גידולי הסויה יזנקו ב-18% השנה: חדשות טובות למכתשים אגן?
החקלאים צפויים לזרוע פחות יבולי תירס בשנה הנוכחית, כך עולה מדו"ח החקלאות השנתי שפורסם היום, זה עלול לבשר לחלק מאיתנו חשבונות מנופחים במכולת. אולם, לחלק מהספקולנטים בשוק הסחורות זו בוודאי בשורה משמחת.
מחירי התירס קפצו לשחקים בשנים האחרונות, בסיוע של תעשיית האתנול המתפתחת, בה הופכים את היבולים לדלק. מעבר לכך הביקושים ההולכים וגוברים בעולם למזון בעיקר ממדינות הודו וסין עושים את שלהם. המחירים הגבוהים הגיעו גם בדמות של עלייה במחירי הבשר, היות והחיות ניזונות מחלק מהסחורות החקלאיות. בזמן שעלות גידולם מאמירה, המחיר אותו דורשים החקלאים לא נותר בעינו.
החקלאים צפויים לעבד השנה 86 מיליון אקרים של תירס בשנה הנוכחית, כך לפחות חוזה משרד החקלאות האמריקני כרגע, היבול הצפוי משקף ירידה של 8% לעומת 2007. כמות היבולים נכון לשנה האחרונה הגיעה לשיא מאז מלחמת העולם השניה. הירידה בהיצע כנראה עלולה להביא למחירים לזנק מעלה – הצרה נוגעת יותר לנו הצרכנים. הזינוק בשוק הסחורות עלול להיות מגולגל כלפינו הצרכנים.
אך אל דאגה, בהסתמך על הנתונים של משרד החקלאות, יבולי התירס צפויים להישאר ברמות שיא היסטוריות, אך כנראה יעשו מעין תיקון בשנה הנוכחית, זאת בשל עלויות גבוהות של הגידולים, ומנגד תנאים טובים יותר של גידולים אחרים, כמו פולי הסויה.
כאשר החקלאים מבצעים את ההתאמות, הגידולים של פולי הסויה צפויים לזנק ב-18% השנה, כ-75 מיליון אקרים. העלייה החדה ביותר בגידולים צפוייה להתרחש בנברסקה ולואה.
אצלנו, מושפעת מניית מכתשים אגן מהביקושים לסחורות החקלאיות. היות ביקושים גבוהים מאפשרים לה סביבה עסקית נוחה יותר, שבאה לידי ביטוי בביקושים לקוטלי חרקים. כיום מספקת מכתשים גם תכשירים תומכי גידולי תירס וגם פולי סויה, כרגע קשה לדעת מה ישפיע יותר, הירידה בגידולי התירס, או הזינוק בגידולי הסויה.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.