הבורסה סגרה שבוע של ירידות: מדד הבנקים איבד השבוע 6.5%

זינוק של קרוב ל-5% הספיק למניה של לבייב שהתממשה ב-4.6%. המעו"ף איבד 1.37% ומדד הבנקים הגדיל לעשות עם ירידה יומית של 2.45%
ישראל הס |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב חתמו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות. ברקע, פתיחת מסחר שלילית בוול סטריט כאשר מדד הנאסד"ק רושם ירידות של 0.35% ומדד הדאו ג'ונס מאבד 0.9%.

בשעה 14:00 (שעון ישראל) הכריז טרישה, נגיד הבנק האירופי, על הותרת הריבית על כנה ברמה של 4%. בשעה 14:45 (שעון ישראל) הודיע נגיד הבנק הבריטי אף הוא על הותרת הריבית בארצו על כנה ברמה של 5.25%. נציין כי שני הנגידים הותירו את הריביות בבריטניה ובאירופה בהתאם לציפיות האנליסטים בשוק. .

כשלושה שבועות נותרו לסיום עונת הדוחות הנוכחית, כך שבתקופה הקרובה אנו עומדים בפני מבול של דוחות, כאשר חברות הבנקים והביטוח צפויות לפרסם לקראת סוף החודש, כמנהגן.

לאחר הירידות האחרונות שנרשמו בתקופה האחרונה, יצא אתמול (ד') בית ההשקעות מיטב בהודעה לפיה הירידות בבורסה מוגזמות מדי. לפי מיטב, "רמת השערים נהייתה פשוט נמוכה הרבה יותר מבעבר והמניות נעשו זולות יותר, למעט לגבי מי שמאמץ גישה פסימית מאוד, לפיה המיתון בארה"ב הוא עניין לשנים ולא לשנה, או פחות מכך". הפעם האחרונה שמיטב יצאה בקריאה כזו הייתה בשנת 2003, ממש לפני תחילתו של גל העליות הגדול, אולם במיטב מציינים כי המצב כיום אינו זהה למצב ב-2003 והמניות לא נמצאות במצב של "הזדמנות קנייה יוצאת דופן".

מדדים מובילים: המעו"ף רשם ירידה של 1.37% וסגר ברמה של 1,071 נקודות, ת"א 100 השיל 1.28% לרמה של 998 נקודות והתל-טק איבד 1.34%. בסיכום שבועי איבד מדד המעו"ף כ-3.45% ומדד ת"א 100 השיל כ-3.5%.

מניות במרכז

חברת מגל מערכות דיווחה היום (ה') על דוחותיה הכספיים. בשורה התחתונה עמד הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007 על 2.9 מיליוני דולרים, בהשוואה להפסד נקי של 231 אלפי דולרים ברבעון המקביל אשתקד. החברה הודיעה על רווח חד פעמי בסך 8.5 מיליון דולר שנבע כתוצאה ממכירת חברת smart במהלך הרבעון הרביעי של 2007.

כיל והחברה לישראל נסחרו היום על רקע מחיר שיא שקבע התירס, מה שהיטיב אמש עם מניות האגרו-כימיה בוול סטריט ושלח אותן לעליות. כך, למשל, זינקה פוטאש בכ-2.5% ומוזאיק הוסיפה כ-1.5%.

מניית אפריקה ישראל המשיכה לרכז עניין על רקע התנודתיות במניה בימים האחרונים. אתמול התאוששה המניה בעקבות זינוק של 5.1% במניית החברה הבת, אפי פיתוח, בלונדון - הזינוק החד ביותר במניה מאז ה-14 בפברואר. זאת, בעקבות סקירה של מורגן סטנלי על שוק הנדל"ן הרוסי, אשר מסר כי שוק זה "מועדף" עליו מבין כל השווקים במזרח אירופה בשל הצמיחה הגבוהה במדינה באופן יחסי.

קבוצת דור אלון ריכזו עניין על רקע פרסום דוחותיה הכספיים של חברת הבת בארה"ב אלון USA. החברה מסרה אמש על הפסד גדול מהצפוי על רקע הגאות במחיר הנפט שפגע במרווחים שלה. במקביל, החברה הודיעה כי בכוונתה להנפיק מניות לציבור עד סוף השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.26%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.26%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות