סאגת קלאבמרקט: הנאמנים - להוציא המע"מ מהסדר הנושים
נאמני רשת קלאבמרקט רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס הגישו בקשה לבית המשפט לקבוע כי רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים. הבקשה הוגשה על-ידי עורכי הדין אמיר ברטוב ושירלי יפרח.
יצוין כי מדובר בבקשה תקדימית ביותר בסוגיה שטרם הוכרעה בבית המשפט. משמעות דרישת מע"מ הינה תוספת של כ-50 מיליון שקל למסת החובות של הנושים הבלתי מובטחים וכתוצאה מכך שחיקת שיעור ההחזר לנושים הבלתי מובטחים בכעד 9%.
עמדת הנאמנים, המגובה גם בעמדתה של וועדת הביקורת והיועצים המשפטיים של הנאמנים, הינה שרשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים ולקבל תשלום כלשהו בגין החזרי המע"מ אותם תידרש להחזיר בעתיד לנושי החברה.
הן הנאמנים והן וועדת הביקורת סבורים, כי בנסיבות הייחודיות של המקרה, היקף החובות כלפי הנושים הבלתי מובטחים (אשר הינו כפול מהיקף החובות כלפי הבנקים),
ריבוי הנושים הבלתי מובטחים (כ-2,000 נושים), אופיים (ספקים קטנים ובינוניים) ולאור הסכומים המאוד משמעותיים שנחסכו לקופת המדינה כתוצאה מההסדר ולעומת חלופת הפירוק, הרי שלאור כל הגורמים הללו רשות המע"מ אינה זכאית להיכלל בהסדר הנושים.
הנאמנים טוענים כי דרישת רשות המע"מ אינה הגיונית, זאת כיוון שכל פירעון חוב כלפי הספקים במסגרת הסדר הנושים מהווה בעצם פירעון החוב הנטען על-ידי רשות מע"מ, מאחר וכל תשלום לנושים כולל בתוכו את רכיב המע"מ ואילו רשות המע"מ תצטרך להחזיר לנושים את המע"מ אך ורק על החובות שלא נפרעו. משמעות תשלום לרשות המע"מ לפי דרישתם, בגין חובות אבודים, הינה כפל פירעון.
לדוגמא, החברה רכשה מספק סחורה בסך של 1,000 שקל. הספק הוציא חשבונית בתוספת המע"מ על סך של 1,170 שקל. הספק העביר למע"מ את המס בגין העסקה על סך 170 שקל, אך לא קיבל תשלום תמורתה מהחברה. לצורך הדוגמא נניח ששיעור ההחזר לנושים בלתי מובטחים הינו 50%, אזי הספק הנ"ל יקבל בגין חובו סך של 585 שקל, הכולל בתוכו את רכיב המע"מ, ולכן יפנה הספק למע"מ בבקשה להחזר מע"מ אך ורק בגין חלק החוב שלא נפרע - "החוב האבוד" 585 שקל, והחזר המע"מ יהיה 85 שקל.
אם תקבל רשות המע"מ החזר נוסף מקופת ההסדר בגין אותם 85 שקל, יצא מצב בו קופת ההסדר שילמה פעמיים בגין אותו חוב מקורי כלפי הספק – פעם אחת לספק (585 שקל) ופעם שנייה ונוספת (85 שקל) למע"מ. במידה ולא היה נערך הסדר נושים לחברה ואותו ספק לא היה מקבל החזר, רשות המע"מ הייתה מחזירה לו את מלוא סכום רכיב המע"מ ששולם לה- 170 שקל.
מהדוגמא המתוארת ניתן להבין כי דרישת רשות מע"מ כי יוכר חוב כלפיה נסמכת למעשה על תשלום אותו יידרשו לפרוע לידי נושי החברה בעתיד, והיא טוענת כי בגינו היא זכאית להחזר מאת החברה ו/או קופת ההסדר.
לדעת הנאמנים טענה זו חסרת יסוד ומבט מעמיק בה יגלה כי בשעה שהחברה פרעה לנושיה סכומי חוב גם בגין רכיב המע"מ, היא פרעה למעשה גם את אותו חוב כלפי רשות מע"מ. שכן רשות מע"מ היא הנהנית מפירעון החוב לנושים. כמו-כן, לדעת הנאמנים חוב זה לרשות מע"מ אינו נחשב כחוב בר תביעה במסגרת ההסדר.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
