המהפכה בשוק החיתום: שר האוצר חתם על התקנות החדשות

בין עיקרי הרפורמה - האפשרות להקצות ניירות ערך במסגרת של הצעה לציבור ללא צורך במכרז. בנוסף, מבטלות התקנות החובה לפרסם את מחיר ההצעה בתשקיף
אסף מליחי |

שר האוצר, אברהם הירשזון, חתם על טיוטת התיקון לתקנות שיזמה רשות ניירות ערך לצורך הרפורמה בענף החיתום.

שר האוצר אמר, כי התקנות המוצעות (יחד עם תיקון לחוק ניירות ערך שאושר בקיץ 2004 ושיכנס לתוקף רק לאחר אישור התקנות) יסירו מגבלות מיותרות הקיימות היום ומקשות על החתמים לפעול בשוק הראשוני, אך יחזקו את הרגולציה והפיקוח עליהם. כן, יקלו התקנות על כניסת חתמים זרים לשוק החיתום המקומי שעד עתה לא פעלו בו כחתמים.

בין עיקרי הרפורמה - האפשרות להקצות ניירות ערך במסגרת של הצעה לציבור ללא צורך במכרז. כיום יש חובה למכור ניירות ערך לציבור בדרך ובתנאים השווים לכל, דהינו בדרך של מכרז. אפשרות זו לא תבוטל, אך בנוסף לה תהיה מעכשיו אפשרות למכור ניירות ערך כמו בארה"ב ללא מכרז, כששיקול הדעת לגבי המחיר והכמות יהיה בידי החתמים, ואולם הצעה זו תוגבל רק למשקיעים מוסדיים.

אם החתם יבחר להציע חלק מן הכמות גם לציבור, יהיה עליו לעשות זאת בדרך של מכרז על הכמות, שכן המחיר לכל המשקיעים המוסדיים ולציבור יהיה אחיד. ההסדר זה נקבע בהוראת שעה לחמש שנים, על מנת לבחון את יתרונותיו וחסרונותיו הלכה למעשה בתקופה זו.

עוד בין עיקרי הרפורמה - ביטול החובה לפרסם את מחיר ההצעה בתשקיף. כיום, חובה על המנפיק לקבל היתר לפרסום התשקיף לפחות חמישה ימי עסקים לפני תחילת מכירת ניירות הערך. חובה זו נועדה לאפשר למשקיע זמן סביר ללמוד ולהעריך את שווי ניירות הערך המוצעים על ידי החברה.

מצב זה גורם לחשיפה מהותית לחברה המציעה ולחתם מאחר שחמישה ימי עסקים הנם זמן ארוך מאוד במונחי מחירים ואירועים בשוק ההון ומחיר לנייר ערך שהיה נכון לפני חמישה ימי עסקים לא יהיה בהכרח עוד נכון ביום המכירה. התקנות שיזמה הרשות יפרידו בין מועד קבלת ההיתר לתשקיף לבין מועד פרסום המחיר והכמות של ניירות הערך המוצעים.

כל המידע למעט המחיר, הכמות ופרטים הקשורים בהם, יינתן למשקיע, כבעבר, חמישה ימי עסקים לפני המכירה. בכך ימשיך המשקיע ליהנות מפרק זמן סביר ללימוד והערכת ניירות הערך המוצעים. המחיר והכמות בסופיים יפורסמו בנפרד בסמוך למכירה וכל שיהיה על המשקיע לעשות הוא לבצע השוואה פשוטה בין הערכותיו לבין המחיר בפועל. בכך תוסר החשיפה מהחברה ומהחתמים בלא שהמשקיע נפגע.

התקנות יאפשרו גם הצעת ניירות ערך לציבור כבר לאחר הגשת טיוטת תשקיף לרשות (הסדר המכונה בארה"ב road show). לעומת זאת, מכירת ניירות ערך לציבור תהיה עדיין כפופה לקבלת היתר מטעם הרשות.

החוק והתקנות יגדירו פעיל חדש בשוק ההנפקות - מפיץ - וזאת גם כן בדומה לשיטות ההפצה הקיימות בארה"ב.

התקנות המסדירות את השאלה מי יכול לשמש כחתם ואילו דרישות מוטלות עליו בחלקן יוחמרו ובחלקן יבוטלו. התקנות המוצעות אוסרות על חתם הקשור לקבוצה בנקאית להיות חתם מתמחר (חתם המשתתף בקביעת מחיר ההנפקה) בהנפקות של חברות אשר סך חובן לקבוצת החתם עולה על 20% מסך מאזן החברה המנפיקה.

בעניין זה קובעות התקנות המוצעות כי מספיק שלקבוצה הבנקאית 10% החזקה בחתם על מנת שהכלל יכנס לתוקפו. הכלל לא יחול על הצעת מניות הנכללות במדד תל-אביב 25. למעשה, כבר כיום מוטלות מגבלות באשר למצבי ניגוד עניינים בו מצוי חתם הקשור לקבוצה בנקאית לה הוא שייך אך הן נמצאו כלא אפקטיביות ולכן מוצעת הרחבה של מגבלות אלו.

בנוסף, התקנות קובעות מגבלה על היקף המכירה של חתם למשקיעים מוסדיים קשורים בהצעה לא אחידה בו לחתם שיקול הדעת למי מהמוסדיים למכור את ניירות הערך המוצעים וכמה להקצות לכל אחד מהם. המגבלה מאפשרת מכירה של עד 5% בלבד מהכמות הנמכרת בהצעה, לכלל המוסדיים הקשורים ואם אלו מנהלים מעל ל-10 מיליארד שקל מועלה הרף המותר ל-10% מהכמות הנמכרת בהצעה.

במסגרת תיקון תקנות אלה מוצעות גם הקלות באשר שיאפשרו את פעילותם של חתמים זרים בארץ. בין היתר, מוצע להחליף את דרישות הכשירות החלות על חתם מקומי באלה החלות עליהם במדינה בה הם פועלים - ובתנאי שדרישות אלה דומות במהותן לדרישות בארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.