יותר מאפריקה ומבזן: הזינוק של ישראמקו - שווה היום כבר כ-2 מיליארד שקל
בתקופה האחרונה, מניית ישראמקו יהש, אחת השותפות בקידוח "תמר 1" ובקידוחים נוספים המתוכננים באזור, שולטת במסכים. המנייה, שרגע לפני תחילת השנה החדשב נסחרה במחירי שפל ובמחזור הנמוך מ-5,000 שקל רשמה אתמול את המחזור הגדול ביותר בתודלותיה כאשר 165.6 מיליון שקל עברו במהלך המסחר היומי במנייה.
אז מה כל כך מיוחד במנייה שהצליחה לשלוח את מניית כיל למקום החמישי ברשימת המניות הסחירות ביותר ולגרום למדד ת"א 75 (ביחד עם שאר חברותיה לשותפות) לרשום תשואה של 30.9%, מתחילת 2009.
בעלי המניות ב'ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת' (או בשמה הסחיר ישראמקו יהש) לפי הנתונים הרשמיים של הבורסה הם 'חנל ניהול שות' (12.66%), נפטא ניהול שות (8.63%), חנל (8.13%), אקויטל (3.04%) וחיים צוף (0.43%).
בחינה מדוקדקת יותר מראה, כי ברוב השליטה המשורשרת בישראמקו (דרך אקויטל וחנל, ראשי תיבות של חברת הנפט לישראל) שולט קובי מימון. את החברה, העוסקת כבר שני עשורים בעסקי הקידוח, מנהל יוסי לוי. עם זאת זהו הקידוח הראשון שבו הצליחה לגלות גז.
נציין, כי צוף שהינו שותפו ומנהל עסקיו בישראל של מימון התחיל לרכוש בחודש ספטמבר מיחידות ההשתתפות ישראמקו וכעת הוא מחזיק ב-18,394,665, או 0.43% מהשותפות, בשווי של כ-8.2 מיליון שקל.
כמה שווה ישראמקו
ישראמקו מחזיקה ב-28.75% מזכויות הקידוח 'תמר 1', אשר הוכרז כתגלית גז טבעי. מדובר בקידוח הגז המבטיח ביותר בישראל הניצב כ-90 ק"מ מול חופי חיפה בעומק של 4,900 מטר. לקידוח פוטנציאל מינימלי לכמות גז של 87 מיליארד מ"ק - הגדולה פי כמה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון.
שותפות נוספות בפרויקט הן: אבנר חיפושי נפט ודלק קידוחים בחלקים שווים של 15.6%, כ"א (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה). מפעילת הקידוח האמריקנית נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%). דור גז חיפושים (4%) מבית דור-אלון.
בישראל אין אנליסטים המסקרים את מניית ישראמקו יהש, לפחות לא כלפי חוץ, אך ניתן לגזור את התרומה לשווייה כתוצאה מהערכות לקידוח ששוויו נאמד ב-15 מיליארד דולר ברוטו. נציין, כי יוסי לוי העריך במהלך ינואר, כי היקף הרווח השנתי הצפוי לישראמקו מהקידוח ליד חיפה מוערך ב-150 מיליון דולר.
פלי שביב, אנליסט האנרגיה של פסגות, העריך כי השווי הנקי של הגילוי הינו כ-1.5 מיליארד דולר. גל רייטר, אנליסטית בכלל פיננסים, הגדילה לעשות והעריכה את השווי הנקי של הפרויקט ב-2.2 מיליארד דולר. יואב בורגן, מלידר שוקי הון, העדיף לא להגדיל ציפיות ונקב בשווי של 850 מיליון דולר.
ההבדל בהערכות השווי הנקי של האנליסטים נובע ממחיר המכירה הצפוי, חלוקת התמלוגים למדינה, הוצאות הפקה ופרטים נוספים.
כאשר גוזרים את שוויה של ישראמקו מהערכות האנליסטים ניתן לראות ששווייה של החברה, שלא רשמה כל הכנסות במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2008, נע בין 2.561 מיליארד שקלים לבין 1 מיליארד שקלים, בהתחשב בתחזיות למאגר בגודל 87 מיליארד מ"ק.
כמובן ששווי זה לא כולל את נכסי השותפות, אשר נכון ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו ב- 473.8 מיליון שקל. נכסי השותפות כוללים בעיקר מזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך (מניות ואופציות, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב קונצרניות, קרנות נאמנות ויחידות השתתפות). בסוף הרבעון השלישי עמדו לרשות השותפות אמצעים נזילים במזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך בסך 454.57 מיליון שקל.
כמובן שפה צריך לציין, כי ברבעון הרביעי נרשמו ירידות שערים חדות בשוקי ההון ובייחוד באגרות החוב הקונצרניות דבר הצפוי להשפיע לרעה על יתרות המזומנים ושווי מזומנים. מנגד החברה מחזיקה בהחזקות בשותפות גז ונפט אשר גם נהנו מהעליות האחרונות דבר שיטיב עם שווי ניירות הערך.
השתלשלות האירועים בישראמקו - מי שידע מוקדם יותר הרוויח!!!
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
