ליהמן ברדרס, UBS ודויטשה בנק צופים ראלי חד: "הריבאונד יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם"

מנהלי השקעות מטילים ספק ביכולתם של האנליסטים ומעדיפים אפילו 'קוף עם חשבוניה': "אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם"
אילן קליקה |

בשעה שמדד ה-S&P500 קרוב להתקבל למועדון השוק הדובי, דויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS טוענים שהמדד האמור יטפס באופן החד ביותר מזה 26 שנה במהלך המחצית השנייה של השנה. האם הנבואה תתגשם? לא אם לסטטיסטיקה יש יד בעניין.

ה-S&P500 צפוי להתחזק ב-18% עד לחודש ינואר 2009, כך מסתמן על פי קונצנזוס התחזיות של 10 אסטרטגים בארה"ב, בסקר שנערך על ידי בלומברג. התחזיות מבוססות בחלקן על הערכות שרווחי החברות יזנקו ב-50% במהלך הרבעון האחרון של השנה, לאחר שצנחו בשנה שעברה.

בהנחה שהדבר יתרחש, ייתכן וזה לא יספיק. בשנת 2001, הפעם האחרונה שרווחי החברות צנחו באותו אופן כפי שצנחו ברבעון הרביעי של שנת 2007, לרווחי החברות נדרשו 3 רבעונים רצופים לפני שהמניות התאוששו. נציין, תחזיות האנליסטים עדיין משקפים ירידה בהשוואה לרמות בשנת 2006, דבר המקשה על הצדקת אופטימיות המשקיעים.

"אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם", אמר רנדי בטמן שמכהן כמנהל השקעות בכיר בהנטינגטון בנצ'רס. "לדעתי הערכות אלו אינן ראליסטיות".

בשבוע האחרון מדד ה-S&P500 איבד 1.2%, כ-1% מתחת לגבול השרירותי של "שוק דובי" - המוגדר כירידה של 20% מרמת השיא (בחודש אוקטובר). בהתבסס על רמת הסגירה ב-30 ביוני, 1,280 נקודות, תחזית האסטרטגים שמציינת כי המדד יגיע לרמה של 1,515 נקודות על סוף השנה, דורשת ראלי משמעותי – כזה שלא נראה מאז שרונלד רייגן כיהן כנשיא ארה"ב, או באופן הפשוט יותר – מאז 1982.

האסטרטגים בדויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS הם השוריים ביותר מבין האסטרטגים בסקר התחזיות של בלומברג, שכן הם צופים שהמדד האמור יטפס לרמת שיא במהלך המחצית השנייה. בינקי קדלה, אסטרטגית בכירה בדויטשה בנק, אומרת שהמדד האמור יסיים את השנה ברמה של 1,650 נקודות – עלייה של 29% בהשוואה לרמה ב-30 ליוני. איאן סקוט, אסטרטג בליהמן, צופה עלייה בשיעור של 27% לרמה של 1,630 נקודות, בעוד שדוויד ביאנקו ב-UBS טוען שהמדד יזנק לפחות ב-25%.

"הריבאונד במדד ה-S&P500 יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם", אמר ביאנקו. "השוק מתמחר כעת סיכונים רבים. החששות הן כי רווחי החברות צפויים לקרוס ואילו שיעורי הריבית עתידים להאמיר בניסיון לריסון האינפלציה. כל אלו לא עומדים להתרחש".

התחזיות השנתיות של האסטרטגיים פספסו בכ-14% בממוצע מאז שנת 2000, על פי נתוני בלומברג. יתרה, האנליסטים לא דיווח על תחזיות שנתיות שליליות במהלך 8 השנים האחרונות. ואם לא די בכך, בתחילת השנה, האסטרטגים הודיעו למשקיעים לצפות לעלייה שנתית בשיעור של 11% במדד ה-S&P500. עד כה, המדד האמור צנח בכ-14%.

"בסופו של יום, כנראה שקוף עם חשבוניה עדיף", אמר פיטר סורנטינו, מנהל כספים בכיר בהנינגטון יועצי נכסים. "מסקרן לקרוא את הדיווחים האסטרטגים, למרות שהם מגרים. אך בסופו של יום, עדיף להשתמש בכלים האישיים. אנו לא קרובים לרמת האופטימיות של התחזיות המדוברות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.86%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות