נאמני רשת קלאבמרקט רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס הגישו בקשה לבית המשפט לקבוע כי רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים. הבקשה הוגשה על-ידי עורכי הדין אמיר ברטוב ושירלי יפרח.

יצוין כי מדובר בבקשה תקדימית ביותר בסוגיה שטרם הוכרעה בבית המשפט. משמעות דרישת מע"מ הינה תוספת של כ-50 מיליון שקל למסת החובות של הנושים הבלתי מובטחים וכתוצאה מכך שחיקת שיעור ההחזר לנושים הבלתי מובטחים בכעד 9%.

עמדת הנאמנים, המגובה גם בעמדתה של וועדת הביקורת והיועצים המשפטיים של הנאמנים, הינה שרשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים ולקבל תשלום כלשהו בגין החזרי המע"מ אותם תידרש להחזיר בעתיד לנושי החברה.

הן הנאמנים והן וועדת הביקורת סבורים, כי בנסיבות הייחודיות של המקרה, היקף החובות כלפי הנושים הבלתי מובטחים (אשר הינו כפול מהיקף החובות כלפי הבנקים),

ריבוי הנושים הבלתי מובטחים (כ-2,000 נושים), אופיים (ספקים קטנים ובינוניים) ולאור הסכומים המאוד משמעותיים שנחסכו לקופת המדינה כתוצאה מההסדר ולעומת חלופת הפירוק, הרי שלאור כל הגורמים הללו רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים.

הנאמנים טוענים כי דרישת רשות המע"מ אינה הגיונית, זאת כיוון שכל פירעון חוב כלפי הספקים במסגרת הסדר הנושים מהווה בעצם פירעון החוב הנטען על-ידי רשות מע"מ, מאחר וכל תשלום לנושים כולל בתוכו את רכיב המע"מ ואילו רשות המע"מ תצטרך להחזיר לנושים את המע"מ אך ורק על החובות שלא נפרעו. משמעות תשלום לרשות המע"מ לפי דרישתם, בגין חובות אבודים, הינה כפל פירעון.

לדוגמא, החברה רכשה מספק סחורה בסך של 1,000 שקל. הספק הוציא חשבונית בתוספת המע"מ על סך של 1,170 שקל. הספק העביר למע"מ את המס בגין העסקה על סך 170 שקל, אך לא קיבל תשלום תמורתה מהחברה. לצורך הדוגמא נניח ששיעור ההחזר לנושים בלתי מובטחים הינו 50%, אזי הספק הנ"ל יקבל בגין חובו סך של 585 שקל, הכולל בתוכו את רכיב המע"מ, ולכן יפנה הספק למע"מ בבקשה להחזר מע"מ אך ורק בגין חלק החוב שלא נפרע - "החוב האבוד" 585 שקל, והחזר המע"מ יהיה 85 שקל.

אם תקבל רשות המע"מ החזר נוסף מקופת ההסדר בגין אותם 85 שקל, יצא מצב בו קופת ההסדר שילמה פעמיים בגין אותו חוב מקורי כלפי הספק – פעם אחת לספק (585 שקל) ופעם שנייה ונוספת (85 שקל) למע"מ. במידה ולא היה נערך הסדר נושים לחברה ואותו ספק לא היה מקבל החזר, רשות המע"מ הייתה מחזירה לו את מלוא סכום רכיב המע"מ ששולם לה- 170 שקל.

מהדוגמא המתוארת ניתן להבין כי דרישת רשות מע"מ כי יוכר חוב כלפיה נסמכת למעשה על תשלום אותו יידרשו לפרוע לידי נושי החברה בעתיד, והיא טוענת כי בגינו היא זכאית להחזר מאת החברה ו/או קופת ההסדר.

לדעת הנאמנים טענה זו חסרת יסוד ומבט מעמיק בה יגלה כי בשעה שהחברה פרעה לנושיה סכומי חוב גם בגין רכיב המע"מ, היא פרעה למעשה גם את אותו חוב כלפי רשות מע"מ. שכן רשות מע"מ היא הנהנית מפירעון החוב לנושים. כמו-כן, לדעת הנאמנים חוב זה לרשות מע"מ אינו נחשב כחוב בר תביעה במסגרת ההסדר.