הקלות במיסוי לעולים חדשים ותושבים חוזרים
שר הקליטה, יעקב אדרי: "התוכנית היא פריצת דרך היסטורית, שתאפשר ליהודים רבים בעולם ולמאות אלפי ישראלים בחו"ל לקבל החלטה לבוא לישראל מבלי לחשוש לחוסנם הכלכלי"
שר האוצר, רוני בר-און, אימץ המלצות משותפות לרשות המיסים ומשרד הקליטה בנוגע לרפורמה במיסוי לעולים חדשים ותושבים חוזרים.
הרפורמה, המעניקה שורת הקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים, גובשה בהנחיית שר האוצר במטרה לעודד עלייה לישראל, להגדיל את מימדיה ולהשיב הביתה מאות אלפי ישראלים החיים בחו"ל, תוך הסרת חסמי מס משמעותיים. מטרתה לעודד השקעות בישראל ולהחזיר הון אנושי ובכך לתרום לפיתוח חוסנה הכלכלי והחברתי של ישראל.
שר האוצר, רוני בר-און: "אנו מחויבים לפעול לעידוד העלייה ולהשבתם של ישראלים אשר מרכז חייהם אינו בישראל ולסייע בקליטתם בארץ ובתוך כך לחזק את מדינת ישראל כביתו של העם היהודי".
את התוכנית יזמו משרד הקליטה ורשות המיסים במסגרת פרויקט "חוזרים הביתה ב-60 לישראל" שמוביל משרד הקליטה. במסגרת המבצע מעניק המשרד לישראלים החוזרים סל הטבות כלכליות בתחומי תעסוקה ומסיר עבורם חסמים כלכליים אחרים בתחום ביטוח הבריאות.
פרטי התוכנית המוצעת, גובשו בחודשים האחרונים על ידי צוות משותף בראשות מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון, וסמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים רו"ח גידי בר-זכאי והוצגו לשר האוצר על ידי מנהל רשות המיסים, יהודה נסרדישי. ההמלצות נועדו להשלים את מאמצה של מדינת ישראל להגדלת מספר הישראלים והיהודים הבוחרים להעתיק את מרכז חייהם לישראל.
ההקלות המוצעות במסגרת הרפורמה כוללות מתן פטור ממיסוי ומדיווח לתקופה של עשר שנים על נכסים והכנסות שמקורן מחוץ לישראל, והן תוענקנה על כל סוגי ההכנסות, החל מהכנסות מריבית ומדיווידנד שמקורם בחו"ל, הכנסות משכירות, משלח יד ומשכורות מעבודה נוספת, הכנסות מעסק וכלה ברווחי הון במכירת נכסים מחוץ לישראל.
שר האוצר, רוני בר- און: "מעבר לחשיבות שבעצם השבתם ארצה של תושבים חוזרים ועידוד עלייתם של עולים חדשים, התוכנית תעשיר את ההון האנושי, תרחיב את מוטת הידע והניסיון בענפי השוק השונים ותתרום להגברת הפעילות הכלכלית במשק הישראלי. אמשיך לפעול להסרת חסמים בירוקראטיים אשר מסרבלים ומעכבים את התפתחותו של המשק."
שר הקליטה, יעקב אדרי: "הרפורמה מהווה מהפכה של ממש המשלבת לראשונה בין כדאיות ערכית ועלייה ממניעים ציוניים לבין כדאיות כלכלית. לדבריו, נטל המיסוי היווה מאז ומתמיד מכשול משמעותי בדרכם של עולים וישראלים לעלות ארצה והסרתו תביא לגידול משמעותי בממדי העלייה ותכפיל את מספר הישראלים החוזרים.
עוד הוסיף כי משרדו ימשיך לפעול להסרת כמה שיותר חסמים כלכליים ולפיתוח תוכניות אטרקטיביות לעידוד עלייה ולהשבת מיטב המוחות הביתה".
