סאגת קלאבמרקט: הנאמנים - להוציא המע"מ מהסדר הנושים
נאמני רשת קלאבמרקט רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס הגישו בקשה לבית המשפט לקבוע כי רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים. הבקשה הוגשה על-ידי עורכי הדין אמיר ברטוב ושירלי יפרח.
יצוין כי מדובר בבקשה תקדימית ביותר בסוגיה שטרם הוכרעה בבית המשפט. משמעות דרישת מע"מ הינה תוספת של כ-50 מיליון שקל למסת החובות של הנושים הבלתי מובטחים וכתוצאה מכך שחיקת שיעור ההחזר לנושים הבלתי מובטחים בכעד 9%.
עמדת הנאמנים, המגובה גם בעמדתה של וועדת הביקורת והיועצים המשפטיים של הנאמנים, הינה שרשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים ולקבל תשלום כלשהו בגין החזרי המע"מ אותם תידרש להחזיר בעתיד לנושי החברה.
הן הנאמנים והן וועדת הביקורת סבורים, כי בנסיבות הייחודיות של המקרה, היקף החובות כלפי הנושים הבלתי מובטחים (אשר הינו כפול מהיקף החובות כלפי הבנקים),
ריבוי הנושים הבלתי מובטחים (כ-2,000 נושים), אופיים (ספקים קטנים ובינוניים) ולאור הסכומים המאוד משמעותיים שנחסכו לקופת המדינה כתוצאה מההסדר ולעומת חלופת הפירוק, הרי שלאור כל הגורמים הללו רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים.
הנאמנים טוענים כי דרישת רשות המע"מ אינה הגיונית, זאת כיוון שכל פירעון חוב כלפי הספקים במסגרת הסדר הנושים מהווה בעצם פירעון החוב הנטען על-ידי רשות מע"מ, מאחר וכל תשלום לנושים כולל בתוכו את רכיב המע"מ ואילו רשות המע"מ תצטרך להחזיר לנושים את המע"מ אך ורק על החובות שלא נפרעו. משמעות תשלום לרשות המע"מ לפי דרישתם, בגין חובות אבודים, הינה כפל פירעון.
לדוגמא, החברה רכשה מספק סחורה בסך של 1,000 שקל. הספק הוציא חשבונית בתוספת המע"מ על סך של 1,170 שקל. הספק העביר למע"מ את המס בגין העסקה על סך 170 שקל, אך לא קיבל תשלום תמורתה מהחברה. לצורך הדוגמא נניח ששיעור ההחזר לנושים בלתי מובטחים הינו 50%, אזי הספק הנ"ל יקבל בגין חובו סך של 585 שקל, הכולל בתוכו את רכיב המע"מ, ולכן יפנה הספק למע"מ בבקשה להחזר מע"מ אך ורק בגין חלק החוב שלא נפרע - "החוב האבוד" 585 שקל, והחזר המע"מ יהיה 85 שקל.
אם תקבל רשות המע"מ החזר נוסף מקופת ההסדר בגין אותם 85 שקל, יצא מצב בו קופת ההסדר שילמה פעמיים בגין אותו חוב מקורי כלפי הספק – פעם אחת לספק (585 שקל) ופעם שנייה ונוספת (85 שקל) למע"מ. במידה ולא היה נערך הסדר נושים לחברה ואותו ספק לא היה מקבל החזר, רשות המע"מ הייתה מחזירה לו את מלוא סכום רכיב המע"מ ששולם לה- 170 שקל.
מהדוגמא המתוארת ניתן להבין כי דרישת רשות מע"מ כי יוכר חוב כלפיה נסמכת למעשה על תשלום אותו יידרשו לפרוע לידי נושי החברה בעתיד, והיא טוענת כי בגינו היא זכאית להחזר מאת החברה ו/או קופת ההסדר.
לדעת הנאמנים טענה זו חסרת יסוד ומבט מעמיק בה יגלה כי בשעה שהחברה פרעה לנושיה סכומי חוב גם בגין רכיב המע"מ, היא פרעה למעשה גם את אותו חוב כלפי רשות מע"מ. שכן רשות מע"מ היא הנהנית מפירעון החוב לנושים. כמו-כן, לדעת הנאמנים חוב זה לרשות מע"מ אינו נחשב כחוב בר תביעה במסגרת ההסדר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
