למרות הוראת ממשלה: יבואני צמיגים לא נותנים אחריות
האם בישראל נמכרים צמיגים פגומים שאינם עומדים בתקני הבטיחות העולמיים? איגוד המוסכים בישראל מפרסם היום נתונים, לפיהם - בין השנים 1996 ל-2001 אירעו רבע מתאונת הקטלניות הדרכים (בהן מקרה מוות אחד לפחות) בישראל בשל כשלים של צמיגים. בדיקות של המשטרה העלו כי עיקר הפגיעה היתה בשל ניפוח רב מידי של הצמיד.
חוה בן ארי, מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה מוסרת היום, כי "כל הצמיגים המיובאים לארץ נושאים תו תקן. ישראל אימצה את התקינה האירופאית, אך מכוניות שמגיעות מארצות הברית נושאות תו תקן אמריקני ויש כמה יצרנים יפנים לגמרי לא רעים, שצמיגיהם נמכרים בישראל עם תו תקן יפני. מכיוון שאין בישראל מעבדות בדיקה לצמיגים, אין באפשרותו של משרד התחבורה לבדוק בפועל מדגם מהצמיגים המיובאים, והבדיקות מתבססות על המסמכים והאישורים שהצמיגים נושאים".
בן ארי אומרת, "מידי פעם אנחנו מגלים משלוחים שלא עומדים בדרישות שלנו, ובאחרונה פסלנו לשלושה יבואנים גדולים משלוחי צמיגים שלא היו מצוידים בכל האישורים הדרושים וזימנו את היבואנים האלה לשימוע".
איגוד המוסכים יוצא בפעילות לקראת החורף ומקיים מבצע של טיפולי חורף מונעים לרכבים. במסגרת זו האיגוד פרסם קול קורה בעניין הצמיגים - ולדבריו, "צמיג חייב בסימון של אחד מתקני הבטיחות הבינלאומיים: DOT האמריקני, E האירופאי או JIS היפני". ראשי האיגוד הסבירו כיצד לבדוק צמיגים וכתבו באותו קול קורא, כי כשקונים צמיג, יש לוודא שעומק התעלות בו יהיה לא פחות משני מילימטרים. את הצמיגים החדשים מומלץ להרכיב על הציר האחורי. וכי אין להרכיב על ציר צמד צמיגים שאינם באותה מידה, באותה רמת מהירות ובאותה רמת עומס. במקרה של החלפת צמיג בודד, הם אומרים, יש לאזן את הצמיג השני על אותו ציר.
אחריות על צמיגים בהוראת הממשלה
הוראה חדשה יחסית של משרד התחבורה מחייבת את מוכרי הצמיגים לספק תעודת אחריות. באיגוד המוסכים קוראים לבעלי רכב לדרוש תעודת אחריות כתובה של יבואן הצמיגים. בתעודה צריכים להופיע: תוצר ודגם הצמיג, מידותיו והכי חשוב - שם יצרן הצמיגים והיכן יוצרו. שכן, יש צמיגים של חברות גדולות המיוצרות במפעלים במזרח הרחוק, ובהרבה מקרים מדובר בצמיגים זולים יותר מאלה המיוצרים במפעל האירופי של אותו יצרן.
ראשי האיגוד אומרים היום, כי רוב היבואנים אינם מספקים לבעלי הפנצ'ריות בתעודות אחריות.
ההסבר לדברי איגוד המוסכים הוא, כי היבואנים לא ששים להנפיק תעודות שמהן ישתמע, כי הצמיג הנושא שם של חברה ידועה מיובא ממדינה שלישית - וכי מחירו אמור להיות נמוך מזה של צמיג המיובא מהמפעל האירופאי.
התעודה מחייבת את הצמיגאים לתת שירות במקרה של פגם בצמיג, אבל הם מצידם מעדיפים להפנות את הקונה ליבואן.
באיגוד אמרו היום, כי אם לא לקוחות לא מקבלים תעודת אחריות הם יכולים לפנות לאחראי על מוצרי תעבורה במשרד התחבורה, משה ימיני ברחוב המלאכה 8, בתל-אביב.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
