ליהמן ברדרס, UBS ודויטשה בנק צופים ראלי חד: "הריבאונד יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם"
בשעה שמדד ה-S&P500 קרוב להתקבל למועדון השוק הדובי, דויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS טוענים שהמדד האמור יטפס באופן החד ביותר מזה 26 שנה במהלך המחצית השנייה של השנה. האם הנבואה תתגשם? לא אם לסטטיסטיקה יש יד בעניין.
ה-S&P500 צפוי להתחזק ב-18% עד לחודש ינואר 2009, כך מסתמן על פי קונצנזוס התחזיות של 10 אסטרטגים בארה"ב, בסקר שנערך על ידי בלומברג. התחזיות מבוססות בחלקן על הערכות שרווחי החברות יזנקו ב-50% במהלך הרבעון האחרון של השנה, לאחר שצנחו בשנה שעברה.
בהנחה שהדבר יתרחש, ייתכן וזה לא יספיק. בשנת 2001, הפעם האחרונה שרווחי החברות צנחו באותו אופן כפי שצנחו ברבעון הרביעי של שנת 2007, לרווחי החברות נדרשו 3 רבעונים רצופים לפני שהמניות התאוששו. נציין, תחזיות האנליסטים עדיין משקפים ירידה בהשוואה לרמות בשנת 2006, דבר המקשה על הצדקת אופטימיות המשקיעים.
"אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם", אמר רנדי בטמן שמכהן כמנהל השקעות בכיר בהנטינגטון בנצ'רס. "לדעתי הערכות אלו אינן ראליסטיות".
בשבוע האחרון מדד ה-S&P500 איבד 1.2%, כ-1% מתחת לגבול השרירותי של "שוק דובי" - המוגדר כירידה של 20% מרמת השיא (בחודש אוקטובר). בהתבסס על רמת הסגירה ב-30 ביוני, 1,280 נקודות, תחזית האסטרטגים שמציינת כי המדד יגיע לרמה של 1,515 נקודות על סוף השנה, דורשת ראלי משמעותי – כזה שלא נראה מאז שרונלד רייגן כיהן כנשיא ארה"ב, או באופן הפשוט יותר – מאז 1982.
האסטרטגים בדויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS הם השוריים ביותר מבין האסטרטגים בסקר התחזיות של בלומברג, שכן הם צופים שהמדד האמור יטפס לרמת שיא במהלך המחצית השנייה. בינקי קדלה, אסטרטגית בכירה בדויטשה בנק, אומרת שהמדד האמור יסיים את השנה ברמה של 1,650 נקודות – עלייה של 29% בהשוואה לרמה ב-30 ליוני. איאן סקוט, אסטרטג בליהמן, צופה עלייה בשיעור של 27% לרמה של 1,630 נקודות, בעוד שדוויד ביאנקו ב-UBS טוען שהמדד יזנק לפחות ב-25%.
"הריבאונד במדד ה-S&P500 יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם", אמר ביאנקו. "השוק מתמחר כעת סיכונים רבים. החששות הן כי רווחי החברות צפויים לקרוס ואילו שיעורי הריבית עתידים להאמיר בניסיון לריסון האינפלציה. כל אלו לא עומדים להתרחש".
התחזיות השנתיות של האסטרטגיים פספסו בכ-14% בממוצע מאז שנת 2000, על פי נתוני בלומברג. יתרה, האנליסטים לא דיווח על תחזיות שנתיות שליליות במהלך 8 השנים האחרונות. ואם לא די בכך, בתחילת השנה, האסטרטגים הודיעו למשקיעים לצפות לעלייה שנתית בשיעור של 11% במדד ה-S&P500. עד כה, המדד האמור צנח בכ-14%.
"בסופו של יום, כנראה שקוף עם חשבוניה עדיף", אמר פיטר סורנטינו, מנהל כספים בכיר בהנינגטון יועצי נכסים. "מסקרן לקרוא את הדיווחים האסטרטגים, למרות שהם מגרים. אך בסופו של יום, עדיף להשתמש בכלים האישיים. אנו לא קרובים לרמת האופטימיות של התחזיות המדוברות".

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
