מה כיוונו הצפוי של היורו-דולר לתקופה הקרובה?
לפנינו גרף של היורו-דולר היומי. ניתן לראות כמה העלייה האחרונה הייתה מתמשכת ותלולה וכמה התעלה תומכת המחיר שימשה את הסוחרים במשך התקופה האחרונה שהחלה מאוגוסט השנה. מה קרה אז? ובכן דבר בסיסי אחד קרה והוא החלטה מצד הבנק המרכזי האמריקאי לוותר על הדולר כדי לנסות ולהציל את הכלכלה בעזרת סדרה של הורדת ריבית.
מסר זה, שהובן די מהר בשווקים ביטא את עצמו בתחומים רבים: משוק המניות תחילה ולאחר מכן בשוק הסחורות (נפט, זהב וסחורות חקלאיות) ועד לשוקי המטבע. המדד החשוב לפיו שוקלים את חוזקו של הדולר נקרא ה-US Dollar Index והמרכיב החשוב באינדקס זה הוא היורו.
מכל האמור לעיל ברור שהזוג מטבעות יורו-דולר מהווה סוג של סמן לחוזקו של המטבע האמריקאי בכללותו. הבה נסתכל על כמה נקודות טכניות שיכולות לרמוז על העתיד:
1. המחיר נמצא בחלק העליון של תעלה (וחוזר מפריצה של רצועות בולינגר – סימן שלילי בדרך כלל)
2. המחיר נמצא רחוק מאד מהממוצעים הנעים 50 (הירוק) וה-200 (סגול) ומצב זה בדרך כלל מתקן את עצמו על ידי ירידה או עמידה במקום.
3. מד העוצמה היחסי מתחיל להראות סימני התהפכות והשיאים בו יותר נמוכים כאשר שיאי במחיר נהיים יותר גבוהים. לתופעה זו קוראים סטייה דובית ובדרך כלל מרמזת על חולשה מגיעה.
לסיכום, ניתן לומר שלמרות הרקע המקרו כלכלי התומך בהמשך התחזקותו של היורו מול הדולר, יכולות להיות ויהיו תקופות של תיקון ולקיחת רווחים. תקופה כזו מתקרבת כי הריצה האחרונה הייתה מהירה מאד וניכרים סימנים של קניות ייתר ושל תחילת חולשה.
ועוד דבר אחד קטן: ניתן לצפות בצורה די מבוססת שירידה ביורו מול הדולר יגרום להחלשות השקל ברמה המקומית שלנו.
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
