שר התשתיות: "בעקבות התגלית בקידוח "תמר" תפחת התלות של ישראל בספקים אחרים"
שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, עדכן היום (א') את הממשלה על הממצאים העולים מקידוח הגז הטבעי "תמר 1" מול חופי חיפה.
מוקדם יותר הבוקר שוחח השר בן אליעזר עם יצחק תשובה, מבעלי קבוצת דלק השותפה בקידוח וברך אותו על התגלית: "זהו הישג גדול בקנה מידה בינלאומי. השדה יכול לספק תשובה לישראל לשני העשורים הבאים, ואין זה דבר של מה בכך".
מנהל מינהל רישוי אוצרות הטבע, ד"ר יעקב מימרן, הממונה על נושאי הנפט, אמר כי "אין לי ספק כי התגלית הנוכחית תגביר את ההשקעות והחיפושים בתחום".
בין השאר אמר פואד לשרים כי "בהתבסס על הדיווח של החברות, אנחנו עדים לרגע היסטורי שלא לומר מכונן עבור משק האנרגיה בישראל. אם אכן יסתבר תוך מספר שבועות, כי האינדיקציות שהתקבלו בימים האחרונים נכונות, אזי מדובר בתגלית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל מאז ומעולם.
מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י מארה"ב, דיווחה לפנות בוקר על גילוי מאגר גז מסחרי בקידוח "תמר 1" מול חופי חיפה, בעומק של כ-5,500 מטר, הנחשב לעמוק ומסובך מאוד. קידוח "תמר 1", המצוי כ-90 ק"מ מערבית לחיפה, נחשב למבטיח בין אתרי הקידוח הפוטנציאליים בארץ.
"הבדיקות איששו את ההערכות הראשוניות לקיומו של מאגר גז בגודל של לפחות 88 מיליארד מ"ק, שהם פי 3 מכמות הגז הטבעי שהתגלתה על ידי קבוצת ים תטיס מול אשקלון. יחד עם זאת, ולמרות החדשות הטובות, קידוח תמר לא פותר את כל בעיות משק האנרגיה ישראל, בכלל זה הגז הטבעי. החדשות משפרות ללא הכר את מצבנו, אך הן אינן באות על חשבון פתרונות ופרויקטים אחרים אותם אנחנו מקדמים בימים אלה, בכלל זה פרויקט ה-LNG (גז טבעי נוזלי)".
"המשק הישראלי יידרש בעשורים הקרובים לכמויות גז גדולות מאוד, בשל המעבר של חברת החשמל לשימוש מאסיבי בגז טבעי וכן מעבר של חלק ניכר מהתעשייה לגז טבעי הנחשב לנקי וזול משמעותית מדלקים פוסיליים אחרים.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
