לא הולך בקלות: תוכנית הסיוע ליצרניות הרכב עברה את הקונגרס אבל הסנאט מהווה איום של ממש

בית הנבחרים בוושינגטון אישר את הסיוע ברוב של 231 תומכים מול 170 מתנגדים אבל בסנאט ההצבעה מתעכבת בעובד הרפובליקנים מאיימים להרוג את ההצעה
קובי ישעיהו |

בית הנבחרים האמריקני אישר אמש חבילת סיוע בהיקף 14 מיליארד דולר לשלוש יצרניות כלי הרכב הגדולות מדטרוייט - ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר, דבר שיאפשר להם לפתקד עד ה-31 למארס 2009. הסיוע אושר לבסוף ברוב של 231 תומכים מול 170 מתנגדים אבל כעת כל העיניים נשואות לסנאט ושם זה צפוי להיות הרבה פחות קל וכבר לא ממש הולך בכיוון הנכון.

למרות ההתנגדויות האחרונות, ואפילו הצעות סיוע חלופיות של מחוקקים רפובליקנים, תוכנית הסיוע עליה הסכימו מחוקקים דמוקרטיים והבית הלבן הובאה להצבעה בבית הנבחרים האמריקני.

שלשום דווח כי הבית הלבן והמחוקקים הגיעו להסכמה, לפיה חבילת הסיוע תכלול מינויו של "צאר רכב" שתפקידו יהיה פיקוח על החברות, ובסמכותו תהיה האפשרות להכריח את החברות להכריז על פשיטת רגל ע"פ צ'פטר 11 (הגנה מפני נושים) במידה והחברות לא יכינו תוכנית עסקית עד ל-31 במארס אשר תבטיח את הצלחת הרה-ארגון בחברות.

במטרה למנוע את קידומה של התוכנית המוצעת, מספר סנאטורים רפובליקנים שלא היו חלק בהסכמות כינסו מסיבת עיתונאים בה טענו שהיא לא תגרום להן להיות תחרותיות יותר, תבזבז את כספי משלמי המיסים, וכי היא רק דוחה את הקץ - פשיטת רגל.

"העבודה הקשה השתלמה", כך מסר הסנאטור הדמוקרטי קארל לוין בהצהרה. "כעת יש לעשות מאמץ גדול, בייחוד בסנאט בו זקוקים ל-60 קולות", הוסיף הסנאטור, מאחר וההצבעה בסנאט לאישור התוכנית צפוייה להיות הקשה מבין שני בתי הקונגרס, מאחר שבעוד שבבית הנבחרים מספיק רוב רגיל לאישור החבילה, בסנאט נדרשים 60 מתוך 100 הסנאטורים להצביע בעד התוכנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.