מחירים רבותי מחירים: ירושלים לעשירים בלבד
מחירי הדירות בירושלים נוסקים וכנראה ימשיכו לטפס. מי שחשב שירושלים הגיעה לשיאי מחירים, מוזמן ללקט את העובדות ולהסיק את המסקנות. לאחר שכבר ספגה עליות מחירים של עשרות אחוזים במחירי הדירות בשנתיים האחרונות, האם יכולה בירתנו להתהדר בתואר "ירושלים לעשירים בלבד"?
בשבוע האחרון של שנת 2007 אמר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לשר השיכון כי יש להימנע מ"אישור אוטומטי" של בנייה במזרח ירושלים וזאת בניגוד למצב שחל כיום. אולמרט התחייב בתאריך זה למחמוד עבאס, יו"ר הרשות, כי לא תבנה שכונה בירושלים בצורה שתיפגע בסיכויים להסדר עם הפלשתינאים. עד כאן הדיבורים אך הצעדים האופרטיביים בתחום לא איחרו לבוא.
ב-11/2/08 נאם יאיר מעיין, מנכ"ל עיריית ירושלים, בכנסת על כך שבשכונת פסגת זאב בירושלים מעכב משרד השיכון את שיווקם של 750 יחידות דיור ובהר חומה מעוכבות לשיווק 150 יחידות דיור נוספות, זאת בשל העובדה, לדברי מעיין, כי ראש הממשלה לא אישר פרוייקטים אלה לשיווק. בנוסף הקפיא משרד השיכון, בהוראת ראש הממשלה, את שיווקם של מאות יחידות דיור בישובים עוטפי ירושלים כמו אפרת, גבעת זאב, אדם ובית"ר עלית.
יאיר ביטון, יו"ר התאחדות הקבלנים בירושלים, מסר לנו -"בירושלים יש מחסור חמור בעתידות קרקע ולכן יש לתמוך בתוכנית 'ספדיה', הקוראת להרחבת ירושלים לכיוון מערב ואז יש לך קרקע ל-20 אלף יחידות דיור נוספות".
"יש הרבה פוליטיקות סביב הנושא ולכן התוכנית יכולה להיתקע"
ביטון: "כל ירושלים היא פוליטיקה אחת גדולה ובעיר אין עתודות קרקע לאוכלוסיות מסויימות. עם זאת, אם יש באפשרותך 400 אלף דולר ומעלה יש לך מלאי קרקעות בשפע. לאוכלוסיות של זוגות צעירים או עולים חדשים אין מענה כיום. זו אוכלוסיה משובחת שירושלים צריכה לשמר אותה. אם ההגירה השלילית תימשך, נמצא את עצמנו בשנת 2020 במצב של 60% יהודים לעומת 40% ערבים. זאת בהשוואה ל-70% יהודים מול 30% ערבים הגרים בעיר כיום".
מהם הפתרונות האפשריים?
בירושלים יש הרבה קרקעות של המנהל וצריך להפשיר אותם למגורים.
אז למה לא עושים זאת?
הבטחות לאמריקאים. אם יורידו את הבנייה בשכונת הר חומה ופסגת זאב איפה נבנה, ברחביה? לגבי תוכנית ספדיה, נכון שהיא פוגעת באיכות הסביבה אבל אפשר לצמצם את הפגיעה על ידי בנייה לגובה. ואז נוכל לבצע בשכונות כמו הקטמונים את תוכניות הפינוי בינוי.
אבל אז אתה נלחם בחוק אחר הקיים בעיר - "שמירת קו הנוף", האוסר בניה לגובה
"נכון, יש בעיה של אישורים לבנייה לגובה בעיר. כל הפוליטיקה הקיימת סביב הנושא יוצרת בעיה. אישור תוכנית ספדיה הוא אמנם תהליך ארוך טווח, אך כיום ניתן להגדיל באופן מיידי את עתודות הבנייה למגורים ב-5 אלף יחידות דיור על פי החלקים שאושרו מהתוכנית. תשמע ירושלים צריכה להתרחב למערב אחרת אין לה לאן להתפתח".
ובכן התמונה המצטיירת היא קשה ביותר. במצב הקיים הבנייה בירושלים מוגבלת והביקוש רב. מתוך חוקי הכלכלה הפשוטים ניתן לראות כי נמצא כאן מצב בו המחירים ימשיכו לעלות והזוגות הצעירים רק ימשיכו לנטוש את העיר.
תופעה בעייתית נוספת והיא בעיית "עיר הרפאים", המאפיינת רכישת דירות לשם מגורים בהם רק בימי החגים, עולה מתוך דברי סגן ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה בעירייה , הרב יהושוע פולק, "קשה מאוד להתמודד עם בעיית עיר הרפאים וזאת בשל העובדה כי אלה שגורמים כביכול לבעיה הם עשירי התפוצות, התורמים לבניין הארץ ביד רחבה ולכן אני מוכן לספוג בעיה זו, גם אם זה מה שנדרש על מנת להמשיך עם תרומות הכספים מחו"ל".
פולק מוסר עוד כי "לופליאנסקי, ראש עיריית ירושלים, עשה טעות כשביטל את תוכנית ספדיה לפני כחצי שנה וזאת מכיוון שבלעדיה אין עתודות בנייה בירושלים".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
