ליהמן ברדרס, UBS ודויטשה בנק צופים ראלי חד: "הריבאונד יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם"

מנהלי השקעות מטילים ספק ביכולתם של האנליסטים ומעדיפים אפילו 'קוף עם חשבוניה': "אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם"
אילן קליקה |

בשעה שמדד ה-S&P500 קרוב להתקבל למועדון השוק הדובי, דויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS טוענים שהמדד האמור יטפס באופן החד ביותר מזה 26 שנה במהלך המחצית השנייה של השנה. האם הנבואה תתגשם? לא אם לסטטיסטיקה יש יד בעניין.

ה-S&P500 צפוי להתחזק ב-18% עד לחודש ינואר 2009, כך מסתמן על פי קונצנזוס התחזיות של 10 אסטרטגים בארה"ב, בסקר שנערך על ידי בלומברג. התחזיות מבוססות בחלקן על הערכות שרווחי החברות יזנקו ב-50% במהלך הרבעון האחרון של השנה, לאחר שצנחו בשנה שעברה.

בהנחה שהדבר יתרחש, ייתכן וזה לא יספיק. בשנת 2001, הפעם האחרונה שרווחי החברות צנחו באותו אופן כפי שצנחו ברבעון הרביעי של שנת 2007, לרווחי החברות נדרשו 3 רבעונים רצופים לפני שהמניות התאוששו. נציין, תחזיות האנליסטים עדיין משקפים ירידה בהשוואה לרמות בשנת 2006, דבר המקשה על הצדקת אופטימיות המשקיעים.

"אם האנליסטים צודקים, אנשק אותם", אמר רנדי בטמן שמכהן כמנהל השקעות בכיר בהנטינגטון בנצ'רס. "לדעתי הערכות אלו אינן ראליסטיות".

בשבוע האחרון מדד ה-S&P500 איבד 1.2%, כ-1% מתחת לגבול השרירותי של "שוק דובי" - המוגדר כירידה של 20% מרמת השיא (בחודש אוקטובר). בהתבסס על רמת הסגירה ב-30 ביוני, 1,280 נקודות, תחזית האסטרטגים שמציינת כי המדד יגיע לרמה של 1,515 נקודות על סוף השנה, דורשת ראלי משמעותי – כזה שלא נראה מאז שרונלד רייגן כיהן כנשיא ארה"ב, או באופן הפשוט יותר – מאז 1982.

האסטרטגים בדויטשה בנק, ליהמן ברדרס ו-UBS הם השוריים ביותר מבין האסטרטגים בסקר התחזיות של בלומברג, שכן הם צופים שהמדד האמור יטפס לרמת שיא במהלך המחצית השנייה. בינקי קדלה, אסטרטגית בכירה בדויטשה בנק, אומרת שהמדד האמור יסיים את השנה ברמה של 1,650 נקודות – עלייה של 29% בהשוואה לרמה ב-30 ליוני. איאן סקוט, אסטרטג בליהמן, צופה עלייה בשיעור של 27% לרמה של 1,630 נקודות, בעוד שדוויד ביאנקו ב-UBS טוען שהמדד יזנק לפחות ב-25%.

"הריבאונד במדד ה-S&P500 יהיה אחד הגדולים ביותר אי פעם", אמר ביאנקו. "השוק מתמחר כעת סיכונים רבים. החששות הן כי רווחי החברות צפויים לקרוס ואילו שיעורי הריבית עתידים להאמיר בניסיון לריסון האינפלציה. כל אלו לא עומדים להתרחש".

התחזיות השנתיות של האסטרטגיים פספסו בכ-14% בממוצע מאז שנת 2000, על פי נתוני בלומברג. יתרה, האנליסטים לא דיווח על תחזיות שנתיות שליליות במהלך 8 השנים האחרונות. ואם לא די בכך, בתחילת השנה, האסטרטגים הודיעו למשקיעים לצפות לעלייה שנתית בשיעור של 11% במדד ה-S&P500. עד כה, המדד האמור צנח בכ-14%.

"בסופו של יום, כנראה שקוף עם חשבוניה עדיף", אמר פיטר סורנטינו, מנהל כספים בכיר בהנינגטון יועצי נכסים. "מסקרן לקרוא את הדיווחים האסטרטגים, למרות שהם מגרים. אך בסופו של יום, עדיף להשתמש בכלים האישיים. אנו לא קרובים לרמת האופטימיות של התחזיות המדוברות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.