סאגת קלאבמרקט: הנאמנים - להוציא המע"מ מהסדר הנושים
נאמני רשת קלאבמרקט רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס הגישו בקשה לבית המשפט לקבוע כי רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים. הבקשה הוגשה על-ידי עורכי הדין אמיר ברטוב ושירלי יפרח.
יצוין כי מדובר בבקשה תקדימית ביותר בסוגיה שטרם הוכרעה בבית המשפט. משמעות דרישת מע"מ הינה תוספת של כ-50 מיליון שקל למסת החובות של הנושים הבלתי מובטחים וכתוצאה מכך שחיקת שיעור ההחזר לנושים הבלתי מובטחים בכעד 9%.
עמדת הנאמנים, המגובה גם בעמדתה של וועדת הביקורת והיועצים המשפטיים של הנאמנים, הינה שרשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים ולקבל תשלום כלשהו בגין החזרי המע"מ אותם תידרש להחזיר בעתיד לנושי החברה.
הן הנאמנים והן וועדת הביקורת סבורים, כי בנסיבות הייחודיות של המקרה, היקף החובות כלפי הנושים הבלתי מובטחים (אשר הינו כפול מהיקף החובות כלפי הבנקים),
ריבוי הנושים הבלתי מובטחים (כ-2,000 נושים), אופיים (ספקים קטנים ובינוניים) ולאור הסכומים המאוד משמעותיים שנחסכו לקופת המדינה כתוצאה מההסדר ולעומת חלופת הפירוק, הרי שלאור כל הגורמים הללו רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים.
הנאמנים טוענים כי דרישת רשות המע"מ אינה הגיונית, זאת כיוון שכל פירעון חוב כלפי הספקים במסגרת הסדר הנושים מהווה בעצם פירעון החוב הנטען על-ידי רשות מע"מ, מאחר וכל תשלום לנושים כולל בתוכו את רכיב המע"מ ואילו רשות המע"מ תצטרך להחזיר לנושים את המע"מ אך ורק על החובות שלא נפרעו. משמעות תשלום לרשות המע"מ לפי דרישתם, בגין חובות אבודים, הינה כפל פירעון.
לדוגמא, החברה רכשה מספק סחורה בסך של 1,000 שקל. הספק הוציא חשבונית בתוספת המע"מ על סך של 1,170 שקל. הספק העביר למע"מ את המס בגין העסקה על סך 170 שקל, אך לא קיבל תשלום תמורתה מהחברה. לצורך הדוגמא נניח ששיעור ההחזר לנושים בלתי מובטחים הינו 50%, אזי הספק הנ"ל יקבל בגין חובו סך של 585 שקל, הכולל בתוכו את רכיב המע"מ, ולכן יפנה הספק למע"מ בבקשה להחזר מע"מ אך ורק בגין חלק החוב שלא נפרע - "החוב האבוד" 585 שקל, והחזר המע"מ יהיה 85 שקל.
אם תקבל רשות המע"מ החזר נוסף מקופת ההסדר בגין אותם 85 שקל, יצא מצב בו קופת ההסדר שילמה פעמיים בגין אותו חוב מקורי כלפי הספק – פעם אחת לספק (585 שקל) ופעם שנייה ונוספת (85 שקל) למע"מ. במידה ולא היה נערך הסדר נושים לחברה ואותו ספק לא היה מקבל החזר, רשות המע"מ הייתה מחזירה לו את מלוא סכום רכיב המע"מ ששולם לה- 170 שקל.
מהדוגמא המתוארת ניתן להבין כי דרישת רשות מע"מ כי יוכר חוב כלפיה נסמכת למעשה על תשלום אותו יידרשו לפרוע לידי נושי החברה בעתיד, והיא טוענת כי בגינו היא זכאית להחזר מאת החברה ו/או קופת ההסדר.
לדעת הנאמנים טענה זו חסרת יסוד ומבט מעמיק בה יגלה כי בשעה שהחברה פרעה לנושיה סכומי חוב גם בגין רכיב המע"מ, היא פרעה למעשה גם את אותו חוב כלפי רשות מע"מ. שכן רשות מע"מ היא הנהנית מפירעון החוב לנושים. כמו-כן, לדעת הנאמנים חוב זה לרשות מע"מ אינו נחשב כחוב בר תביעה במסגרת ההסדר.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר
הבונדסטאג אישר תוספת של 3.1 מיליארד דולר לעסקה, שתכלול האצת ייצור מיירטים ושילוב המערכת בתפיסת ההגנה האווירית האזורית של גרמניה ושל אירופה
הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת עסקת הרכש של מערכת ההגנה האווירית הישראלית ״חץ 3״, צעד שמגדיל את היקף ההתקשרות בין גרמניה לישראל בכ־3.1 מיליארד דולר נוספים. עם ההרחבה, היקפה הכולל של העסקה חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר.
העסקה המקורית בין המדינות נחתמה לפני כשנתיים והוערכה בכ־3.6 מיליארד דולר. האישור הנוכחי משלים אותה ומעגן את רכישת המערכת כחלק מרכזי מתוכנית ההגנה האווירית של גרמניה, על רקע שינויי עומק בתפיסת הביטחון האירופית והחרפת האיומים במזרח היבשת. לפי משרד הביטחון, הרחבת ההסכם כוללת הגדלה משמעותית של קצב הייצור של מיירטי ומשגרי ״חץ 3״, שיסופקו לגרמניה בשנים הקרובות. המהלך נועד להבטיח זמינות גבוהה של מיירטים ולחזק את שכבת ההגנה העליונה של המערך הגרמני, המתבססת על יירוט מחוץ לאטמוספרה.
מערכת ״חץ 3״ מפותחת ומיוצרת בשיתוף פעולה בין מנהלת ״חומה״ במפא״ת שבמשרד הביטחון, הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA) והתעשייה האווירית, המשמשת כקבלן הראשי. מדובר בפרויקט משותף ארוך־שנים, שנחשב לאחד מעמודי התווך של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה״ב. במהלך השנה האחרונה זכתה המערכת לחשיפה מבצעית רחבה, לאחר שנעשה בה שימוש נרחב במלחמה, עם עשרות יירוטים מוצלחים. ניסיון זה תרם, לפי גורמים בענף, לחיזוק האמון מצד הלקוחות הזרים ולביסוס מעמדה של המערכת בשוק הבינלאומי.
חלק מאסטרטגיה רחבה
בגרמניה רואים בעסקה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של הגנה אזורית, ולא רק לאומית. המערכת מיועדת להשתלב ביוזמת ״מגן שמיים אירופי״, שמבקשת להקים שכבת הגנה משותפת למדינות נוספות ביבשת, לנוכח החשש מהסלמה נוספת בזירה הרוסית־אוקראינית.
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד הביטחון בישראל מדגישים כי העסקה משתלבת במדיניות להרחבת הייצוא הביטחוני, שנועדה גם לתמוך בצרכי צה״ל. ההכנסות מההסכם צפויות לאפשר האצה של תוכניות הצטיידות ופיתוח, לצד חיזוק בסיס הייצור המקומי של התעשיות הביטחוניות. הרחבת העסקה עם גרמניה מצטרפת לשורת חוזים גדולים שנחתמו בשנים האחרונות על ידי חברות ישראליות, ובהן גם עסקאות של אלביט מערכות והתעשייה האווירית. המגמה משקפת ביקוש גובר למערכות הגנה אווירית מתקדמות, בעיקר מצד מדינות אירופה.
