אברמוביץ: גייסנו מיליארד וחצי שקל בעשירית העלות

עקיצה ראשונה? מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, שוקי אברמוביץ היה בין הנבחרים אמש בטקס אנשי השנה בביטוח. הוא מציין בגאווה כי בהשקעה של 5 מיליון שקל בלבד, הצליחה כלל פיננסים בטוחה להשלים גיוס עתק של חסכונות מהציבור
חזי שטרנליכט |

עקיצה ראשונה לעבר חברות הביטוח, נשמעה אמש (ג') בכנס ועידת הביטוח השנתית ה-5 - ועידת עדיף. מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, שוקי אברמוביץ', שזכה בתואר "איש השנה בגמל ובפיננסים", ציין כי העלות של גיוס כ-1.5 מיליארד שקל באמצעות סוכני הביטוח, הסתכמה בהשקעה של כ-5 מיליון שקל. הוא הזכיר את סכומי הכסף ששולמו במהלך קניית קרנות הנאמנות, שנאמדו בכ-50 מיליון לכל מיליארד וציין, "גייסנו בעשירית העלות".

יש לשער שככל שיעבור הזמן, נתחיל לשמוע יותר ויותר הערות לעבר המחירים ששילמו חברות הביטוח על קרנות הנאמנות וקופות הגמל. אתמול זה היה החדר הכי "בטוח" בתל אביב. צמרת ענף הביטוח התכנסה במלון שרתון סיטי טאואר לקוקטייל בחירת אנשי השנה, יום לפני ועידה שלמה שתכלול את כוכבי הענף.

אורן אל-און נבחר לתפקיד איש השנה בתחום הפנסיה. מנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה, זכה בתואר בזכות העובדה שמאז שהועברה השליטה בקרן הפנסיה מבטחים החדשה לידי מנורה באוקטובר 2004, והוא החל לעמוד בראשה, הוא הצליח לשמור על מעמדה כקרן הגדולה בישראל, חרף התגברות התחרות. לא רק שהקרן לא נפגעה, היא אף התחזקה.

איש השנה בביטוח הוא ירון דוויק, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף ביטוח החיים ובריאות בחברת הביטוח מנורה. הוא הודה נלהבות לצוות שהולך איתו. השופטים ציינו כי בחרו בו בזכות החדשנות של קו המוצרים שלו בתחום החסכון הבינוני וארוך הטווח, ובגיבוש הצוות המרשים לאגף ביטוח החיים והבריאות.

מנכ"ל אגם לידרים, איציק עוז, נבחר כאיש השנה בקרב המשווקים. הוא בעל ותק של 15 שנים בענף הביטוח, והוא הקים בשלהיי 1992 את אגם לידרים יחד עם משה ששון. הפניקס הגדילה את בעלותה בחברה שלו ל-70% בתמורה ל-25.5 מיליון שקל, לפי שווי של 42 מיליון שקל לחברה.

החברה שנבחרה לשנת 2005 היא מנורה. השופטים החמיאו לה על הדוחות הכספיים, על רכישת מבטחים החדשה שהפכה אותה לקבוצת הביטוח השלישית בגודלה בארץ.

באגף הסקטוריאלי של אנשי השנה, נבחר נשיא לשכת סוכני הביטוח, יוסי מנור. האיש שהיה שם בשביל סוכני הביטוח בכל דיוני ועדת בכר, ונלחם עדיין בנושא עמלות ההפצה, שטרם הוכרע. בפתיחת הטקס נאמר שייתכן שבשנה הבאה, יצטרכו לכנס אותו בבלומפילד, משום שכל הבנקאים יתחילו למכור ביטוח, ויוסי מנור, עלה אחר כך לבמה, הודה על הפרס, וכמובן אמר: "אנחנו נדאג שאף בנקאי לא יעבור על החוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.