אברמוביץ: גייסנו מיליארד וחצי שקל בעשירית העלות
עקיצה ראשונה לעבר חברות הביטוח, נשמעה אמש (ג') בכנס ועידת הביטוח השנתית ה-5 - ועידת עדיף. מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, שוקי אברמוביץ', שזכה בתואר "איש השנה בגמל ובפיננסים", ציין כי העלות של גיוס כ-1.5 מיליארד שקל באמצעות סוכני הביטוח, הסתכמה בהשקעה של כ-5 מיליון שקל. הוא הזכיר את סכומי הכסף ששולמו במהלך קניית קרנות הנאמנות, שנאמדו בכ-50 מיליון לכל מיליארד וציין, "גייסנו בעשירית העלות".
יש לשער שככל שיעבור הזמן, נתחיל לשמוע יותר ויותר הערות לעבר המחירים ששילמו חברות הביטוח על קרנות הנאמנות וקופות הגמל. אתמול זה היה החדר הכי "בטוח" בתל אביב. צמרת ענף הביטוח התכנסה במלון שרתון סיטי טאואר לקוקטייל בחירת אנשי השנה, יום לפני ועידה שלמה שתכלול את כוכבי הענף.
אורן אל-און נבחר לתפקיד איש השנה בתחום הפנסיה. מנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה, זכה בתואר בזכות העובדה שמאז שהועברה השליטה בקרן הפנסיה מבטחים החדשה לידי מנורה באוקטובר 2004, והוא החל לעמוד בראשה, הוא הצליח לשמור על מעמדה כקרן הגדולה בישראל, חרף התגברות התחרות. לא רק שהקרן לא נפגעה, היא אף התחזקה.
איש השנה בביטוח הוא ירון דוויק, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף ביטוח החיים ובריאות בחברת הביטוח מנורה. הוא הודה נלהבות לצוות שהולך איתו. השופטים ציינו כי בחרו בו בזכות החדשנות של קו המוצרים שלו בתחום החסכון הבינוני וארוך הטווח, ובגיבוש הצוות המרשים לאגף ביטוח החיים והבריאות.
מנכ"ל אגם לידרים, איציק עוז, נבחר כאיש השנה בקרב המשווקים. הוא בעל ותק של 15 שנים בענף הביטוח, והוא הקים בשלהיי 1992 את אגם לידרים יחד עם משה ששון. הפניקס הגדילה את בעלותה בחברה שלו ל-70% בתמורה ל-25.5 מיליון שקל, לפי שווי של 42 מיליון שקל לחברה.
החברה שנבחרה לשנת 2005 היא מנורה. השופטים החמיאו לה על הדוחות הכספיים, על רכישת מבטחים החדשה שהפכה אותה לקבוצת הביטוח השלישית בגודלה בארץ.
באגף הסקטוריאלי של אנשי השנה, נבחר נשיא לשכת סוכני הביטוח, יוסי מנור. האיש שהיה שם בשביל סוכני הביטוח בכל דיוני ועדת בכר, ונלחם עדיין בנושא עמלות ההפצה, שטרם הוכרע. בפתיחת הטקס נאמר שייתכן שבשנה הבאה, יצטרכו לכנס אותו בבלומפילד, משום שכל הבנקאים יתחילו למכור ביטוח, ויוסי מנור, עלה אחר כך לבמה, הודה על הפרס, וכמובן אמר: "אנחנו נדאג שאף בנקאי לא יעבור על החוק".

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

למה באמת פורשת דינה גננסיה בן טל ומה יהיה באל על בהמשך?
לא מה שחשבתם - הסיבה האמיתית לפרישה של בן טל, מה האופציות של אל על ומה האופציות של בן טל?
פרישתה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על' מתפקידה, הכתה בהלם את עובדי החברה, הדף שהגיע גם למגזר העסקי והעלה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל נכנסה לתפקיד רק לפני שלוש שנים הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק עם כניסתה לתפקיד ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים.
שנת השיא של בן טל היא 2024, בה הרוויחה החברה 545 מיליון דולר. ההצלחה נזקפת כמובן לירידה בתחרות עקב הפסקת פעילות של חברות תעופה זרות אולם אלו תוצאות פנומנליות בכל קנה מידה שהצליחו להאיץ את המעבר של אל על מחברה כושלת לחברה משגשגת. בתקופת כהונתה של בן טל גננסיה מניית החברה עלתה יותר מפי 4 והניבה רווחים עצומים לציבור ולבעלי העניין.שווי השוק של אל על טס בשיא ל-8 מיליארד שקל, כעת הוא כ-6.7 מיליארד שקל.
בן טל קיבלה לנהל את אל על כשהחברה היתה עם חשש ממשי להמשך קיומה ולאחר ששני המנכ"לים הקודמים אביגל שורק וגונן אוסישקין הפסידו סכומי ענק במהלך ארבע שנות כהונתם. בן טל תיזכר לצד דוד מימון, שהיה מנכ"ל אל על בשנים 2014-2017, כמנכ"לים הטובים ביותר שהיו לחברה כנראה מיום היווסדה.
יש קווי דמיון לא קטנים ביניהם - בראש ובראשונה ניהול עובדים ברמה הגבוהה ביותר, שניהם היו נערצים על ידי העובדים, עם הבנה מסחרית גבוהה והם הביאו את העובדים למוטיבציה גבוהה ואת החברה לתוצאות שיא. המינויים של בן טל ומימון היו מצוינים ומקצועיים. בתקופה שלהם האווירה בחברה היתה חיובית ותומכת. לא במקרה נצפו עובדים רבים בהלם, מאוכזבים ועל סף דמעות, דקות לאחר שבן טל הודיעה על סיום תפקידה.
- הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
- איך תיראה אל על ביום שאחרי דינה בן טל-גננסיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחסים של בן טל עם ועדי העובדים היו מצוינים. הדברים נעשו בהסכמה, בניגוד לתקופתו של גונן אוסישקין, שבה הוא הודיע לנציגות העובדים על פיטורים ובאותו הזמן הוועד קרא לעובדים לא להתייחס לאיגרת המנכ"ל ויחסי העבודה היו מעורערים.
.jpg)