זכאותו של עובד עונתי לדמי הבראה
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 מגדיר "עובד עונתי" כעובד אשר עבד שתי עונות בשתי שנים רצופות. "עונה" לעניין זה- 3 חודשים רצופים שבהם עבד 60 ימים לפחות. הגדרה מעין זו לא מעוגנת בצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן- צו ההרחבה).
צו ההרחבה קובע, כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה. יחד עם זאת, קובע צו ההרחבה, כי לקביעת תקופת הזכאות, לעניין הבראה, לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום (בניגוד לחוק פיצויי פיטורים).
לפיכך, במקרה הנדון נשאלת השאלה, האם זיו פוטר או התפטר לאחר כל עונה בה עבד, או שמא נמשכו יחסי עובד מעביד בין העונות בה עבד ולכן יש לראות חודשים אלו כחופשה ללא תשלום.
במידה ונותקו יחסי עובד מעביד בין תקופות עבודה , הרי שזיו יחשב כעובד חדש בכל תקופה בה החל לעבוד, ומאחר ולא עבד באופן רצוף 12 חודשי עבודה בכל תקופה, הרי שלא קמה לו הזכאות לדמי הבראה.
במידה ובין תקופות העבודה נמשכו יחסי עובד מעביד, הרי שהחודשים בהם זיו לא עבד יחשבו כחודשי חופשה ללא תשלום. היעדרותו של זיו עקב חופשה ללא תשלום אמנם אינה נחשבת, לצורך קביעת תקופת הזכאות להבראה, אך יחד עם זאת התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד במשך 12 חודשים. כלומר, זיו השלים שנת עבודה ומעצם כך זכאי לדמי הבראה, בגין 12 חודשים בלבד (החודשים בהם עבד).
לא כך היה דבר במידה וסה"כ חודשי העבודה בפועל של זיו (ללא חודשי החל"ת), היו מסתכמים בפחות מ-12 חודשים - מאחר והיעדרות עקב חופשה ללא תשלום לא מובאת בחישוב לצורך
קביעת תקופת הזכאות להבראה, הרי שזיו לא היה משלים שנת עבודה, על אף החל"ת ובנסיבות אלו לא היה לזיו הוותק הנדרש להבראה. (יחד עם זאת, תיתכן פרשנות לפיה די בהתקיימם של יחסי עובד מעביד במשך 12 חודשים על מנת שהעובד יהיה זכאי לדמי הבראה).
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.