הרווחתם בדולר? מספר עצות כיצד לשמור על הרווח

דרור איטח על הדרך "להתכסות" מפני שינוי בשער הדולר - חלק ראשון. והיום: מהי אופצייה על דולר, כיצד מחשבים את כדאיות ההשקעה בה ומהם החסרונות שצריך לקחת בחשבון?
דרור איטח |

תזוזות בשוק המטבעות הן עניין שבשיגרה. דולר עולה, דולר יורד. בימים שקטים וסוערים פחות רובנו לא ממש עוקבים אחר תזוזות אלו, נכון שבמדינה מוטת דולר כמו ישראל, רבות מהוצאותינו תלויות בשטר הירוק, אך בדרך כלל השינויים אינם קיצוניים שגוררים אותנו מעבר להצצה קצרה בשערו היציג של הדולר לכל היותר.

בחודשיים האחרונים הפגין השקל הישראלי עוצמה למול הדולר האמריקני, משיאו השנתי בחודש פברואר השנה איבד הדולר כ-48.7 אגורות לכל שקל. ירידה חדה זו תפסה גם את ה"איש הקטן", בודק כיצד הוא מושפע משינויי שערי המטבעות. כבר לא מדובר בחברות ענק, יבואנים, יצואניים או מנהלי השקעות. כל אחד מאיתנו - בין אם הוא רוכש או מוכר דירה, שוכר או משכיר דירה, רוכש רכב חדש, רוכש מוצרי יבוא, חושב פעמיים על העניין הזה. השינויי מורגש אצל כל אחד מאיתנו והוא יכול להתבטא באלפי או עשרות אלפי שקלים.

כמובן שלמטבע שני צדדים. ישנם מרווחים וישנם מפסידים. אך ישנו צד נוסף - המתנדנדים. מי הם המתנדנדים? כל אלו שביצעו עסקות בתקופה זו לפי השער הנוכחי, אך עתידים לבצע את התשלום בפועל בתקופה מאוחרת יותר. "מתנדנדים" אלה, במידה והם נמצאים בצד הרוכשים, סופרים עתה את השקלים העודפים שנערמו בעקבות ירידת הדולר, אך עשויים למצוא עצמם ללא רווחים אלו או רווחים מצומצמים יותר במידה ולא יגנו עליהם.

אז איך מגינים על הרווחים? ישנן כמה שיטות לקבע את הרווחים, כאשר שוקי הכספים מציעים שיטות אלו כמעין פוליסות ביטוח לרווחים. היום ומחר נסקור כאן ב-Bizportal את השיטות הללו - על כל ההבטים שיש לקחת בחשבון כאשר שמתמשים בהן:

השיטה הראשונה - השקעה באופציות דולריות.

זו השיטה הפשוטה והנפוצה. בבורסה התל אביבית נסחרות אופציות על המטבע הדולרי וניתנות לרכישה ומכירה על ידי כל גורם. אופציה מסוג CALL מתאימה לאלו הסבורים, כי הדולר צפוי להתחזק ומנגד, אופציית PUT הינה זו המשמשת את אלה שמעריכים כי הדולר צפוי להיחלש.

כל אופציה הינה ייצוג לצפי או הימור (יאמרו הציניים) לגבי סכום של 10,000 דולר. היא מספקת הגנה לתקופות של בין חודש-לשלושה חודשים. מחירי המימוש הינם קבועים, במרווחים של 5 אגורות לכל דולר. מחירים אלו נקבעים בהתאם לשערו של הדולר ונעים כיום בין 4-4.8 שקלים לתקופות שונות. "התכסות" (כלומר רכישה) באופציות כרוכה בתשלום המשתנה בהתאם לתקופה ולמחיר המימוש, ובנוסף היא גם כרוכה בתשלום עמלת רכישה לברוקר.

לשם ההדגמה: הגנה על 200,000 דולר על מחירו הנוכחי של הדולר (אופציה הנקראת - C 4250) באמצעות האופציות, תצריך רכישת 20 אופציות, שכל אחת מהן עולה 290 שקלים, בתוספת עמלת רכישה שנעה בין 4-13 שקלים לאופציה. כלומר, על מנת להגן על כ-847,600 שקלים, נצטרך לשלם פרמיה שתנוע בין 5880-6060 שקלים.

יתרונות השיטה: היא פשוטה מאוד. רוכש האופציה חשוף רק לתמורה הפרמיה ששילם ולא מעבר לכך. כל שצריך לעשות הוא, ליצור קשר עם יועץ ההשקעות ולבקש לרכוש את האופציות בבורסה.

יצויין, כי על מנת ליהנות מעמלות נמוכות ברף של 4-5 שקלים לאופציה, יש צורך בפתיחת חשבון אצל חבר בורסה, אך הדבר מצריך הפקדת מזומנים. במידה ומדובר באירוע חד פעמי, יש לשקול את כדאיות ההתרוצצות והסחבת. בנוסף, כדאי לומר, שאין צורך בהפקדת ביטחונות מעבר לסכום הרכישה.

חסרונות השיטה: האופציות פוקעות בזמנים קבועים (יום שלישי בשבוע האחרון של כל חודש). דבר העשוי ליצור מרווח זמנים בין ביצוע תשלום העסקה לבין יום הפקיעה. להבדיל מחוזים עתידיים, ביצוע קנייה/מכירה של אופציות מתבצע בשעות פעילות הבורסה בלבד. יציאה באמצע התקופה עשויה לגרור להפסדים במחירי האופציה בעקבות ירידת ערך והפסד פערי קניה/מכירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.