מיקו מור: ייתכן שנראה את פלאפון וסלקום בת"א 25
על מנת להשלים את עסקת סלקום נאלצה דסק"ש לשלם לאחים ספרא 17% יותר מאשר לבלסאות' על אותה כמות מניות ובסה"כ 720 מ' דולר, מציין האנליסט מיקו מור מגאון בית השקעות בתגובה להשלמת רכישת סלקום על ידי קבוצת אי.די.בי. בגאון בית השקעות העריכו כי יתכן שבעתיד הלא רחוק נראה את פרטנר, בזק, סלקום ופלאפון נסחרות במקביל במדד ת"א 25.
סך העלויות בגין העסקאות עם ספרא ובלסאות' יסתכם בכ-1.345 מיליארד דולר, המגלם לסלקום שווי חברה של 1.935 מיליארד דולר ומכפיל EV/EBITDA של כ-5 לעומת פרטנר אשר נסחרת במכפיל EV/EBITDA של 5.2. לאחר השלמת שתי העסקאות תחזיק דסק"ש כ-94.5% מההון המונפק של סלקום.
להערכת גאון בית השקעות בסיכום שתי העסקאות המחיר ששולם הינו מחיר הוגן אשר כולל גם פרמיית שליטה וגם את האפשרות לחלוקת דיבידנד ענק של כ-3.2 מיליארד שקל. יש לזכור שבשנים האחרונות סלקום פעלה ללא בעל בית אמיתי, דבר אשר להערכת מור היה בין הגורמים העיקרים לצמצום הפערים בין פרטנר ופלאפון לבין סלקום.
ניהול ממוקד יותר מצד הבעלים יכול להחזיר את סלקום להיות מותג מוביל. להערכתו של האנליסט רכישת סלקום ע"י קבוצת אידיבי היא חלק מהקמת קבוצת מתחרה לבזק. מהלך זה ישנה את פני התחרות בתחום התקשורת מן הקצה אל הקצה מאחר וקבוצות התקשורת יוכלו בעתיד הלא רחוק לספק ללקוחותיהן את כל שירותי התקשורת "בחבילות" שיהיו מובנות על פי צרכי הלקוח. נזכיר שסלקום פועלת ע"מ לקבל רשיון לתקשורת נייחת פנים ארצית.
הערה: חברת קו מנחה המפעילה את אתר Bizportal, נמצאת בין היתר בבעלות קבוצת אי.די.בי דרך חברת אי.די.בי פיתוח.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
