מה כיוונו הצפוי של היורו-דולר לתקופה הקרובה?

ניתן לראות כמה העלייה האחרונה הייתה מתמשכת ותלולה במשך התקופה האחרונה שהחלה מאוגוסט השנה. מה קרה אז? ובכן דבר בסיסי אחד קרה והוא החלטה מצד הבנק המרכזי האמריקאי לוותר על הדולר כדי לנסות ולהציל את הכלכלה בעזרת סדרה של הורדת ריבית

לפנינו גרף של היורו-דולר היומי. ניתן לראות כמה העלייה האחרונה הייתה מתמשכת ותלולה וכמה התעלה תומכת המחיר שימשה את הסוחרים במשך התקופה האחרונה שהחלה מאוגוסט השנה. מה קרה אז? ובכן דבר בסיסי אחד קרה והוא החלטה מצד הבנק המרכזי האמריקאי לוותר על הדולר כדי לנסות ולהציל את הכלכלה בעזרת סדרה של הורדת ריבית.

מסר זה, שהובן די מהר בשווקים ביטא את עצמו בתחומים רבים: משוק המניות תחילה ולאחר מכן בשוק הסחורות (נפט, זהב וסחורות חקלאיות) ועד לשוקי המטבע. המדד החשוב לפיו שוקלים את חוזקו של הדולר נקרא ה-US Dollar Index והמרכיב החשוב באינדקס זה הוא היורו.

מכל האמור לעיל ברור שהזוג מטבעות יורו-דולר מהווה סוג של סמן לחוזקו של המטבע האמריקאי בכללותו. הבה נסתכל על כמה נקודות טכניות שיכולות לרמוז על העתיד:

1. המחיר נמצא בחלק העליון של תעלה (וחוזר מפריצה של רצועות בולינגר – סימן שלילי בדרך כלל)

2. המחיר נמצא רחוק מאד מהממוצעים הנעים 50 (הירוק) וה-200 (סגול) ומצב זה בדרך כלל מתקן את עצמו על ידי ירידה או עמידה במקום.

3. מד העוצמה היחסי מתחיל להראות סימני התהפכות והשיאים בו יותר נמוכים כאשר שיאי במחיר נהיים יותר גבוהים. לתופעה זו קוראים סטייה דובית ובדרך כלל מרמזת על חולשה מגיעה.

לסיכום, ניתן לומר שלמרות הרקע המקרו כלכלי התומך בהמשך התחזקותו של היורו מול הדולר, יכולות להיות ויהיו תקופות של תיקון ולקיחת רווחים. תקופה כזו מתקרבת כי הריצה האחרונה הייתה מהירה מאד וניכרים סימנים של קניות ייתר ושל תחילת חולשה.

ועוד דבר אחד קטן: ניתן לצפות בצורה די מבוססת שירידה ביורו מול הדולר יגרום להחלשות השקל ברמה המקומית שלנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".