידות ההשתתפות ישראמקו וכעת הוא מחזיק ב-18,394,665, או 0.43% מהשותפות, בשווי של כ-8.2 מיליון שקל.

כמה שווה ישראמקו

ישראמקו מחזיקה ב-28.75% מזכויות הקידוח 'תמר 1', אשר הוכרז כתגלית גז טבעי. מדובר בקידוח הגז המבטיח ביותר בישראל הניצב כ-90 ק"מ מול חופי חיפה בעומק של 4,900 מטר. לקידוח פוטנציאל מינימלי לכמות גז של 87 מיליארד מ"ק - הגדולה פי כמה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון.

שותפות נוספות בפרויקט הן: אבנר חיפושי נפט ודלק קידוחים בחלקים שווים של 15.6%, כ"א (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה). מפעילת הקידוח האמריקנית נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%). דור גז חיפושים (4%) מבית דור-אלון.

בישראל אין אנליסטים המסקרים את מניית ישראמקו יהש, לפחות לא כלפי חוץ, אך ניתן לגזור את התרומה לשווייה כתוצאה מהערכות לקידוח ששוויו נאמד ב-15 מיליארד דולר ברוטו. נציין, כי יוסי לוי העריך במהלך ינואר, כי היקף הרווח השנתי הצפוי לישראמקו מהקידוח ליד חיפה מוערך ב-150 מיליון דולר.

פלי שביב, אנליסט האנרגיה של פסגות, העריך כי השווי הנקי של הגילוי הינו כ-1.5 מיליארד דולר. גל רייטר, אנליסטית בכלל פיננסים, הגדילה לעשות והעריכה את השווי הנקי של הפרויקט ב-2.2 מיליארד דולר. יואב בורגן, מלידר שוקי הון, העדיף לא להגדיל ציפיות ונקב בשווי של 850 מיליון דולר.

ההבדל בהערכות השווי הנקי של האנליסטים נובע ממחיר המכירה הצפוי, חלוקת התמלוגים למדינה, הוצאות הפקה ופרטים נוספים.

כאשר גוזרים את שוויה של ישראמקו מהערכות האנליסטים ניתן לראות ששווייה של החברה, שלא רשמה כל הכנסות במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2008, נע בין 2.561 מיליארד שקלים לבין 1 מיליארד שקלים, בהתחשב בתחזיות למאגר בגודל 87 מיליארד מ"ק.

כמובן ששווי זה לא כולל את נכסי השותפות, אשר נכון ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו ב- 473.8 מיליון שקל. נכסי השותפות כוללים בעיקר מזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך (מניות ואופציות, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב קונצרניות, קרנות נאמנות ויחידות השתתפות). בסוף הרבעון השלישי עמדו לרשות השותפות אמצעים נזילים במזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך בסך 454.57 מיליון שקל.

כמובן שפה צריך לציין, כי ברבעון הרביעי נרשמו ירידות שערים חדות בשוקי ההון ובייחוד באגרות החוב הקונצרניות דבר הצפוי להשפיע לרעה על יתרות המזומנים ושווי מזומנים. מנגד החברה מחזיקה בהחזקות בשותפות גז ונפט אשר גם נהנו מהעליות האחרונות דבר שיטיב עם שווי ניירות הערך.

השתלשלות האירועים בישראמקו - מי שידע מוקדם יותר הרוויח!!!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים

ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך קובעת חמש שנות איסור כהונה בתפקידי ניהול בגופים מפוקחים, לאחר שנכללו בדוחות החברה ודיווחיה פרטים חסרים ומטעים בשנים 2017-2018

ליאור דנקנר |

ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך קונסת את בועז גלעד, לשעבר בעל השליטה והמנכ"ל של ברוקלנד אפריל לימיטד, ב-1.2 מליון שקלים. בנוסף נקבע שגלעד לא יוכל לשמש במשך חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בגוף שנמצא תחת פיקוח רגולטורי, אחרי שהוועדה קבעה שבדיווחי החברה ובדוחות הכספיים הופיעו פרטים מטעים ודיווחים חסרים.

בוועדה יושבים ד"ר בלהה כהנא כיו"ר המותב, לצד עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון. ברשות מציינים כי אמצעי אכיפה אלה מהווים המשך של מגמת ההחמרה בענישה כחלק ממדיניות האכיפה של הרשות.


ברוקלנד, השליטה של גלעד והדיווחים בשנים 2017-2018

ברוקלנד פועלת כחברת אג"ח זרה שגייסה כספים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בסך כולל של כ 193,150,000 שקלים. עיקר הפעילות מתמקד ביזום, פיתוח ומכירה של נדל"ן בניו יורק, תחום שמושפע בין היתר מהתקדמות בפועל של פרויקטים, לוחות זמנים ומקורות מימון.

לפי הרשות, גלעד הוא בעל המניות היחיד בחברה, מחזיק בשליטה מלאה, משמש גם נשיא החברה, תפקיד שמקביל למנכ"ל, וכן יו"ר הדירקטוריון. ברשות מגדירים אותו כמפר העיקרי בפרשה על רקע אחריותו לדיווחי החברה ולמסרים שנמסרים לציבור.

כתב הטענות מייחס לגלעד שורה של הפרות דיווח שנפרסות על פני השנים 2017-2018, הן בדוחות הכספיים והן בדיווחים מיידיים. לפי הטענות, בדיווחים הללו נמסרים פרטים מטעים וחסרים על מצבה הפיננסי של החברה, על מצב הפרויקטים, על הצפי לסיום, וכן על עיכובים ודחיות וההשפעה שלהם על מצבה.