ליהמן ברדרס, UBS ודויטשה בנק צופים ראלי חד: "הריבאונד יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם"

מנהלי השקעות מטילים ספק ביכולתם של האנליסטים ומעדיפים אפילו 'קוף עם חשבוניה': "אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם"
אילן קליקה |

בשעה שמדד ה-S&P500 קרוב להתקבל למועדון השוק הדובי, דויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS טוענים שהמדד האמור יטפס באופן החד ביותר מזה 26 שנה במהלך המחצית השנייה של השנה. האם הנבואה תתגשם? לא אם לסטטיסטיקה יש יד בעניין.

ה-S&P500 צפוי להתחזק ב-18% עד לחודש ינואר 2009, כך מסתמן על פי קונצנזוס התחזיות של 10 אסטרטגים בארה"ב, בסקר שנערך על ידי בלומברג. התחזיות מבוססות בחלקן על הערכות שרווחי החברות יזנקו ב-50% במהלך הרבעון האחרון של השנה, לאחר שצנחו בשנה שעברה.

בהנחה שהדבר יתרחש, ייתכן וזה לא יספיק. בשנת 2001, הפעם האחרונה שרווחי החברות צנחו באותו אופן כפי שצנחו ברבעון הרביעי של שנת 2007, לרווחי החברות נדרשו 3 רבעונים רצופים לפני שהמניות התאוששו. נציין, תחזיות האנליסטים עדיין משקפים ירידה בהשוואה לרמות בשנת 2006, דבר המקשה על הצדקת אופטימיות המשקיעים.

"אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם", אמר רנדי בטמן שמכהן כמנהל השקעות בכיר בהנטינגטון בנצ'רס. "לדעתי הערכות אלו אינן ראליסטיות".

בשבוע האחרון מדד ה-S&P500 איבד 1.2%, כ-1% מתחת לגבול השרירותי של "שוק דובי" - המוגדר כירידה של 20% מרמת השיא (בחודש אוקטובר). בהתבסס על רמת הסגירה ב-30 ביוני, 1,280 נקודות, תחזית האסטרטגים שמציינת כי המדד יגיע לרמה של 1,515 נקודות על סוף השנה, דורשת ראלי משמעותי – כזה שלא נראה מאז שרונלד רייגן כיהן כנשיא ארה"ב, או באופן הפשוט יותר – מאז 1982.

האסטרטגים בדויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS הם השוריים ביותר מבין האסטרטגים בסקר התחזיות של בלומברג, שכן הם צופים שהמדד האמור יטפס לרמת שיא במהלך המחצית השנייה. בינקי קדלה, אסטרטגית בכירה בדויטשה בנק, אומרת שהמדד האמור יסיים את השנה ברמה של 1,650 נקודות – עלייה של 29% בהשוואה לרמה ב-30 ליוני. איאן סקוט, אסטרטג בליהמן, צופה עלייה בשיעור של 27% לרמה של 1,630 נקודות, בעוד שדוויד ביאנקו ב-UBS טוען שהמדד יזנק לפחות ב-25%.

"הריבאונד במדד ה-S&P500 יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם", אמר ביאנקו. "השוק מתמחר כעת סיכונים רבים. החששות הן כי רווחי החברות צפויים לקרוס ואילו שיעורי הריבית עתידים להאמיר בניסיון לריסון האינפלציה. כל אלו לא עומדים להתרחש".

התחזיות השנתיות של האסטרטגיים פספסו בכ-14% בממוצע מאז שנת 2000, על פי נתוני בלומברג. יתרה, האנליסטים לא דיווח על תחזיות שנתיות שליליות במהלך 8 השנים האחרונות. ואם לא די בכך, בתחילת השנה, האסטרטגים הודיעו למשקיעים לצפות לעלייה שנתית בשיעור של 11% במדד ה-S&P500. עד כה, המדד האמור צנח בכ-14%.

"בסופו של יום, כנראה שקוף עם חשבוניה עדיף", אמר פיטר סורנטינו, מנהל כספים בכיר בהנינגטון יועצי נכסים. "מסקרן לקרוא את הדיווחים האסטרטגים, למרות שהם מגרים. אך בסופו של יום, עדיף להשתמש בכלים האישיים. אנו לא קרובים לרמת האופטימיות של התחזיות המדוברות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.