הסתכלנו על הדו"חות: בחרנו 5 מניות יתר חזקות
למשמע המילים מניות יתר, סביר להניח שרוב הקוראים הפוטנציאלים של מאמר זה הינם פעילים מנוסים בשוק ההון ורחוקים מהכינוי ציבור רחב, מפני שהסתכלות על מניות היתר בחודשים האחרונים הינה דבר מתסכל ביותר. המניות סובלות מחוסר עניין וחוסר סחירות, וכשהן כן נסחרות בד"כ הכיוון הוא דרומה. עד כה הספיק מדד היתר הכללי לרדת ב-2008 בשיעור של כ-25% ושנה אחורה הירידה היא של כ-40% בממוצע.
ולמרות זאת ואולי בגלל העובדות הנ"ל, אני עוקב בדריכות אחר מרבית הדוחות הכספיים שמנפקים חברות אלו, מפני שהניסיון מלמד שבתקופות מסוימות מניות אלו יכולות לתת תשואה פנומינלית המגובות בתוצאות הכספיות בשטח. להלן רשימה של מספר חברות בעלות תוצאות בולטות ברבעון הראשון 2008.
אזימוט טכנו - יצרנית מוצרי האלקטרו- אופטיקה וציוד המבוסס על טכנולוגיות ה-GPS מראה מגמת שיפור לאורך תקופה ארוכה צבר ההזמנות צמח מרמה של 63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ל-153 מיליון שקל נכון לתאריך 25.5.08 וכניסה לתחום ציוד הרכב הכולל גם הזמנה ראשונית מאחת מיצרניות הרכב הגדולה בעולם. החברה נסחרת בשווי שוק של 67 מיליון שקל ובמכפיל מומוצע 5 לשנת 2008 מראה שניתן לייצר ולפתח בישראל כשאתה בתחום הנכון ולמרות הירידה בשער הדולר שפוגעת בתוצאותיה.
יצוא – חברת האחזקות הוותיקה שבשליטת משפחת שובל, המבוססת בעיקר על תוצאות בנק ירושלים, ופעילויות השקעה בתחום הנדל"ן והמלונאות מייצרת כבר שנים ארוכות דוחות משובחים, עם שווי שוק של 207 מיליון שקל ורווח ברבעון הראשון של 10.5 מיליון שקל, מדובר בהשקעה יחסית סולידית.
וואן תוכנה - חברת שירותים זו בתחום המחשוב, המעניקה פתרונות במגוון רחב של יישומים, מצליחה לבסס עצמה בזכות ניהול נכון כחברה רווחית ויציבה, שווי שוק של 120 מיליון שקל על רווחיות של 18 מיליון שקל לשנת2007 ו-6.7 מיליון שקל לרבעון הראשון 2008 ואנו מקבלים חברת שירותים יציבה במכפיל 6, בהחלט השקעה מעניינת לטווח ארוך.
לידר שוקי הון – אחת מהמניות הפחות מוזכרות בתחום שוק ההון, אבל בהחלט נראה שמצליחה לצלוח את המשבר בשוק ההון המקומי ובעיקר בשוק ההנפקות המקומי, שאינו גורם חשוב בפעילותה, שווי שוק של 150 מיליון שקל ורווחיות של 6.6 ברבעון הראשון 2008, נותן לנו הרגשה שהחברה תצלח את המשבר הנ"ל בשוק בהצלחה ותהיה בעמדת זינוק מעניינת כשהשוק יתהפך.
קליל - חברת האלומיניום הוותיקה, נמצאת בעיצומו של מהפך עסקי ברבעון הראשון של 2008. קליל, הנשלטת על ידי צורי דבוש ומנוהלת על ידי אריה ריכטמן, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2008 עם גידול של כ-20% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, ל-80 מיליון שקל. עיקר הגידול בהכנסות נובע מהרחבת היקף הפעילות של החברה, וכן מגידול בכמויות המכירה על רקע עלייה בביקושים בענף הבנייה למגורים. החברה הרוויחה 9.3 מיליון שקל ברבעון זה ונסחרת לפי שווי שוק של 157 מיליון שקל.
מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
