רוני בראון היום בועדת הכספים: "אנחנו רחוקים מעין הסערה"
לאחר חמש שנים של צמיחה ושגשוג אותם חווה המשק הישראלי, התייחס היום שר האוצר, רוני בר-און, בדיון שנערך בועדת הכספים, לחששות ממיתון וההקשר הגלובלי. "רמת היחשפותה של המערכת הפיננסית הישראלית למשבר הפיננסי במערב, עד כה, מוגבלת. אנחנו רחוקים מעין הסערה, והדבר נותן לנו, ולמערכת הפיננסית את הביטחון בחוסנה וביציבותה, וכן את היכולת טובה יותר להתמודד ולמזער נזקים".
שר האוצר הרחיב ודיבר על כשלים שבהם מתאפיין משבר האשראי ובינהם
מכשירים פיננסים מתוחכמים, מדיניות מופקרת של אשראי זול, מינופים וניהול סיכונים כושל. "אני מאמין כי מאפיינים אלה בעוצמות שנראו במדינות מערביות לא היו ולא יהיו נחלתנו. חשוב לזכור שונות זו דווקא בעת הזו".
בדבריו הדגיש בר-און את חוסר הוודאות השורר בשווקים ואמר כי:"אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי גלובלי שעוצמתו, השלכותיו, והשפעתו על הכלכלה הישראלית, בתחום הפיננסי והריאלי, עדיין לא ידועים" והוסיף כי: "מוטלת עלינו החובה לעקוב ולהיערך".
לגבי תוכנית החילוץ של ממשלת ארה"ב בניסיון להרגיע את השווקים אומר השר כי: "תוכנית החירום של הממשל האמריקאי צריכה עוד לעבור מספר שלבים עד להפעלתה, אולם כבר עתה היא משדרת מסר ברור של נחישות לבלום את ההידרדרות ולטפל טיפול שורש במרכיבי הכשל ולא רק בסימפטומים שלו. זו תוכנית אמיצה ומרחיקת לכת, עם מרכיב עמוק של מוכנות ממשלתית לשאת בחלק מהסיכונים שנלקחו על ידי הסקטור הפרטי ולטובת ציבור המשקיעים, ואני תקווה כי היא תביא לרגיעה בשווקים".
בדבריו מציין השר את הצעדים בהם נוקט משרד האוצר: "הגברת השת"פ בין הרגולאטורים ובין האוצר ובנק ישראל – העברת מידע, גיבוש בסיס נתונים משותף, ניתוח האינדיקאטורים והגדרת האורות האדומים" עוד ציין כי:" מעקב הדוק אחר ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בצד הגברת מערכי הבקרה והפיקוח והערכת מצב עיתית ברמת שר אוצר ונגיד לגבי רמות החשיפה של הגופים הפיננסיים הישראליים, ומוכנות לפעולה ולנקיטת צעדים, ככל שיידרשו".
בדבריו היום הגיב השר לביקורות העולות בהקשר של רפורמת 'ועדת בכר' מתקופת כהונתו של נתניהו כשר האוצר:" במהלך שלוש השנים האחרונות, מאז רפורמת בכר, בצד שכלולו של השוק השתכללו גם גופי הפיקוח על המוסדות החוץ בנקאיים, הוטמעו נורמות וסטנדרטים מתקדמים; ופותחו כלי בקרה", ומוסיף: " נקודות החוזקה של המשק הישראלי שפורטו לעיל רלוונטיים לכלל המערכת הפיננסית ולא רק למערכת הבנקאית".
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
