אברמוביץ: גייסנו מיליארד וחצי שקל בעשירית העלות
עקיצה ראשונה לעבר חברות הביטוח, נשמעה אמש (ג') בכנס ועידת הביטוח השנתית ה-5 - ועידת עדיף. מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, שוקי אברמוביץ', שזכה בתואר "איש השנה בגמל ובפיננסים", ציין כי העלות של גיוס כ-1.5 מיליארד שקל באמצעות סוכני הביטוח, הסתכמה בהשקעה של כ-5 מיליון שקל. הוא הזכיר את סכומי הכסף ששולמו במהלך קניית קרנות הנאמנות, שנאמדו בכ-50 מיליון לכל מיליארד וציין, "גייסנו בעשירית העלות".
יש לשער שככל שיעבור הזמן, נתחיל לשמוע יותר ויותר הערות לעבר המחירים ששילמו חברות הביטוח על קרנות הנאמנות וקופות הגמל. אתמול זה היה החדר הכי "בטוח" בתל אביב. צמרת ענף הביטוח התכנסה במלון שרתון סיטי טאואר לקוקטייל בחירת אנשי השנה, יום לפני ועידה שלמה שתכלול את כוכבי הענף.
אורן אל-און נבחר לתפקיד איש השנה בתחום הפנסיה. מנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה, זכה בתואר בזכות העובדה שמאז שהועברה השליטה בקרן הפנסיה מבטחים החדשה לידי מנורה באוקטובר 2004, והוא החל לעמוד בראשה, הוא הצליח לשמור על מעמדה כקרן הגדולה בישראל, חרף התגברות התחרות. לא רק שהקרן לא נפגעה, היא אף התחזקה.
איש השנה בביטוח הוא ירון דוויק, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף ביטוח החיים ובריאות בחברת הביטוח מנורה. הוא הודה נלהבות לצוות שהולך איתו. השופטים ציינו כי בחרו בו בזכות החדשנות של קו המוצרים שלו בתחום החסכון הבינוני וארוך הטווח, ובגיבוש הצוות המרשים לאגף ביטוח החיים והבריאות.
מנכ"ל אגם לידרים, איציק עוז, נבחר כאיש השנה בקרב המשווקים. הוא בעל ותק של 15 שנים בענף הביטוח, והוא הקים בשלהיי 1992 את אגם לידרים יחד עם משה ששון. הפניקס הגדילה את בעלותה בחברה שלו ל-70% בתמורה ל-25.5 מיליון שקל, לפי שווי של 42 מיליון שקל לחברה.
החברה שנבחרה לשנת 2005 היא מנורה. השופטים החמיאו לה על הדוחות הכספיים, על רכישת מבטחים החדשה שהפכה אותה לקבוצת הביטוח השלישית בגודלה בארץ.
באגף הסקטוריאלי של אנשי השנה, נבחר נשיא לשכת סוכני הביטוח, יוסי מנור. האיש שהיה שם בשביל סוכני הביטוח בכל דיוני ועדת בכר, ונלחם עדיין בנושא עמלות ההפצה, שטרם הוכרע. בפתיחת הטקס נאמר שייתכן שבשנה הבאה, יצטרכו לכנס אותו בבלומפילד, משום שכל הבנקאים יתחילו למכור ביטוח, ויוסי מנור, עלה אחר כך לבמה, הודה על הפרס, וכמובן אמר: "אנחנו נדאג שאף בנקאי לא יעבור על החוק".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
