בנק ישראל ממשיך לפעול: מגדיל הנזילות במשק

תחת הצעדים שיכנסו לתוקף בינואר: המרווח סביב ריבית בנק ישראל בחלון האשראי ובחלון הפקדונות לבנקים המסחריים ירד מ-1% ל-0.5%
קובי ישעיהו |

בנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, ממשיך לפעול במרץ במטרה להמריץ את הפעילות הכלכלית. הבוקר הודיע בנק ישראל על שורת צעדים בכלים המוניטריים במטרה לשפר את מצב הנזילות במשק. הצעדים פורסמו תחת הכותרת "תוכנית מוניטרית להגברת הנזילות במערכת הפיננסית ולתמוך בצמיחה".

תחת התוכנית, החל מינואר 2009 יקטין בנק ישראל את ספיגת עודפי הנזילות שמתבצעת באמצעות הנפקת מק"מ. בנוסף, להלוואות המוניטריות הניתנות כיום במסגרת המכרזים למערכת הבנקאית ליום ולשבוע תתווספנה הלוואות לטווחים ארוכים יותר.

עוד דיווח בנק ישראל כי המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפקדונות לבנקים המסחריים ירד מ-1% (פלוס או מינוס) ל-0.5% וכי מכרזי הריפו (Repo) לבנקים המסחריים ולגופים המוסדיים יוצעו לתקופות ארוכות יותר משבוע הנהוג כיום.

בבנק ישראל אומרים כי "צעדים אלה צפויים להגדיל את הנזילות העומדת לרשות המוסדות הפיננסיים, העסקים ומשקי הבית ולהוזיל את עלותה". בבנק יעקבו אחר השפעות צעדים אלו ויבחנו כלים נוספים כפי שידרש.

נציין כי כלכלנים בכירים במשק העריכו בשבועיים האחרונים כי פישר לא ימתין עם הפחתת ריבית נוספת ויבצע כבר השבוע הורדה של 0.5% בריבית לרמה של 2.5%. זה לא קרה וכנראה שבנק ישראל יודיע רק ביום שני הקרוב, במועד הקבוע, על הפחתת ריבית. הורדות הריבית האגרסיביות בחודשיים האחרונים לרמת שפל היסטורית מצמצמות את האפקטיביות של הפחתות נוספות בעתיד ולכן בנק ישראל פועל במקביל ומפעיל צעדים נוספים להגברת הנזילות לעידוד הצמיחה במשק.

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, בשיחה עם bizportal כי "המטרה היא לגרום לבנקים להוציא את הכסף שיש להם, ויש להם, החוצה ולשחרר אשראי. זו המטרה של ארבעת הצעדים האלה. על פניו זה נראה טוב, הבעיה היא שלאפקט הפסיכולוגי יש השפעה גדולה מאוד ולאי הודאות יש השפעה. בארה"ב ראינו שננקטו צעדים דומים ועדיין הבנקים שם שומרים את הכסף קרוב לחזה. נקווה שבגלל שהבנקים כאן במצב הרבה יותר טוב הבנקים כן ירחיבו את מתן האשראי. הצעדים של בנק ישראל אמורים להקטין חזרה את המרווחים לרמות יותר נורמאליות".

אתמול פישר באסיפה הכללית של איגוד הבנקים והתייחס כמובן להתנהלות ומצבם של הבנקים בישראל לנוכח המשבר בשווקים."במציאות החדשה, המערכת הבנקאית לא יכולה להחליף את מערכת האשראי החוץ-בנקאי, ובוודאי שלא לספק את מלוא כמות האשראי הנדרשת למשק" אמר פישר אך הדגיש כי היא צריכה להתאמץ.

פישר סקר את הצעדים שגיבש משרד האוצר יחד עם הרשות לניירות ערך, ובשיתוף בנק ישראל, אך אמר כי מדובר במענה חלקי אך משמעותי לעניין מצאי האשראי במשק. "טבעי הוא כי בתקופה של משבר ואי-וודאות, כמו בתקופה הזו, ינקטו הבנקים במשנה זהירות במדיניות האשראי שלהם. ולא רק זה, המפקח על הבנקים ואני מעודדים את הבנקים להיות זהירים יותר ולא לקחת סיכונים מיותרים", אמר פישר והוסיף, "אבל גם זאת, במידה הנכונה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.