D&B: תחזית הצמיחה ל-2006 בלבנון ירדה מ-2.8% ל-0%
דן אנד ברדסטריט ישראל יוצאת בסקירה מיוחדת של דרגות הסיכון במדינות ערב, במסגרת הדירוג וכפועל יוצא של מלחמת לבנון השנייה, דן אנד ברדסטריט העולמית הורידה את דירוג הפעילות העסקית בלבנון ל-DB4d, כלומר סיכון מתון המלווה באי-וודאות משמעותית בנוגע לתשואות מפעילות כלכלית במדינה.
בנוסף, כתוצאה ישירה של המלחמה צניחה דראסטית של תחזית הצמיחה לשנת 2006 במשק הלבנוני, מ-2.8% ל-0% וב-2007 מ-2.5% ל-2%.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל, ראובן קובנט: "עד כה התייחסנו לנזקי המלחמה במשק הישראלי, עם זאת יש לזכור כי המשק הלבנוני נפגע אף הוא. על רקע פגיעה כלכלית הזו, ניתן להבין את הביקורת הגוברת על החיזבאללה".
נתון מעודד ביחס לשוק הלבנוני, הנו היענות מספר מדינות לבקשת הסיוע של לבנון, ביניהן ערב הסעודית, כווית, ארה"ב והאיחוד האירופאי, אך יש להדגיש כי היענות של מדינות לבקשה של לבנון לסיוע כספי עדיין אין משמעה העברת כספים על ידי אותן מדינות.
עם זאת, דן אנד ברדסטריט מציינת כי ממספר בחינות נותרה הפעילות הבינלאומית של לבנון יציבה, כך לדוגמא מספר ימי הפיגור בהעברות כספיות לספקים בינלאומיים עומדים על 60 עד 90 יום. גם היחס בין רזרבות המט"ח של לבנון לעומת היקף הייבוא אליה, נותר בעינו - 11.8 חודשים, חשיבותו של נתון זה גבוה במיוחד בשווקים מתעוררים ובאזורי אי-יציבות.
מנגד, מציינת דן אנד ברדסטריט העולמית לטובה מגמה חיובית בפעילותה העסקית של ירדן על רקע ההתקדמות ברפורמות במשק הירדני אשר נועדו להגביר את הצמיחה. כחלק ממגמת הרפורמות, החליטה הממשלה לנקוט בצעדי הפרטת חברות ממשלתיות, כך, עד לאוגוסט 2006 הספיקה למכור הממשלה 51% ממניותיה בחברת הטלפונים הירדנית, ובהמשך מתכננת הממשלה להניב מיליארד דולר מהפרטתן של 16 חברות ממשלתיות נוספות.
צעד נוסף, הנו ליברליזציה במשק הדלק אשר במסגרתה הפחיתה הממשלה את הסבסוד על הדלק. בנוסף חתמה על הסכם סחר חליפין (ברטר) עם עיראק, לאספקת נפט בתנאים מועדפים.
לאור מגמת הרפורמות, דירוג הפעילות העסקית של ירדן עומד על DB3c, כלומר סיכון קל, עם המלצה לספקים זרים להמשיך ולעקוב אחר הפעילות בתשומת לב. בין היתר מצביעים כלכלני דן אנד ברדסטריט על שיפור בולט ביחס בין רזרבות המט"ח של ירדן לעומת היקף הייבוא אליה אשר ירד משישה חודשים ביולי לארבעה חודשים באוגוסט.
באוגוסט 2006 הודיעה ארה"ב על כוונתה להגדיל את סיוע החוץ לירדן בכ-247 מיליון דולר. באמצעות הגדלת סיוע החוץ האמריקני יגדלו רזרבות המט"ח, וכתוצאה מכך ניתן יהיה לראות שיפור ניהול משק המים ופיתוח תשתיות חינוך, בריאות וביוב במדינה.
לוב, הפועלת לקידום כלכלי ומדיני מאז יצאה מהרשימה השחורה משקיעה רבות בפיתוח שוק הון משוכלל ומקימה בורסה לניירות ערך מודרנית, כחלק ממהלך זה חתמה במהלך יולי 2006 על הסכם שיתוף פעולה עם מצרים לסיוע בפיתוח שוק ההון הלובי.
בעוד המשק המצרי מושפע מהאיום של האיסלאם הרדיקלי, שיכול להשפיע על התיירות, משקי הבית, שוק ההון וההפרטות, דירוג הפעילות העסקית של החברות המצריות נותר על כנו במהלך הרבעון השלישי של 2006 - DB3b, דירוג המגלם סיכון נמוך במעט מהסיכון בירדן.
מנגד ניתן לראות מגמות שיפור במהלך הרבעון השלישי, כאשר הבנק העולמי הודיע על מתן הלוואה של 500 מיליון דולר שנועדה לחיזוק שוק ההון המצרי וביצוע רפורמות בענפי הבנקאות ובשוק המשכנתאות שמטרתה לסייע בהמשך ההפרטה והרפורמה המבנית במשק המצרי.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
