יותר מאפריקה ומבזן: הזינוק של ישראמקו - שווה היום כבר כ-2 מיליארד שקל

מה חושבים האנליסטים לגבי השווי האמיתי? ואיך נראה גרף החברה מבחינת אירועים? המניה משילה כעת 2.5% וממשיכה לרכז מחזור ער
אריאל אטיאס |

בתקופה האחרונה, מניית ישראמקו יהש, אחת השותפות בקידוח "תמר 1" ובקידוחים נוספים המתוכננים באזור, שולטת במסכים. המנייה, שרגע לפני תחילת השנה החדשב נסחרה במחירי שפל ובמחזור הנמוך מ-5,000 שקל רשמה אתמול את המחזור הגדול ביותר בתודלותיה כאשר 165.6 מיליון שקל עברו במהלך המסחר היומי במנייה.

אז מה כל כך מיוחד במנייה שהצליחה לשלוח את מניית כיל למקום החמישי ברשימת המניות הסחירות ביותר ולגרום למדד ת"א 75 (ביחד עם שאר חברותיה לשותפות) לרשום תשואה של 30.9%, מתחילת 2009.

בעלי המניות ב'ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת' (או בשמה הסחיר ישראמקו יהש) לפי הנתונים הרשמיים של הבורסה הם 'חנל ניהול שות' (12.66%), נפטא ניהול שות (8.63%), חנל (8.13%), אקויטל (3.04%) וחיים צוף (0.43%).

בחינה מדוקדקת יותר מראה, כי ברוב השליטה המשורשרת בישראמקו (דרך אקויטל וחנל, ראשי תיבות של חברת הנפט לישראל) שולט קובי מימון. את החברה, העוסקת כבר שני עשורים בעסקי הקידוח, מנהל יוסי לוי. עם זאת זהו הקידוח הראשון שבו הצליחה לגלות גז.

נציין, כי צוף שהינו שותפו ומנהל עסקיו בישראל של מימון התחיל לרכוש בחודש ספטמבר מיחידות ההשתתפות ישראמקו וכעת הוא מחזיק ב-18,394,665, או 0.43% מהשותפות, בשווי של כ-8.2 מיליון שקל.

כמה שווה ישראמקו

ישראמקו מחזיקה ב-28.75% מזכויות הקידוח 'תמר 1', אשר הוכרז כתגלית גז טבעי. מדובר בקידוח הגז המבטיח ביותר בישראל הניצב כ-90 ק"מ מול חופי חיפה בעומק של 4,900 מטר. לקידוח פוטנציאל מינימלי לכמות גז של 87 מיליארד מ"ק - הגדולה פי כמה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון.

שותפות נוספות בפרויקט הן: אבנר חיפושי נפט ודלק קידוחים בחלקים שווים של 15.6%, כ"א (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה). מפעילת הקידוח האמריקנית נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%). דור גז חיפושים (4%) מבית דור-אלון.

בישראל אין אנליסטים המסקרים את מניית ישראמקו יהש, לפחות לא כלפי חוץ, אך ניתן לגזור את התרומה לשווייה כתוצאה מהערכות לקידוח ששוויו נאמד ב-15 מיליארד דולר ברוטו. נציין, כי יוסי לוי העריך במהלך ינואר, כי היקף הרווח השנתי הצפוי לישראמקו מהקידוח ליד חיפה מוערך ב-150 מיליון דולר.

פלי שביב, אנליסט האנרגיה של פסגות, העריך כי השווי הנקי של הגילוי הינו כ-1.5 מיליארד דולר. גל רייטר, אנליסטית בכלל פיננסים, הגדילה לעשות והעריכה את השווי הנקי של הפרויקט ב-2.2 מיליארד דולר. יואב בורגן, מלידר שוקי הון, העדיף לא להגדיל ציפיות ונקב בשווי של 850 מיליון דולר.

ההבדל בהערכות השווי הנקי של האנליסטים נובע ממחיר המכירה הצפוי, חלוקת התמלוגים למדינה, הוצאות הפקה ופרטים נוספים.

כאשר גוזרים את שוויה של ישראמקו מהערכות האנליסטים ניתן לראות ששווייה של החברה, שלא רשמה כל הכנסות במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2008, נע בין 2.561 מיליארד שקלים לבין 1 מיליארד שקלים, בהתחשב בתחזיות למאגר בגודל 87 מיליארד מ"ק.

כמובן ששווי זה לא כולל את נכסי השותפות, אשר נכון ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו ב- 473.8 מיליון שקל. נכסי השותפות כוללים בעיקר מזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך (מניות ואופציות, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב קונצרניות, קרנות נאמנות ויחידות השתתפות). בסוף הרבעון השלישי עמדו לרשות השותפות אמצעים נזילים במזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך בסך 454.57 מיליון שקל.

כמובן שפה צריך לציין, כי ברבעון הרביעי נרשמו ירידות שערים חדות בשוקי ההון ובייחוד באגרות החוב הקונצרניות דבר הצפוי להשפיע לרעה על יתרות המזומנים ושווי מזומנים. מנגד החברה מחזיקה בהחזקות בשותפות גז ונפט אשר גם נהנו מהעליות האחרונות דבר שיטיב עם שווי ניירות הערך.

השתלשלות האירועים בישראמקו - מי שידע מוקדם יותר הרוויח!!!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.