שר האוצר הנחה את רשות המיסים לנסח תזכיר חוק בהתאם לתוכנית שאישר בימים הקרובים.
ההצעה מרחיבה, מפשטת ומפרטת שורת הקלות ממס בקשר לחבות המס וכללי הדיווח של עולים חדשים ותושבים חוזרים שיסווגו כעולים לצורכי מס הכנסה באשר להכנסותיהם שמופקות מחוץ לישראל:
1. הענקת פטור ממס לכל סוגי מקורות ההכנסה בחו"ל לתקופה של 10 שנים
ע"פ המצב היום, ניתן פטור ממס למשך 5 שנים רק על הכנסות פאסיביות מנכסים שרכש בחו"ל (ריבית, דיווידנד, קיצבה, תמלוגים ודמי שכירות); וכן זכאות לפטור למשך 4 שנים על הכנסות מעסקים ובתנאי שהיו בבעלותו לפחות 5 שנים טרם עלייתו. עם זאת ובמקביל, קובע הדין הקיים פטור ממס למשך 10 שנים, על הכנסות ממימוש הנכסים וההשקעות בחו"ל שהניבו את אותן הכנסות פטורות.
מוצע לקבוע באופן אחיד רחב וברור, פטור לכלל הכנסותיו של העולה, המופקות מחוץ לישראל, למשך 10 שנים מיום עלייתו לישראל, באופן שיכלול את כל הכנסותיו, בין אם מקורן במימוש נכסים והשקעות בחו"ל, ובין אם מקורן בהכנסות שוטפות שהופקו מחוץ לישראל.
2. הרחבת ההקלות במיסוי לתושבים חוזרים
קביעת מעמד מיסויי חדש "תושב חוזר שיסווג כעולה לצורכי מס הכנסה" למי ששהה מחוץ לישראל לפחות 10 שנים מהמועד שעזב. מעמד זה ירחיב את ההקלות ממס הניתנות כיום לתושב חוזר וישווה אותן להקלות המוענקות לעולה חדש. כדי לעודד חזרתם של ישראלים במסגרת מבצע משרד הקליטה לשנת ה-60, מוצע לקבוע, כהוראת שעה, כי בין השנים 2009-2008 התקופה שתזכה את היחיד להיחשב "כעולה לצרכי מס הכנסה" תעמוד על 5 שנים בלבד, במידה ונחשב תושב חוץ ביום 1 בינואר 2008.
3. קביעת מסלול התאקלמות
מתן תקופת הסתגלות בת שנה אחת ממועד הגעתו ארצה של היחיד אשר בה, לבקשתו, לא יחשב תושב ישראל לצרכי מס הכנסה. לאחר תקופת הסתגלות זו, יוכל היחיד לקבל החלטה מושכלת לגבי מקום מושבו.
4. קביעת פטור ממס לחברות המנוהלות על ידי עולה
חברות הנשלטות על ידי עולים לא יסווגו כחברות תושבות ישראל רק בשל עליית בעלי מניותיהם לישראל. מטרת הוראה זו הנה להסיר את חוסר הוודאות של יחידים שבחרו לעלות ארצה בשאלה האם החברה בה מחזיקים הפכה תושבת ישראל ומשכך כפופה למס בישראל. כך שלמעשה יוכלו להפיק הכנסות הפטורות על פי הכללים גם במסגרת חברות בשליטתם, הפועלות בעולם כולו בכפוף לכך שההכנסות אינן מופקות בישראל.
5. קביעת פטור מחובת הדיווח על הכנסה שמקורה בחו"ל:
היחידים והחברות שבשליטתם, לא יהיו חייבים בדיווח על ההכנסות שנהנות מהפטור.
הכנסותיהם של העולים והתושבים החוזרים מפעילות בישראל והשקעות בנכסים ישראליים, שיופקו לאחר עלייתם / חזרתם יהיו חייבים בדיווח ויתחייבו במס בהתאם להוראות החוק הרגילות.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
