מיקו מור: ייתכן שנראה את פלאפון וסלקום בת"א 25

וזאת אפילו בעתיד הלא רחוק. האנליסט מגאון בית השקעות מציין כי בסיכום העסקאות לרכישת סלקום - המחיר ששולם הינו מחיר הוגן, יש גם אפשרות לתשלום דיבידנד גדול
חזי שטרנליכט |

על מנת להשלים את עסקת סלקום נאלצה דסק"ש לשלם לאחים ספרא 17% יותר מאשר לבלסאות' על אותה כמות מניות ובסה"כ 720 מ' דולר, מציין האנליסט מיקו מור מגאון בית השקעות בתגובה להשלמת רכישת סלקום על ידי קבוצת אי.די.בי. בגאון בית השקעות העריכו כי יתכן שבעתיד הלא רחוק נראה את פרטנר, בזק, סלקום ופלאפון נסחרות במקביל במדד ת"א 25.

סך העלויות בגין העסקאות עם ספרא ובלסאות' יסתכם בכ-1.345 מיליארד דולר, המגלם לסלקום שווי חברה של 1.935 מיליארד דולר ומכפיל EV/EBITDA של כ-5 לעומת פרטנר אשר נסחרת במכפיל EV/EBITDA של 5.2. לאחר השלמת שתי העסקאות תחזיק דסק"ש כ-94.5% מההון המונפק של סלקום.

להערכת גאון בית השקעות בסיכום שתי העסקאות המחיר ששולם הינו מחיר הוגן אשר כולל גם פרמיית שליטה וגם את האפשרות לחלוקת דיבידנד ענק של כ-3.2 מיליארד שקל. יש לזכור שבשנים האחרונות סלקום פעלה ללא בעל בית אמיתי, דבר אשר להערכת מור היה בין הגורמים העיקרים לצמצום הפערים בין פרטנר ופלאפון לבין סלקום.

ניהול ממוקד יותר מצד הבעלים יכול להחזיר את סלקום להיות מותג מוביל. להערכתו של האנליסט רכישת סלקום ע"י קבוצת אידיבי היא חלק מהקמת קבוצת מתחרה לבזק. מהלך זה ישנה את פני התחרות בתחום התקשורת מן הקצה אל הקצה מאחר וקבוצות התקשורת יוכלו בעתיד הלא רחוק לספק ללקוחותיהן את כל שירותי התקשורת "בחבילות" שיהיו מובנות על פי צרכי הלקוח. נזכיר שסלקום פועלת ע"מ לקבל רשיון לתקשורת נייחת פנים ארצית.

הערה: חברת קו מנחה המפעילה את אתר Bizportal, נמצאת בין היתר בבעלות קבוצת אי.די.בי דרך חברת אי.די.בי פיתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.