ברוש: תעשיית המים שלנו יכולה להיות "הנפט" הבא
תעשיית המים הישראלית יכולה בקלות להוות את "הנפט" של המאה ה-21". לשם כך על ממשלת ישראל לאשר באופן מיידי את התוכנית האסטרטגית לפיתוח תעשייה זו בישראל, בשיתוף האקדמיה, המגזר העסקי וגורמים בינלאומיים. כך טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. לדבריו, על הדברים להעשות בטרם יכנסו לשוק זה שחקנים משמעותיים זרים שישאירו את ישראל מחוץ לתמונה.
ברוש מעריך, כי אימוץ התוכנית יביא לצמיחת תעשיית המים בשיעור שנתי של כ-17% - יותר מפי שניים מקצב הצמיחה של השוק העולמי בתחום זה. כיום צומחת תעשיית המים בישראל בכ-5% לשנה.
יצויין, כי התוכנית מציבה לתעשיית טכנולוגיות המים בארץ, יעד מכירות של 1 מיליארד דולר כבר לשנת 2007, 2 מיליארד דולרים ל-2010 ו-10 מיליארד דולר לשנת 2020. כאשר עיקר המכירות יופנו ליצוא. נשיא התאחדות התעשיינים סבור, כי יעדים אלו הינם ברי השגה והם יביאו אותנו עד שנת 2010 לתוספת של כ-15 אלף מועסקים, ועד שנת 2020 לתוספת של כ-110 אלף מועסקים.
התוכנית האסטרטגית כוללת את המרכיבים הבאים: מדיניות ממשלתית כוללת; חיזוק והכוונת האקדמיה; עידוד פעילות בינלאומית; העמקת שילוב ההון ושילובם של גורמים אסטרטגיים מחו"ל.
באם ממשלת ישראל תאשר התוכנית, התאחדות התעשיינים תהיה שותפה פעילה בקידומה, אומר ברוש. הוא מוסיף כי חלקה של ישראל בשוק המים נאמד כיום בכ-800 מיליון דולרים בלבד, המהווים כ-0.2% מהשוק העולמי - הנאמד בכ-360 מיליארד דולר וקצב הצמיחה השנתי שלו עומד על 7% - 8% לשנה.
זאת למרות שלישראל מספר רב של יתרונות ייחודיים בתחום: חברת מקורות הינה לקוח מוביל, ומהווה פלטפורמה למחקר ופיתוח; הצלחות גלובליות לתעשייה זו בעיקר בחקלאות; תעשיית הון סיכון מהמפותחות בעולם; תשתית אקדמית מפותחת; תוכניות מו"פ של המדען הראשי; רוח יזמות טכנולוגית והמבנה האקלימי בישראל שמייצג יותר מ-50% מהאקלים בעולם.
לדבריו, מספר החברות הישראליות הפועלות בתחום מסתכם בכמה עשרות ובהן: נטפים, בל טכנולוגיות, אודיס, רפאל מגופים, אטלטיום לייזרים, קבוצת ארד, פלסטרו גבת, נען דן, ארקל, עמיעד, נירוסופט ועוד. זאת בנוסף ל-70 חברות סטארט-אפ.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
