יותר מאפריקה ומבזן: הזינוק של ישראמקו - שווה היום כבר כ-2 מיליארד שקל

מה חושבים האנליסטים לגבי השווי האמיתי? ואיך נראה גרף החברה מבחינת אירועים? המניה משילה כעת 2.5% וממשיכה לרכז מחזור ער
אריאל אטיאס |

בתקופה האחרונה, מניית ישראמקו יהש, אחת השותפות בקידוח "תמר 1" ובקידוחים נוספים המתוכננים באזור, שולטת במסכים. המנייה, שרגע לפני תחילת השנה החדשב נסחרה במחירי שפל ובמחזור הנמוך מ-5,000 שקל רשמה אתמול את המחזור הגדול ביותר בתודלותיה כאשר 165.6 מיליון שקל עברו במהלך המסחר היומי במנייה.

אז מה כל כך מיוחד במנייה שהצליחה לשלוח את מניית כיל למקום החמישי ברשימת המניות הסחירות ביותר ולגרום למדד ת"א 75 (ביחד עם שאר חברותיה לשותפות) לרשום תשואה של 30.9%, מתחילת 2009.

בעלי המניות ב'ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת' (או בשמה הסחיר ישראמקו יהש) לפי הנתונים הרשמיים של הבורסה הם 'חנל ניהול שות' (12.66%), נפטא ניהול שות (8.63%), חנל (8.13%), אקויטל (3.04%) וחיים צוף (0.43%).

בחינה מדוקדקת יותר מראה, כי ברוב השליטה המשורשרת בישראמקו (דרך אקויטל וחנל, ראשי תיבות של חברת הנפט לישראל) שולט קובי מימון. את החברה, העוסקת כבר שני עשורים בעסקי הקידוח, מנהל יוסי לוי. עם זאת זהו הקידוח הראשון שבו הצליחה לגלות גז.

נציין, כי צוף שהינו שותפו ומנהל עסקיו בישראל של מימון התחיל לרכוש בחודש ספטמבר מיחידות ההשתתפות ישראמקו וכעת הוא מחזיק ב-18,394,665, או 0.43% מהשותפות, בשווי של כ-8.2 מיליון שקל.

כמה שווה ישראמקו

ישראמקו מחזיקה ב-28.75% מזכויות הקידוח 'תמר 1', אשר הוכרז כתגלית גז טבעי. מדובר בקידוח הגז המבטיח ביותר בישראל הניצב כ-90 ק"מ מול חופי חיפה בעומק של 4,900 מטר. לקידוח פוטנציאל מינימלי לכמות גז של 87 מיליארד מ"ק - הגדולה פי כמה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון.

שותפות נוספות בפרויקט הן: אבנר חיפושי נפט ודלק קידוחים בחלקים שווים של 15.6%, כ"א (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה). מפעילת הקידוח האמריקנית נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%). דור גז חיפושים (4%) מבית דור-אלון.

בישראל אין אנליסטים המסקרים את מניית ישראמקו יהש, לפחות לא כלפי חוץ, אך ניתן לגזור את התרומה לשווייה כתוצאה מהערכות לקידוח ששוויו נאמד ב-15 מיליארד דולר ברוטו. נציין, כי יוסי לוי העריך במהלך ינואר, כי היקף הרווח השנתי הצפוי לישראמקו מהקידוח ליד חיפה מוערך ב-150 מיליון דולר.

פלי שביב, אנליסט האנרגיה של פסגות, העריך כי השווי הנקי של הגילוי הינו כ-1.5 מיליארד דולר. גל רייטר, אנליסטית בכלל פיננסים, הגדילה לעשות והעריכה את השווי הנקי של הפרויקט ב-2.2 מיליארד דולר. יואב בורגן, מלידר שוקי הון, העדיף לא להגדיל ציפיות ונקב בשווי של 850 מיליון דולר.

ההבדל בהערכות השווי הנקי של האנליסטים נובע ממחיר המכירה הצפוי, חלוקת התמלוגים למדינה, הוצאות הפקה ופרטים נוספים.

כאשר גוזרים את שוויה של ישראמקו מהערכות האנליסטים ניתן לראות ששווייה של החברה, שלא רשמה כל הכנסות במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2008, נע בין 2.561 מיליארד שקלים לבין 1 מיליארד שקלים, בהתחשב בתחזיות למאגר בגודל 87 מיליארד מ"ק.

כמובן ששווי זה לא כולל את נכסי השותפות, אשר נכון ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו ב- 473.8 מיליון שקל. נכסי השותפות כוללים בעיקר מזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך (מניות ואופציות, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב קונצרניות, קרנות נאמנות ויחידות השתתפות). בסוף הרבעון השלישי עמדו לרשות השותפות אמצעים נזילים במזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך בסך 454.57 מיליון שקל.

כמובן שפה צריך לציין, כי ברבעון הרביעי נרשמו ירידות שערים חדות בשוקי ההון ובייחוד באגרות החוב הקונצרניות דבר הצפוי להשפיע לרעה על יתרות המזומנים ושווי מזומנים. מנגד החברה מחזיקה בהחזקות בשותפות גז ונפט אשר גם נהנו מהעליות האחרונות דבר שיטיב עם שווי ניירות הערך.

השתלשלות האירועים בישראמקו - מי שידע מוקדם יותר הרוויח!!!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.