הביבי-בומב הגיעה למטבעות: הדולר ממריא האירו מתחזק
כצפוי, השקל הישראלי פותח את יום המסחר הראשון לשבוע בירידות שערים חדות למול המטבעות העיקריים. לאחר התפטרותו של שר האוצר אתמול, החלו אתמול האופציות על המטבע האמריקני לשקף עליה של 2% בשערו של הדולר למול השקל. הבוקר מתחזק הדולר בשעור של 1.68% ונסחר סביב רמת 4.549 שקל. האירו מצטרף גם הוא לעליות החדות ומגיב בעליה של 1.21% ונסחר סביב רמת 5.6 שקל, רמתו הגבוהה מאז חודש מאי האחרון.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי נמשך מסחר בטווח, בעוד שנתוני התעסוקה החיוביים של ארה"ב לא הצליחו לחזק את הדולר. ביום שישי פורסם כי לשוק העבודה האמריקאי נוספו בחודש יולי 207 אלף משרות חדשות, בעוד ששיעור האבטלה נותר על רמה של 5%. למרות שהשווקים ציפו לנתון נמוך יותר, הדולר נותר ברמותיו הנמוכות כנגד העיקריים למעט היין. יחד עם זאת, נתון חיובי זה מחזק את הערכה כי ה-FED ימשיך להעלות את שיעור הריבית בצורה מתונה לפחות עוד שלוש פעמים עד סוף השנה.
כבר מחר צפוי להודיע ה-FOMC על תוספת בריבית של 0.25% לרמה של 3.50%. מידע כלכלי נוסף שיעסיק את המשקיעים השבוע הינו הפרסום של גירעון המסחרי של ארה"ב לחודש יוני, הצפוי להתפרסם ביום שישי. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.2330 כנגד האירו, סביב הרמה של 1.7740 כנגד הסטרלינג וסביב הרמה של 1.2670 כנגד הפרנק השוויצרי. היומן הכלכלי האמריקאי ריק מנתונים בעלי חשיבות רבה ולכן גם היום ינסו המשקיעים לתפוס כיוון חדש או שימשיכו לסחור בטווח עד לקבלת נתונים חדשים.
חוסר הודאות והכיוון בשוק מותיר את האירו בטווח צר כנגד הדולר, למרות שהשוק הופתע לנתוני התעסוקה החיוביים של ארה"ב ביום שישי האחרון. יחד עם זאת, לפני פרסום של נתוני הגירעונות של ארה"ב המשקיעים לא ימהרו למכור את האירו, אולם גם לא את הדולר. השבוע ימתינו המשקיעים האירופאים לפרסום של נתוני הצמיחה (פרסום ראשוני) לרבעון השני של 2005, של גרמניה, איטליה, צרפת ושל גוש האירו.
עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.
