תעשיית המים הישראלית יכולה בקלות להוות את "הנפט" של המאה ה-21". לשם כך על ממשלת ישראל לאשר באופן מיידי את התוכנית האסטרטגית לפיתוח תעשייה זו בישראל, בשיתוף האקדמיה, המגזר העסקי וגורמים בינלאומיים. כך טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. לדבריו, על הדברים להעשות בטרם יכנסו לשוק זה שחקנים משמעותיים זרים שישאירו את ישראל מחוץ לתמונה.

ברוש מעריך, כי אימוץ התוכנית יביא לצמיחת תעשיית המים בשיעור שנתי של כ-17% - יותר מפי שניים מקצב הצמיחה של השוק העולמי בתחום זה. כיום צומחת תעשיית המים בישראל בכ-5% לשנה.

יצויין, כי התוכנית מציבה לתעשיית טכנולוגיות המים בארץ, יעד מכירות של 1 מיליארד דולר כבר לשנת 2007, 2 מיליארד דולרים ל-2010 ו-10 מיליארד דולר לשנת 2020. כאשר עיקר המכירות יופנו ליצוא. נשיא התאחדות התעשיינים סבור, כי יעדים אלו הינם ברי השגה והם יביאו אותנו עד שנת 2010 לתוספת של כ-15 אלף מועסקים, ועד שנת 2020 לתוספת של כ-110 אלף מועסקים.

התוכנית האסטרטגית כוללת את המרכיבים הבאים: מדיניות ממשלתית כוללת; חיזוק והכוונת האקדמיה; עידוד פעילות בינלאומית; העמקת שילוב ההון ושילובם של גורמים אסטרטגיים מחו"ל.

באם ממשלת ישראל תאשר התוכנית, התאחדות התעשיינים תהיה שותפה פעילה בקידומה, אומר ברוש. הוא מוסיף כי חלקה של ישראל בשוק המים נאמד כיום בכ-800 מיליון דולרים בלבד, המהווים כ-0.2% מהשוק העולמי - הנאמד בכ-360 מיליארד דולר וקצב הצמיחה השנתי שלו עומד על 7% - 8% לשנה.

זאת למרות שלישראל מספר רב של יתרונות ייחודיים בתחום: חברת מקורות הינה לקוח מוביל, ומהווה פלטפורמה למחקר ופיתוח; הצלחות גלובליות לתעשייה זו בעיקר בחקלאות; תעשיית הון סיכון מהמפותחות בעולם; תשתית אקדמית מפותחת; תוכניות מו"פ של המדען הראשי; רוח יזמות טכנולוגית והמבנה האקלימי בישראל שמייצג יותר מ-50% מהאקלים בעולם.

לדבריו, מספר החברות הישראליות הפועלות בתחום מסתכם בכמה עשרות ובהן: נטפים, בל טכנולוגיות, אודיס, רפאל מגופים, אטלטיום לייזרים, קבוצת ארד, פלסטרו גבת, נען דן, ארקל, עמיעד, נירוסופט ועוד. זאת בנוסף ל-70 חברות סטארט-אפ.