הבינלאומי צפוי להציג את השיפור הגבוה מבין הבנקים
לקראת פרסום תוצאותיהם הכספיים של הבנקים לרבעון השני של 2005, מפרסם בית ההשקעות, כלל פיננסים בטוחה את הערכותיו לגבי הגורמים שצפויים להשפיע על תוצאות הבנקים.
הפרשות לחובות מסופקים. ברבעון הראשון היינו עדים לירידה חדה בהפרשות בדיסקונט, מזרחי והבינלאומי לצד הפרשות גבוהות בפועלים ובלאומי. בשני האחרונים הסיבות להפרשות הגבוהות ברבעון הראשון היו טאואר (מעל 100 מיליון שקל בכל בנק) ולווים ספציפיים בענף הנדל"ן. להערכת האנליסט, יובל בן זאב, ברבעון הנוכחי לא צפויות הפרשות גבוהות מכיוון טאואר, אולם סביר כי לקריסת רשת קלאבמרקט תהיה השפעה על ההפרשות לחובות מסופקים, בעיקר של בנק לאומי.
במדד המחירים חלה עליה של 0.8% ברבעון (עליה של 1.4% ברבעון המקביל וירידה של 0.3% ברבעון הראשון של השנה). המשמעות היא תוספת של עשרות מיליוני שקלים להכנסות המימון של שני הבנקים הגדולים ברבעון בגין ההשפעה של עודף הנכסים צמודי המדד.
העלייה במדדי אגרות החוב (1.3% באגרות החוב השקליות, ו-2% בצמודות למדד) עשויה להביא לרווחי מימון בגין התיק למסחר ובגין מימושים בתיק הזמין למכירה, אם כי בהיקפים נמוכים מאלו שראינו בעבר.
ההכנסות התפעוליות צפויות להמשיך ולצמוח ולהיות גבוהות, כאשר עיקר הגידול צפוי להיות בהכנסות מדמי ניהול קרנות נאמנות (סך הנכסים הסתכם לכ-122 מיליארד שקל, 7% יותר מאשר בסוף הרבעון הראשון ו-27% יותר מאשר בסוף הרבעון המקביל).
בנוסף צפויות הכנסות מניירות ערך להיות גבוהות מאלו של הרבעון המקביל עקב עלייה של כ-50% במחזור המסחר במניות וכ-20% במחזור המסחר באג"ח. הכנסות מכרטיסי אשראי צפויות להמשיך ולצמוח גם ברבעון זה.
ההוצאות התפעוליות צפויות להיות גבוהות מאלו של הרבעון המקביל אשתקד (עדכוני שכר וגידול במענקים), אך נמוכות מאלו של הרבעון הראשון שכלל הוצאות חד פעמיות.
בנק הפועלים צפוי לחלק דיבידנד רבעוני של 250-300 מיליון שקל ברבעון זה. להערכת בן זאב, הפועלים יהיה הבנק היחיד שיכריז על דיבידנד.
השפעת הרפורמה בשוק ההון (ועדת בכר) על התוצאות הכספיות העתידיות. לדברי בן זאב, הרפורמה לא תשפיע כמובן על התוצאות שידווחו, אולם להערכתו הן צפויות לקבל ביטוי נרחב במסגרת דו"ח הדירקטוריון של הבנקים ובפרט בפועלים ובלאומי.
השפעת הרפורמה במס. השבוע צפויה לעבור בקריאה שניה ושלישית בכנסת הצעת הרפורמה להפחתה נוספת במס חברות. אמנם מדובר בצעד חיובי לחברות, אולם ברבעון השני צפוי בבנקים גידול בהוצאות המס עקב שחיקת נכס המס הנדחה. בשלב זה, בטרם יעבור החוק, לא הכללנו השפעה זו ונעדכן אותה בקרוב.
בשורה התחתונה: להערכת בן זאב, הבנק הבינלאומי צפוי להיות הבנק שיבלוט לטובה בשיפור התוצאות ובבנקים האחרים צפויות תוצאות דומות לאלו של הרבעון המקביל.
בנק הפועלים צפוי לרשום רווח גבוה מזה של הרבעון המקביל, אולם נמוך מרווחי השיא של הרבעון הראשון השנה (בו נכללו מרבית הרווחים ממכירת סיגנצ'ר). ברבעון זה צפוי הבנק לרשום את יתרת רווחי ההון ממכירת סיגנצ'ר בסך כ-60 מיליון שקל.
להערכת בן זאב, ברבעון זה נהיה עדים לירידה בהפרשות לחובות מסופקים בהשוואה לרבעון המקביל וכן בהשוואה לרבעון הראשון השנה. עם זאת, חשוב לשים לב לעובדה כי חשיפת הבנק לענף הנדל"ן עדיין מהווה סיכון להפרשות נוספות וכן ייתכן שהבנק ישלים הפרשות בגין קלאבמרקט (סך החוב כ- 200 מיליון שקל ולהערכתו בוצעו הפרשות בסכום המתקרב ל-100 מיליון שקל בשנתיים האחרונות).
בנק לאומי רשם הפרשות גבוהות במיוחד לחובות מסופקים בשני הרבעונים הקודמים (4/04 ו- 1/05). לאחר הרבעון הראשון הדגיש הבנק כי ההפרשות נבעו ממספר לווים ספציפיים (טאואר ובענף הבנייה). לכאורה, היה עלינו לצפות לירידה בהפרשות בבנק לאומי, אולם פרשת קלאבמרקט מעיבה על הצפוי ברבעון זה.
האשראי שנתן לאומי לקלאבמרקט הוא כ-220 מיליון שקל ועוד למעלה מ-300 מיליון שקל אשראי ללא זכות חזרה לבעלים בעת רכישת הרשת (בסך הכל 500-550 מיליון שקל). להערכת בן זאב, בנק לאומי ביצע כבר הפרשות של קרוב ל-300 מיליון שקל בגין חובות אלו, אולם בבית ההשקעות מעריכים כי ברבעון זה יבצע הבנק הפרשות נוספות של עשרות מיליוני שקלים, אשר יפגעו בתוצאות הבנק ברבעון.
בנק דיסקונט הציג ברבעון הראשון של השנה ירידה חדה בהפרשות לחובות מסופקים לרמה של 0.67% בלבד מתיק האשראי (במונחים שנתיים). להערכת בן זאב, ברבעון זה צפוי הבנק לבצע הפרשות גבוהות מאלו של הרבעון הראשון, אך עדיין נמוכות בהשוואה לתקופה המקבילה.
בשורת הרווח הנקי יש לשים לב לרווח החד פעמי שרשם דיסקונט ברבעון המקביל בסך כ-44 מיליון שקל כתוצאה ממכירת מניות הראל ומביטול הפרשה למס בגין בנק מרכנתיל.
לדברי בן זאב, בנק המזרחי צפוי להציג תוצאות טובות שיושפעו במידה רבה מהמדד החיובי (פעילות המשכנתאות מושפעת ביתר עוצמה מהמדד החיובי). בן זאב מוסיף כי, אנו צפויים להיות עדים לתרומה החיובית של מיזוג החטיבה הפיננסית של מזרחי עם זו של טפחות. נושא חשוב בבנק הוא התוצאות שיפורסמו לגבי פעילות טפחות, הן מבחינת נתחי שוק והן מבחינת רווחיות. בבית ההשקעות מעריכים גם, כי הבנק שנקט בעבר בגישה שמרנית במתן האשראי נמצא גם הפעם מחוץ להסתבכויות האחרונות (קלאבמרקט, יהלומים) ויציג הפרשות נמוכות.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
