יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל עלו בשנת 2011 ב-4 מיליארד דולר, עלייה של 5.6% לעומת 2010, כך שיתרות המט"ח הסתכמו בסוף 2011 ב-74.9 מיליארד דולר. העלייה ביתרות השנה, בדומה לעלייתן בשלוש השנים הקודמות, היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל, כך עולה מהדו"ח השנתי על השקעות במט"ח שפירסם היום (א') בנק ישראל בו צויין כי "המשבר הפיננסי העולמי העלה והדגיש את החשיבות שבהחזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות".

תשואת ההחזקה של היתרות במונחי הנומרר השנה הייתה 1.3%, לעומת 3.3% בממוצע בשנים 2002 2011. תשואה זו, בדומה לתשואה בשנה הקודמת, הושפעה במידה רבה מהרמה הנמוכה של הריביות והתשואות לפדיון בשווקים הפיננסיים. (תשואת הנומרר מורכבת מיחס משקולות ההחזקה בין המטבעות השונים בסל, שהרכבו המדויק אסור בפרסום)

עם זאת, הייתה תשואת ההחזקה של היתרות במונחי שקלים השנה חיובית וגבוהה 7.8%, זאת כתוצאה מהיחלשות השקל לעומת מטבעות הנומרר, ובראשם הדולר והאירו. במונחי שקלים עלתה רמת היתרות בכ-34 מיליארד שקל או עלייה של 13.8%, מ-252 מיליארדי שקלים בסוף שנת 2010 ל-287 מיליארדים בסוף 2011.

בבנק ישראל מציינים כי "ברצון לשפר את יחס התשואה-סיכון בתיק היתרות, נמשכה ואף הורחבה במהלך השנה ההשקעה של חלק מהיתרות במטבעות ובנכסים של מספר מדינות מפותחות המאופיינות ביסודות כלכליים חזקים, מטבעות ונכסים שאינם כלולים בנומרר ו'בסמן'".

בבנק ישראל רואים בהגדלת יתרות המט"ח ב-2011 כגורם שמחזק את עמידות המשק בפני משברים ומשפר את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית. בהשוואה למדינות אחרות רמת היתרות של ישראל נמצאת מעל החציון הן של המדינות המפותחות והן של המדינות המתפתחות.

בנק ישראל המשיך לנקוט השנה צעדים נוספים לצמצום החשיפה של היתרות למדינות שמצבן המקרו-כלכלי הלך והתדרדר. כאשר ניהול היתרות השנה עמד בצילה של התעצמות משבר החובות באירופה, שהיה מלווה בהורדות דירוג נרחבות של מדינות ובנקים ברחבי היבשת ומחוצה לה. התפתחויות אלו ערערו את יסודותיו של גוש האירו, והציבו איום ממשי על המשך קיומו במתכונתו הנוכחית, ועל יציבותה של המערכת הפיננסית העולמית בכללותה.