דן גלאי: "המבחן של 2009 יהיה קודם כל שרידות, אח"כ יש סיכוי טוב לעליות"
לקראת סוף 2008, שהיתה כידוע שנה מאוד קשה לרוב הגדול של בתי ההשקעות וכמובן ללקוחות שלהם, דיברנו עם מנכ"ל בית ההשקעות סיגמא, הפרופ' דן גלאי. קבוצת סיגמא הינה קבוצה פרטית הפועלת משנת 1992, מנהלת קרן גמישה וארבע קרנות אג"חיות ופועלת בין היתר בתחום ההנדסה הפיננסית. הקבוצה מנהלת תיקי השקעות ללקוחות פרטיים ומוסדיים, כאשר כספי הלקוחות מנוהלים בסניף הבנק על פי בחירתו ונוחיותו של הלקוח.
"בסך הכל, למרות השנה הקשה, היה לנו גידול בפעילות. היינו מוטי אג"חים בארץ מתחילת השנה. אמנם קיבלנו מכה בחודשים ספטמבר-נובמבר אבל המצב שלנו סביר. רוב התיקים שלנו אמנם באג"ח ממשלתי אבל יש לנו אג"ח קונצרני", אומר גלאי.
בנוגע למפולת בשוק מאז תחילת חודש ספטמבר אומר גלאי כי "בחודשים האחרונים היתה עליה מאוד משמעותית ברמת הפחד ביחד עם פדיונות עצומים של כ-30 מיליארד שקל בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות וזה הפך אותם מרוכשים הגדולים של אג"ח למוכרים הגדולים של אג"ח ולא נכנסו קונים גדולים אחרים. נוצר כשל שוק.
"חלק מהירידות החלו בפאניקה ונמשכו בכשל שוק, שלא היה מי שיקנה. כעת יש בעלי עניין שקונים וביחד עם הרבה לקוחות פרטיים שרואים את המצב ונכנסים לשוק האג"ח. מה שרואים כעת, לפחות בחודש דצמבר, יש ירידה ברמות פחד, יש ירידה בפרמיית הסיכון ורואים את זה גם בשוק המניות בסטיות התקן הגלומות. הרמות באוקטובר-נובמבר היו לא נורמליות לחלוטין וכעת יש מגמה של ירידה. רמת הפחד תמשיך לרדת ופרמיית הסיכון תמשיך לרדת, בין השאר גם בגלל התוכניות הממשלתיות".
בנוגע לצעד של משרד האוצר מאתמול (אפשר לגופים המנהלים יותר מ-12 מיליארד שקלים לבצע שערוך עצמי של אגרות חוב שהם רוכשים) אומר גלאי כי "עדיין מוקדם לראות מה יהיה האפקט שלו. זה יטיל הרבה יותר אחריות על ועדות ההשקעה. זה נוגע רק לאגרות חוב שחורגות בצורה משמעותית מהנורמה שלהן, לטוב ולרע. לדוגמא: האג"ח של קבוצת דלק מדורג AA אולם הפרמיה בשוק הרבה יותר גבוה כיום, בגלל הרבה סיבות. במקרה כזה, אפשר לתמחר אחרת אבל רק לגבי אג"חים לא סחירים".
"יכול להיות שזה יעזור במחזור החוב הלא סחיר, אבל עוד צריך לראות. לגבי השוק הסחיר, האג"ח הקונצרני, הפתרון הנכון הוא להזרים ביקושים לשוק דרך קרן ממשלתית לאגרות החוב הקונצרניות אבל צריך לחשוב איך עושים את זה בצורה הנכונה. יכול להיות שצריך לעשות את זה דרך מ.י. נכסים. זה יעזור מאוד לשוק בצורה רוחבית. הכשל הגדול ביותר הוא בדירוג של אג"ח A פלוס עד A מינוס ואם יטפלו במקטע הזה של השוק זה עשוי לעזור לשוק כולו".
-האם הפעילות שלכם דומה לפעילות של קרנות גידור ?
"אצלנו הפעילות שקופה לגמרי, בחשבון הבנק של המשקיע, והוא רואה את הכל. בקרנות גידור אין שקיפות בניגוד אלינו. הרגולציה בארץ מאוד הדוקה, יש עלינו רגולציה כל הזמן".
-האם מקרה "הונאת הפונזי" הגדולה של מאדוף יכולה לקרות גם בארץ ?
"באופן עקרוני מקרה כמו של מאדוף יכול לקרות גם בארץ אבל הפיקוח בארץ הוא הרבה יותר קפדני. לא מוחלט אבל הרבה יותר קפדני, כך שהסיכוי שזה יקרה הוא נמוך הרבה יותר. עם זאת, כל אזרח שיש לו כסף פנוי להשקעה צריך לדעת טוב טוב אצל מי הוא מפקיד את הכספים לניהול וכיצד הוא עושה זאת".
-לסיום, מה ההערכות שלך לגבי 2009 ?
"יהיו הרבה מאוד חששות לגבי איך חלק מהחברות ממחזרות את החובות שלהן. יצטרכו למצוא מנגנונים לפתור את כשל השוק. בסופו של דבר, חברת נדל"ן שיש לה נכסים טובים, אין סיבה לגרום לה לפשוט רגל בגלל כשל שוק. כל החברות הרי תמיד צריכות למחזר חובות, בלי קשר לאירועי השנה האחרונה. זה חלק מהמודל הכלכלי שלהן.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.