האוצר מקל על המוסדיים: יוכלו לשערך בעצמם נכסים לא סחירים שירכשו

ההוראה תחול על גופים מוסדיים המנהלים נכסים בהיקף של 12 מיליארד שקל לפחות
קובי ישעיהו |

משרד האוצר ממשיך לפעול להקל את מצוקת האשראי בכלכלה הישראלית, המתבטאת הקפיצה ב"ספרדים", ההפרשים בין התשואות של האג"ח הממשלתי לעומת האג"ח הקונצרני, ובעיקר הריבית שמשלמים הבנקים על מקורות האשראי שלהם.

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, הנחה היום (ב') את חברת שערי ריבית לפרסם הוראת שעה המאפשרת לגופים מוסדיים לקבוע בעצמם את שוויים ואת אופן שיערוך נכסים לא סחירים אשר יירכשו על ידם. ההוראה תחול על גופים מוסדיים המנהלים נכסים בהיקף של 12 מיליארד שקל לפחות בהם קיימת ועדת אשראי פעילה.

מטרת ההוראה, היא לגרום לגופים מוסדיים להלוות כספים, במקרה בו הם נמנעים מכך עקב שיערוך נכסים המתבסס על פרמיית סיכון של השוק הסחיר, שלעיתים גבוהה בהרבה מתנאי העסקה הספציפית.

באותו עניין מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, כי "האתגר המרכזי של המערכת הכלכלית הוא לתת מענה לבעיה של התייבשות השוק החוץ-בנקאי. מערכת הבנקאות בישראל אינה מסוגלת לתת מענה לכל צרכי האשראי של הסקטור העסקי בשנה הקרובה. לא נוכל להיות תחליף מוחלט לשוק האשראי החוץ-בנקאי, שהיקפו הגיע בשנת 2007 ל-48% מהאשראי".

המשק הישראלי מתמודד עם בעיה חמורה, לאור הצורך למחזר בשנה הבאה 13-12 מיליארד שקל מתוך האשראי החוץ-בנקאי הסחיר ועוד סכום בגודל דומה, שגויס בהנפקות חוץ-בנקאיות פרטיות. "הבנקים נדרשים להגיע בסוף שנת 2009 לשיעור הלימות הון של 12%, והשאלה היא האם ברמת ההון והרווחיות של מערכת הבנקאות, היא יכולה לקיים את הצרכים של המשק. התשובה היא שזו בוודאות משימה בלתי אפשרית", אמר מנכ"ל בנק הפועלים בכנס "מבט ראשון להשקעות בשנת 2009" של לקוחות בנקאות פלטינום בבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.