אברמוביץ: גייסנו מיליארד וחצי שקל בעשירית העלות
עקיצה ראשונה לעבר חברות הביטוח, נשמעה אמש (ג') בכנס ועידת הביטוח השנתית ה-5 - ועידת עדיף. מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, שוקי אברמוביץ', שזכה בתואר "איש השנה בגמל ובפיננסים", ציין כי העלות של גיוס כ-1.5 מיליארד שקל באמצעות סוכני הביטוח, הסתכמה בהשקעה של כ-5 מיליון שקל. הוא הזכיר את סכומי הכסף ששולמו במהלך קניית קרנות הנאמנות, שנאמדו בכ-50 מיליון לכל מיליארד וציין, "גייסנו בעשירית העלות".
יש לשער שככל שיעבור הזמן, נתחיל לשמוע יותר ויותר הערות לעבר המחירים ששילמו חברות הביטוח על קרנות הנאמנות וקופות הגמל. אתמול זה היה החדר הכי "בטוח" בתל אביב. צמרת ענף הביטוח התכנסה במלון שרתון סיטי טאואר לקוקטייל בחירת אנשי השנה, יום לפני ועידה שלמה שתכלול את כוכבי הענף.
אורן אל-און נבחר לתפקיד איש השנה בתחום הפנסיה. מנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה, זכה בתואר בזכות העובדה שמאז שהועברה השליטה בקרן הפנסיה מבטחים החדשה לידי מנורה באוקטובר 2004, והוא החל לעמוד בראשה, הוא הצליח לשמור על מעמדה כקרן הגדולה בישראל, חרף התגברות התחרות. לא רק שהקרן לא נפגעה, היא אף התחזקה.
איש השנה בביטוח הוא ירון דוויק, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף ביטוח החיים ובריאות בחברת הביטוח מנורה. הוא הודה נלהבות לצוות שהולך איתו. השופטים ציינו כי בחרו בו בזכות החדשנות של קו המוצרים שלו בתחום החסכון הבינוני וארוך הטווח, ובגיבוש הצוות המרשים לאגף ביטוח החיים והבריאות.
מנכ"ל אגם לידרים, איציק עוז, נבחר כאיש השנה בקרב המשווקים. הוא בעל ותק של 15 שנים בענף הביטוח, והוא הקים בשלהיי 1992 את אגם לידרים יחד עם משה ששון. הפניקס הגדילה את בעלותה בחברה שלו ל-70% בתמורה ל-25.5 מיליון שקל, לפי שווי של 42 מיליון שקל לחברה.
החברה שנבחרה לשנת 2005 היא מנורה. השופטים החמיאו לה על הדוחות הכספיים, על רכישת מבטחים החדשה שהפכה אותה לקבוצת הביטוח השלישית בגודלה בארץ.
באגף הסקטוריאלי של אנשי השנה, נבחר נשיא לשכת סוכני הביטוח, יוסי מנור. האיש שהיה שם בשביל סוכני הביטוח בכל דיוני ועדת בכר, ונלחם עדיין בנושא עמלות ההפצה, שטרם הוכרע. בפתיחת הטקס נאמר שייתכן שבשנה הבאה, יצטרכו לכנס אותו בבלומפילד, משום שכל הבנקאים יתחילו למכור ביטוח, ויוסי מנור, עלה אחר כך לבמה, הודה על הפרס, וכמובן אמר: "אנחנו נדאג שאף בנקאי לא יעבור על החוק".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
