ליהמן ברדרס, UBS ודויטשה בנק צופים ראלי חד: "הריבאונד יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם"
בשעה שמדד ה-S&P500 קרוב להתקבל למועדון השוק הדובי, דויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS טוענים שהמדד האמור יטפס באופן החד ביותר מזה 26 שנה במהלך המחצית השנייה של השנה. האם הנבואה תתגשם? לא אם לסטטיסטיקה יש יד בעניין.
ה-S&P500 צפוי להתחזק ב-18% עד לחודש ינואר 2009, כך מסתמן על פי קונצנזוס התחזיות של 10 אסטרטגים בארה"ב, בסקר שנערך על ידי בלומברג. התחזיות מבוססות בחלקן על הערכות שרווחי החברות יזנקו ב-50% במהלך הרבעון האחרון של השנה, לאחר שצנחו בשנה שעברה.
בהנחה שהדבר יתרחש, ייתכן וזה לא יספיק. בשנת 2001, הפעם האחרונה שרווחי החברות צנחו באותו אופן כפי שצנחו ברבעון הרביעי של שנת 2007, לרווחי החברות נדרשו 3 רבעונים רצופים לפני שהמניות התאוששו. נציין, תחזיות האנליסטים עדיין משקפים ירידה בהשוואה לרמות בשנת 2006, דבר המקשה על הצדקת אופטימיות המשקיעים.
"אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם", אמר רנדי בטמן שמכהן כמנהל השקעות בכיר בהנטינגטון בנצ'רס. "לדעתי הערכות אלו אינן ראליסטיות".
בשבוע האחרון מדד ה-S&P500 איבד 1.2%, כ-1% מתחת לגבול השרירותי של "שוק דובי" - המוגדר כירידה של 20% מרמת השיא (בחודש אוקטובר). בהתבסס על רמת הסגירה ב-30 ביוני, 1,280 נקודות, תחזית האסטרטגים שמציינת כי המדד יגיע לרמה של 1,515 נקודות על סוף השנה, דורשת ראלי משמעותי – כזה שלא נראה מאז שרונלד רייגן כיהן כנשיא ארה"ב, או באופן הפשוט יותר – מאז 1982.
האסטרטגים בדויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS הם השוריים ביותר מבין האסטרטגים בסקר התחזיות של בלומברג, שכן הם צופים שהמדד האמור יטפס לרמת שיא במהלך המחצית השנייה. בינקי קדלה, אסטרטגית בכירה בדויטשה בנק, אומרת שהמדד האמור יסיים את השנה ברמה של 1,650 נקודות – עלייה של 29% בהשוואה לרמה ב-30 ליוני. איאן סקוט, אסטרטג בליהמן, צופה עלייה בשיעור של 27% לרמה של 1,630 נקודות, בעוד שדוויד ביאנקו ב-UBS טוען שהמדד יזנק לפחות ב-25%.
"הריבאונד במדד ה-S&P500 יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם", אמר ביאנקו. "השוק מתמחר כעת סיכונים רבים. החששות הן כי רווחי החברות צפויים לקרוס ואילו שיעורי הריבית עתידים להאמיר בניסיון לריסון האינפלציה. כל אלו לא עומדים להתרחש".
התחזיות השנתיות של האסטרטגיים פספסו בכ-14% בממוצע מאז שנת 2000, על פי נתוני בלומברג. יתרה, האנליסטים לא דיווח על תחזיות שנתיות שליליות במהלך 8 השנים האחרונות. ואם לא די בכך, בתחילת השנה, האסטרטגים הודיעו למשקיעים לצפות לעלייה שנתית בשיעור של 11% במדד ה-S&P500. עד כה, המדד האמור צנח בכ-14%.
"בסופו של יום, כנראה שקוף עם חשבוניה עדיף", אמר פיטר סורנטינו, מנהל כספים בכיר בהנינגטון יועצי נכסים. "מסקרן לקרוא את הדיווחים האסטרטגים, למרות שהם מגרים. אך בסופו של יום, עדיף להשתמש בכלים האישיים. אנו לא קרובים לרמת האופטימיות של התחזיות המדוברות".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
