מה כיוונו הצפוי של היורו-דולר לתקופה הקרובה?
לפנינו גרף של היורו-דולר היומי. ניתן לראות כמה העלייה האחרונה הייתה מתמשכת ותלולה וכמה התעלה תומכת המחיר שימשה את הסוחרים במשך התקופה האחרונה שהחלה מאוגוסט השנה. מה קרה אז? ובכן דבר בסיסי אחד קרה והוא החלטה מצד הבנק המרכזי האמריקאי לוותר על הדולר כדי לנסות ולהציל את הכלכלה בעזרת סדרה של הורדת ריבית.
מסר זה, שהובן די מהר בשווקים ביטא את עצמו בתחומים רבים: משוק המניות תחילה ולאחר מכן בשוק הסחורות (נפט, זהב וסחורות חקלאיות) ועד לשוקי המטבע. המדד החשוב לפיו שוקלים את חוזקו של הדולר נקרא ה-US Dollar Index והמרכיב החשוב באינדקס זה הוא היורו.
מכל האמור לעיל ברור שהזוג מטבעות יורו-דולר מהווה סוג של סמן לחוזקו של המטבע האמריקאי בכללותו. הבה נסתכל על כמה נקודות טכניות שיכולות לרמוז על העתיד:
1. המחיר נמצא בחלק העליון של תעלה (וחוזר מפריצה של רצועות בולינגר – סימן שלילי בדרך כלל)
2. המחיר נמצא רחוק מאד מהממוצעים הנעים 50 (הירוק) וה-200 (סגול) ומצב זה בדרך כלל מתקן את עצמו על ידי ירידה או עמידה במקום.
3. מד העוצמה היחסי מתחיל להראות סימני התהפכות והשיאים בו יותר נמוכים כאשר שיאי במחיר נהיים יותר גבוהים. לתופעה זו קוראים סטייה דובית ובדרך כלל מרמזת על חולשה מגיעה.
לסיכום, ניתן לומר שלמרות הרקע המקרו כלכלי התומך בהמשך התחזקותו של היורו מול הדולר, יכולות להיות ויהיו תקופות של תיקון ולקיחת רווחים. תקופה כזו מתקרבת כי הריצה האחרונה הייתה מהירה מאד וניכרים סימנים של קניות ייתר ושל תחילת חולשה.
ועוד דבר אחד קטן: ניתן לצפות בצורה די מבוססת שירידה ביורו מול הדולר יגרום להחלשות השקל ברמה המקומית שלנו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
