אורי גרינפלד: "מצב הבנקים כאן יותר טוב כך שייתכן שהצעדים של בנק ישראל יועילו"

כלכלן המאקרו של כלל פיננסים: "הבעיה היא שלאפקט הפסיכולוגי יש השפעה גדולה מאוד ולאי הודאות גם כן יש השפעה גדולה"
קובי ישעיהו |

בעקבות על צעדים חדשים להגברת הנזילות במשק ועידוד הצמיחה אומר אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, בשיחה עם Bizportal כי "המטרה היא לגרום לבנקים להוציא את הכסף שיש להם, ויש להם, החוצה ולשחרר אשראי. זו המטרה של ארבעת הצעדים האלה. על פניו זה נראה טוב, הבעיה היא שלאפקט הפסיכולוגי יש השפעה גדולה מאוד ולאי הודאות יש השפעה. בארה"ב ראינו שננקטו צעדים דומים ועדיין הבנקים שם שומרים את הכסף קרוב לחזה.

"נקווה שבגלל שהבנקים כאן במצב הרבה יותר טוב הבנקים כן ירחיבו את מתן האשראי. הצעדים של בנק ישראל אמורים להקטין חזרה את המרווחים לרמות יותר נורמאליות".

עוד אומר גרינפלד כי "הצעד הראשון, הקטנת הנפקות המק"מים, אמור להשאיר בידי הבנקים והמוסדיים יותר מזומן וכך להגדיל את האשראי. שוב, גם בארה"ב ובאירופה יש מצב דומה כשלבנקים שם יש הררי מזומנים אולם הם מעדיפים לשמור את הכסף. המטרה היא לגרום להם לגלגל את הכסף קדימה".

"בצעד השני, הרעיון הוא לתת לבנקים מרווח נשימה. קחו כסף ליותר מיום או שבוע אלא חודש או יותר ואז יש לבנקים יותר מרווח לגלגל את הכסף ולהיות רגועים יותר בהחזר ההלוואה".

"החלק השלישי, מקטינים את ההפרש בין הריבית שבנקים לוקחים מבנק ישראל לבין הריבית שהם מקבלים על הפקדות בבנק ישראל. הרעיון הוא גם כאן שיהיה לבנקים פחות כדאי להפקיד כסף בבנק ישראל ולכן הם אולי יעשו בו שימוש אחר. החלק הרביעי דומה לשני, מאריכים את מכרזי החלפת אג"ח".

לסיכום אומר גרינפלד כי "הפעולה של בנק ישראל מסמנת יותר מהכל כי הורדת הריבית היא צעד חשוב למשק אבל היא פחות אפקטיבית לטיפול בבעיית האשראי. בבעיה זו צריך לטפל בכלים אחרים שהמכנה המשותף שלהם הוא הגברת הנזילות ויצירת מצב שיהיה כדאי יותר לבנקים לגלגל את הכסף הלאה. יש גם פעולות שהממשלה צריכה לעשות על מנת לצמצם את הסיכונים של הבנקים, בדומה לעולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה