סאגת קלאבמרקט: הנאמנים - להוציא המע"מ מהסדר הנושים
נאמני רשת קלאבמרקט רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס הגישו בקשה לבית המשפט לקבוע כי רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים. הבקשה הוגשה על-ידי עורכי הדין אמיר ברטוב ושירלי יפרח.
יצוין כי מדובר בבקשה תקדימית ביותר בסוגיה שטרם הוכרעה בבית המשפט. משמעות דרישת מע"מ הינה תוספת של כ-50 מיליון שקל למסת החובות של הנושים הבלתי מובטחים וכתוצאה מכך שחיקת שיעור ההחזר לנושים הבלתי מובטחים בכעד 9%.
עמדת הנאמנים, המגובה גם בעמדתה של וועדת הביקורת והיועצים המשפטיים של הנאמנים, הינה שרשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים ולקבל תשלום כלשהו בגין החזרי המע"מ אותם תידרש להחזיר בעתיד לנושי החברה.
הן הנאמנים והן וועדת הביקורת סבורים, כי בנסיבות הייחודיות של המקרה, היקף החובות כלפי הנושים הבלתי מובטחים (אשר הינו כפול מהיקף החובות כלפי הבנקים),
ריבוי הנושים הבלתי מובטחים (כ-2,000 נושים), אופיים (ספקים קטנים ובינוניים) ולאור הסכומים המאוד משמעותיים שנחסכו לקופת המדינה כתוצאה מההסדר ולעומת חלופת הפירוק, הרי שלאור כל הגורמים הללו רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים.
הנאמנים טוענים כי דרישת רשות המע"מ אינה הגיונית, זאת כיוון שכל פירעון חוב כלפי הספקים במסגרת הסדר הנושים מהווה בעצם פירעון החוב הנטען על-ידי רשות מע"מ, מאחר וכל תשלום לנושים כולל בתוכו את רכיב המע"מ ואילו רשות המע"מ תצטרך להחזיר לנושים את המע"מ אך ורק על החובות שלא נפרעו. משמעות תשלום לרשות המע"מ לפי דרישתם, בגין חובות אבודים, הינה כפל פירעון.
לדוגמא, החברה רכשה מספק סחורה בסך של 1,000 שקל. הספק הוציא חשבונית בתוספת המע"מ על סך של 1,170 שקל. הספק העביר למע"מ את המס בגין העסקה על סך 170 שקל, אך לא קיבל תשלום תמורתה מהחברה. לצורך הדוגמא נניח ששיעור ההחזר לנושים בלתי מובטחים הינו 50%, אזי הספק הנ"ל יקבל בגין חובו סך של 585 שקל, הכולל בתוכו את רכיב המע"מ, ולכן יפנה הספק למע"מ בבקשה להחזר מע"מ אך ורק בגין חלק החוב שלא נפרע - "החוב האבוד" 585 שקל, והחזר המע"מ יהיה 85 שקל.
אם תקבל רשות המע"מ החזר נוסף מקופת ההסדר בגין אותם 85 שקל, יצא מצב בו קופת ההסדר שילמה פעמיים בגין אותו חוב מקורי כלפי הספק – פעם אחת לספק (585 שקל) ופעם שנייה ונוספת (85 שקל) למע"מ. במידה ולא היה נערך הסדר נושים לחברה ואותו ספק לא היה מקבל החזר, רשות המע"מ הייתה מחזירה לו את מלוא סכום רכיב המע"מ ששולם לה- 170 שקל.
מהדוגמא המתוארת ניתן להבין כי דרישת רשות מע"מ כי יוכר חוב כלפיה נסמכת למעשה על תשלום אותו יידרשו לפרוע לידי נושי החברה בעתיד, והיא טוענת כי בגינו היא זכאית להחזר מאת החברה ו/או קופת ההסדר.
לדעת הנאמנים טענה זו חסרת יסוד ומבט מעמיק בה יגלה כי בשעה שהחברה פרעה לנושיה סכומי חוב גם בגין רכיב המע"מ, היא פרעה למעשה גם את אותו חוב כלפי רשות מע"מ. שכן רשות מע"מ היא הנהנית מפירעון החוב לנושים. כמו-כן, לדעת הנאמנים חוב זה לרשות מע"מ אינו נחשב כחוב בר תביעה במסגרת ההסדר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
