אברמוביץ: גייסנו מיליארד וחצי שקל בעשירית העלות
עקיצה ראשונה לעבר חברות הביטוח, נשמעה אמש (ג') בכנס ועידת הביטוח השנתית ה-5 - ועידת עדיף. מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, שוקי אברמוביץ', שזכה בתואר "איש השנה בגמל ובפיננסים", ציין כי העלות של גיוס כ-1.5 מיליארד שקל באמצעות סוכני הביטוח, הסתכמה בהשקעה של כ-5 מיליון שקל. הוא הזכיר את סכומי הכסף ששולמו במהלך קניית קרנות הנאמנות, שנאמדו בכ-50 מיליון לכל מיליארד וציין, "גייסנו בעשירית העלות".
יש לשער שככל שיעבור הזמן, נתחיל לשמוע יותר ויותר הערות לעבר המחירים ששילמו חברות הביטוח על קרנות הנאמנות וקופות הגמל. אתמול זה היה החדר הכי "בטוח" בתל אביב. צמרת ענף הביטוח התכנסה במלון שרתון סיטי טאואר לקוקטייל בחירת אנשי השנה, יום לפני ועידה שלמה שתכלול את כוכבי הענף.
אורן אל-און נבחר לתפקיד איש השנה בתחום הפנסיה. מנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה, זכה בתואר בזכות העובדה שמאז שהועברה השליטה בקרן הפנסיה מבטחים החדשה לידי מנורה באוקטובר 2004, והוא החל לעמוד בראשה, הוא הצליח לשמור על מעמדה כקרן הגדולה בישראל, חרף התגברות התחרות. לא רק שהקרן לא נפגעה, היא אף התחזקה.
איש השנה בביטוח הוא ירון דוויק, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף ביטוח החיים ובריאות בחברת הביטוח מנורה. הוא הודה נלהבות לצוות שהולך איתו. השופטים ציינו כי בחרו בו בזכות החדשנות של קו המוצרים שלו בתחום החסכון הבינוני וארוך הטווח, ובגיבוש הצוות המרשים לאגף ביטוח החיים והבריאות.
מנכ"ל אגם לידרים, איציק עוז, נבחר כאיש השנה בקרב המשווקים. הוא בעל ותק של 15 שנים בענף הביטוח, והוא הקים בשלהיי 1992 את אגם לידרים יחד עם משה ששון. הפניקס הגדילה את בעלותה בחברה שלו ל-70% בתמורה ל-25.5 מיליון שקל, לפי שווי של 42 מיליון שקל לחברה.
החברה שנבחרה לשנת 2005 היא מנורה. השופטים החמיאו לה על הדוחות הכספיים, על רכישת מבטחים החדשה שהפכה אותה לקבוצת הביטוח השלישית בגודלה בארץ.
באגף הסקטוריאלי של אנשי השנה, נבחר נשיא לשכת סוכני הביטוח, יוסי מנור. האיש שהיה שם בשביל סוכני הביטוח בכל דיוני ועדת בכר, ונלחם עדיין בנושא עמלות ההפצה, שטרם הוכרע. בפתיחת הטקס נאמר שייתכן שבשנה הבאה, יצטרכו לכנס אותו בבלומפילד, משום שכל הבנקאים יתחילו למכור ביטוח, ויוסי מנור, עלה אחר כך לבמה, הודה על הפרס, וכמובן אמר: "אנחנו נדאג שאף בנקאי לא יעבור על החוק".
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
