רונן אביגדור: "יועצי השקעות מדברים על אפשרות של פשיטות רגל בישראל"

מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים מתייחס להתנהגות המשקיעים, מצביע על האפיק המומלץ ומספר על שיחת הועידה עם היועצים מבנק
יוסי פינק | (1)

הבורסה בישראל חווה את השבוע הקשה ביותר מזה עשרות שנים ובדרכה להשלים ירידה שבועית של יותר מ-10%. המשקיעים זורקים סחורה בכל מחיר ומחפשים מקלט בטוח. בשיחה עם רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים, ניסינו להבין את הלך הרוח והגורמים שמביאים את המשקיעים בישראל לשלוח את אגרות החוב של החברות המובילות בישראל להיסחר בתשואת זבל.

"לצערי מה שמשחק כרגע תפקיד כמעט מכריע בהתנהגות השוק זה השמועות ואני לא מדבר על שמועות בקרב הציבור הרחב, אני מדבר על שמועות בקרב אנשי מקצוע, יועצים ומנהלי השקעות", כך אומר אביגדור ומציין כי "לשם המחשה, אתמול הייתי בשיחת ועידה עם יועצים מהבנקים השונים ולפחות חצי מהם שאלו אותי על אפשרות של פשיטת רגל של חברות מובילות במשק הישראלי. בהחלט נדהמתי מרמת הפחד ובאופן אישי אינני סבור שאלו הם פני הדברים אבל כאשר יועץ ההשקעות בבנק חושב שהחברות האלה הולכות לפשיטת רגל, אפשר להבין למה האג"ח של החברות האלה נופלות כפי שהן נופלות".

"עם זאת", אומר אביגדור, "אני בהחלט יכול להבין את הירידות באג"ח הקונצרני, שמועות או לא שמועות, המצב של החברות לא פשוט והציבור בורח מסיכון, הלקוח מתקשר לבנק ואומר 'תמכור הכל' ולא רוצה לשמוע על שום אלטרנטיבה. כמובן שאני יכול להבין גם את הבריחה ממניות ומאותה סיבה בדיוק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ארגמן ארגמן 20/03/2011 13:42
    הגב לתגובה זו
    קשה להאמין לאיזו רמת טפשות ניתן לסווג דבריך??? טיפשות והבל רוח!!
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.