אל-על: תביעת פיצוי על סך 103 מיליון דולר הוגשה נגד החברה

חברת Sabre Inc הגישה למוסד הבוררות הבינ"ל בצרפת כתב תביעה עם בקשה לפיצוי כנגד אל-על בשל הפרת הסכם
משה בנימין |

חברת אל-על מודיעה היום (ה) כי התקבלה במשרדה הראשי של החברה בקשה לקיום הליך בוררות בצירוף כתב תביעה שהוגשה למוסד לבוררות הבינלאומי בפריס (International Court of Arbitration) של ארגון המסחר הבינלאומי (International Chamber of Commerce ).

כתב התביעה כנגד אל-על הוגש על ידי Sabre Inc (חברה הרשומה בארה"ב) ו Sabre Marketing Nederland BV (חברה הרשומה בהולנד), בנוגע להסכם שיתוף הפעולה אשר נחתם בין החברה לבין Sabre Inc בשנת 2001.

על פי ההסכם, הוקמה חברה משותפת המוחזקת על ידי החברה ו- Sabre Inc, שעוסקת בשירותי הזמנות לטיסות ושירותים נלווים.

בכתב התביעה טוענת סייבר כי החברה הפרה את ההסכם בכך שהחליפה את מערכת ההזמנות הקודמת של החברה במערכת הזמנות בינלאומית חדשה. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה כוללים אכיפת ההסכם ומתן בלעדיות בשיווק מערכת הפצה. לחלופין, נתבע פיצוי כספי הכולל, בין השאר, תשלום פיצוי בסך של כ- 36 מליוני דולר בשל הפרת ההסכם וכן סכום של כ-67 מליוני דולר בגין פגיעה במוניטין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".